יד אברהם/יורה דעה/קז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

יד אברהם TriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


סימן ק"ז סעיף א'
המבשל ביצים הרבה בקליפתן לא יוציאם מהמים עד שיצטננו. משום דחיישי' שמא ימצא באחת מהן אפרוח ואם היה מוציא מהם שמא היתה נשאר כו' עם האחרונות והיתה אוסרתן לפי שלא נשאר שם ששים לבטלו צ"ל דלאו דוקא ס' שהרי ס"א בעינן כמ"ש סי' פ"ו וסי' צ"ח סעיף ז'. ואע"ג דלהמחבר ש"ע דלא ס"ל חנ"נ בשאר איסור כמ"ש סי' צ"ב ור"ס ק"ו וא"כ אין הביצים שנשארו בקדירה נעשים נבילה וכשיערה הכל לקערה בס' נגד האפרוח סגי מ"מ הביצים עצמן נאסרים. כמ"ש ר"ס ק"ו דהחתיכה שנאסרה אין חוזרת להיתרא לכ"ע. וא"כ בעי' שיהא רוב ביצים דהיתר נגדם לבטלם כדין יבש ביבש ר"ס ק"ט. וזה ברור דעת הש"ע. אמנם דעת הטור צ"ע דלפ"ד ר"ס ק"ו אף החתיכה שנאסרה חוזרת להיתרא וא"כ למה לי' לכתוב דין זה שנמשך אחר הסמ"ג שהוא סובר חנ"נ בשאר איסורין וא"כ צריך שיהא ס' נגד כל הביצים שנאסרו. אבל הטור שסובר דלא אמרינן חנ"נ בשאר איסורין וא"צ לשער רק נגד איסור הראשון שנבלע בחתיכה. ובשיש ס' גם החתיכה חוזרת להיתרא. וא"כ אפי' יהי כן שנשאר האפרוח לבסוף ואסר הביצים שנשארו שם. מ"מ כשמערה אח"כ הכל לקערה אם יש רק ס' נגד אפרוח כל הביצים צריכין להיות מותרין ולא ירדתי לסוף דעת הטור בזה וצע"ג. שוב מצאתי בשו"ת גבעת שאול סי' צ"ח שכתב לדעת הטור דאע"ג דלא ס"ל חנ"נ בשאר איסורין מ"מ אין מתבטל האיסור בס' דאפשר דלא מתפשט האיסור ע"י נגיעה חם בחם ביבש רק לאותן הנוגעין בסמוך ולא ידעי' כמה הן ע"ש: (שם בהג"ה) ויש מתירין בכל ענין דלא מחזקינן איסורא לומר שנשאר האיסור בלא ס' וכן עיקר. ולפי טעם זה מותר בכל ענין אפי' אם נשאר מים בקדירה ועירה אותן על הביצים שבקערה. ובטור איתא ט"א והוא שאותן כ' או ל' דגים שנאסרו בטלין ברוב תערובות כדין יבש ביבש. וכ"כ הגמי"י פ"ג דמ"א גבי תולע הנמצא בשרביט. ואין להקשות דהא קיי"ל ר"ס ק"ט בהג"ה דיבש ביבש דבטל ברוב הוא במינו אבל בשא"מ ס' בעינן כיון שאם יבשלם יתן טעם. יש לומר דדג טמא וטהור טעם א' להם. ומיהו הש"ך כתב דאינם שוים בטעמא. ועיין בס' באר יעקב שהקשה עליו מהסוגיא דפג"ה גבי הא דפריך גבי ציר והאר"י מין במינו לא בטל דהא לאביי דאזלי' בתר טעמא הוי טמא וטהור ב' מינין. ועיין תוס' מנחות (כ"ב ב) והכי מוכח להדיא בש"ס ורי"ף ורא"ש וש"פ פג"ה (דף ק') דדג טמא וטהור בטל ברוב יבש ביבש היכא דלא הוי בריה וחתיכה הראויה להתכבד וכאן הדגים הנאסרים מחמת שקבלו טעם איסור אין להם דין בריה כדאי' בטור. ועי' ר"ס ק"א ולענין ביצים יש לומר דאפרוח איסורו מדרבנן כמ"ש סי' פ"ו ס"ח. ובדרבנן אף בשאינו מינו בטל ברוב יבש ביבש דאפי' אם יבשלם ויתן טעם א"א לבוא לידי איסור דאורייתא כמ"ש סי' ק"ט הש"ך והבאה"ט שם ס"ק ח' וסי' ס"ט ס"ק מ"ז. והנה לפי טעם זה אין להתיר רק ביבש אבל לא כשעירה עים חמין מהקדירה לקערה דאז ע"י הרוטב יוצא האיסור הנבלע בדגים לדגים האחרים לא ה"ל יבש ביבש כמבואר כל זה בד"מ עיי"ש. ולפענ"ד צ"ע דבטור וב"י מוכח להדיא דאפי' אם עירה מים חמין אפ"ה ה"ל יבש ביבש שאין איסור הנבלע חוזר ונבלע ביבש רק ע"י בישול. וכתב הב"י שכוונתו ע"י בישול ממש ולא ע"י מים שמערה. והוא תמוה דהא קיי"ל דערוי מפליט ומבליע לפחות כדי קליפה כמ"ש הט"ו סי' ס"ח ס"י. ות"ל שאחר כתבי מצאתי תושיא זו בט"ז וש"ך בשם הב"ח ותירוצם דחוקים כמובן למעיין בדבריהם. ונלע"ד ברור שדעת הטור וב"י כדעת או"ה והג"ה לעיל סימן צ"ה ס"ג דאם עירה מכלי ראשון על כלים של בשר וחלב אין נאסרין דאין ערוי ככ"ר ממש שיעשה שהכלים יבלעו זה מזה עכ"ל. והיינו אפי' ערוי שלא נפסק הקילוח שהרי דומיא למ"ש שם דאם עירה מכלי בשר על של חלב דאסור דמיירי ודאי בשלא נפסק הקילוח כדאיתא להדיא בש"ך שם וס"ס צ"ד וס"ס ס"ח. א"כ אי בכלים אמרינן הכי דקיי"ל דאיסור הנבלע בכלי יוצא אפי' בלי רוטב כמ"ש סי' ק"ה ס"ז בהג"ה. א"כ ק"ו בשתי חתיכות של איסור דקיי"ל שאין איסור הנבלע בחתיכה יוצא ממנה לבלוע באחרת בלא רוטב. דאין ערוי עושה שיפליט זה ויבלע זה. ושוב ראיתי להדיא שכתב הט"ז ס"ס ס"ח דס"ל להש"ע דערוי אינו מפליט ומבליע כאחד. וכ"ד הט"ז ס"ס צ"ה. ועל טעם זה יש לסמוך להתיר כאן אפי' אם עירה מים מהקדירה לקערה. והר"ב כתב בד"מ דנוהגין להתיר בכל ענין מטעם שכתב בהג"ה דלא מחזקינן איסור כו' ולפעד"נ כמ"ש. כתב בהגהת מיי' פט"ו מהמ"א בשם ר"י דאעפ"כ א"צ להגעיל המחבת דבשביל ספק זה אין לחוש שנשארו לבסוף אלא העמד המחבת בחזקת כשרות שהיתה מתחילה עכ"ל והובא בת"ח:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף