ביאור הגר"א/יורה דעה/קז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) המבשל כו' ואם לא כו'. אע"ג שכבר נתבטל חוזר ונאסר כמ"ש בספ"ה דתרומות כשם שפחתו כו' הלא"ה אסור וכן כאן:

(ב) שמא הטרפה כו'. דאם היה בקערה לא היה אוסר שהוא כ"ש וכשיטתו דאף בדבר גוש מותר כמ"ש בסי' ק"ה ס"ג:

(ג) וכן בדגים כו'. לשון הטור כ' בסה"מ דגים קטנים כו' יש אוסרים כו' כנ"ל והוא דעת ריב"א בסמ"ג וכ' ויש מתירין מפני שאותן כ' או ל' שנשארו בטלין ברוב תערובות וא"ל שהוא בריה כיון שאין איסורן מחמת עצמן ואין אוסרין שאר הדגים בנגיעה שנוגעין בהן שאיסור הבלוע אינו יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב כמש"ל סי' ק"ה ס"ז והוא דעת ר"ב בעל סה"ת בסמ"ג שממנו מקור דין הו"ל בסי' ק"ה ואע"ג שיש רוטב בקערה אינן אוסרין שהן בכ"ש משא"כ הדגים היו אוסרין שעדיין לא נחו בכ"ש כמו דגים שעלו בקערה כמש"ל פי' ק"ה ס"ג וכתב סמ"ג אמנם בביצים אף המתירין מודי דאסור דאין רגילות לבשל ביצים כ"כ שיהיו כ' או ל' הנשארים מיעוט המתבשלים וכתב בד"מ בשם הגש"ד דאף המתירין לא התירו אלא בשעירה המים הנשארין בכלי אחר אבל אם עירה בקערה נאסרין הדגים בקערה מחמת עירוי המים הנאסרין בקדירה וע"י המים יוצא מחתיכה לחתיכה ובכה"ג איירי כאן וז"ש וכן בדגים כו' דל"ת דוקא בביצים משום דליכא רובא כנ"ל:

(ד) ויש מתירין כו'. הוא דעת סמ"ג בשם ר"ש דאמרינן אי סורא ברובא איתא וא"כ אפילו בשעירה עליהן המים מותרין ועד"מ. ומ"מ צריך רובא בקערה ואש"ע קאי שכתב המבשל ביצים הרבה אבל בלא"ה אסור ולא דמי למ"ש בסי' קי"א ס"ז היו כו' וכן למ"ש בסי' צ"ח ס"ב אם כו'. דכ"ז במין במינו וכאן הוא מין בשא"מ דבתר טעמא אזלינן כמ"ש שם ודג טמא ואפרוח טעמא לחוד ועש"ך. ומ"מ בעיקר דינא צ"ע דהא קי"ל דלא אמרינן ברובא איתא וכמש"ל סי' ק"א ס"ז וכמ"ש בזבחים ע"ד ב' ואע"ג ששם א' אמרו אלא אם פירשו כו' ומשם למד הר"ש ל"ד דדוקא בתרתי ספיקי אמרינן דהא שם ברישא אמרינן מ"ש א' מארבעים כו' ועבפ"ז מהל' ע"ז שהשיג הראב"ד על הרמב"ם שפסק להא דרב דשמואל ור' אושעיא פליגי עליה דלא אמרינן ברובא איתא והלח"מ תירץ דדוקא בתרי ספיקי אמר רב כנ"ל וצ"ע [וע"ל סי' ק"י ס"ד שיישבתי דברי ר"ש ע"ש]:

(ה) דמעמידין כו'. כמ"ש בפ"ד דטהרות המערה מכלי לכלי ונמצא שרץ בתחתון העליון טהור משום דמעמידין על חזקתו וה"ה כאן:

(ו) זבוב כו'. כמש"ל סי' ק"ד ס"ג:

(ז) ואם החזיר כו'. דאין הכלי נ"נ כמש"ל סי' צ"ב סס"ד וסי' צ"ח ס"ה בהג"ה ודוקא בחדשה כמש"ש ושם:

(ח) דהרי כו'. דכף הוא ככ"ר לחומרא הואיל והוציאו מקדירה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון