ביאור הגר"א/יורה דעה/פו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png פו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ואפילו כו'. ריש י"ט ג' ב' ואם נתערבה כו' וכתנא דליטרא קציעות כו' ולכן אפילו ביצת נבילה כולן אסורות ונמשך הטוש"ע אחר סה"ת שכן ס"ל ע"ש. אבל בסי' ק"י ס"א פסק כחכמים ואף בהג"ה פסק כר' יוחנן והוא מחלוקת בפוסקים. עש"ך כאן ושם:

(ב) (ליקוט) אבל ספק אם היא ביצת נבילה כו'. כיון שאינו אסור אלא מדרבנן כמ"ש תוס' בב"ק מ"ז א' סד"ה מ"ט ובי"ט ו' ב' בד"ה ביצים כו' וש"מ ע"ש ושם (ע"כ):

(ג) והוא כו'. עתוס' ד"ה גיעולי בשם הירושלמי ביצים שהרקימו אסורות אבל הרוקח סי' תמ"ו גורס ביצים שהקרימו מותרות דגיעולי ביצים אינן מותרות אלא בקרום והוא השיעור שאינה מעורה:

(ד) ביצת כו'. שם צ"ז צ"ח:

(ה) ואם היא כו'. עתוס' שם ד"ה בביצת בשם הירושלמי והביאו הר"ן שם וז"ל ביצים טהורות ששלקן עם הטמאות מותרות הדא דתימר ששלקן בקליפיהן אבל שלקן כשהן קלופות שיעור אחר יש להן והביאו תוס' נ"כ שם ס"ד ב' ד"ה גיעולי וט"ס שם וצ"ל כמ"ש בר"ן ודלא כהרמב"ן שהתיר אפילו בקלופים כיון דלא שנינן בגמ' דילן דבקלופות איירי:

(ו) ואפילו. דהרמב"ם כתב הטעם מפני שהיא בריה לכך הוסיפו אחת וא"כ כשהיא טרופה א"צ רק ס' אבל הרשב"א הקשה עליו דהא כולה סוגיא דשם לבטל פליטתה אלא משום דיש בהן גדולות וקטנות וז"ש ואם נתבשלה כו':

(ז) וביצה שיש כו'. גמ' שם:

(ח) או דם. דשדא תכלא בכולה כמ"ש בפ' א"ט (ס"ט ב') . תוס' שם ד"ה בביצת:

(ט) וקליפות כו'. ירושלמי פ"י דתרומות ביצה בס' כו' א"ר חנניא הירק והקליפה והמים מצטרפין אר"ז ואיסורו מתוכו רב הונא אמר קליפי איסור מעלין את ההיתר והביאו הרא"ש בפ' ג"ה סי' ל':

(י) ביצת כו'. כמש"ו דמיא כו' כמש"ש:

(יא) וי"א כו'. פליג ג"כ אס"ה דאין הולכין אחר לשון ב"א דהא אקשינן עלה ואע"ג דשנינן שינויי הוא ולא סמכינן עליה. שם.

(ליקוט) וי"א כו'. משום שדחו שם אי משום הא לא אריא כו'. סה"ת אבל בת"ה חלק עליו כיון דכולהו אמוראי ס"ל כן ליתא להאי דיחויא (ע"כ):

(ליקוט) וי"א כו'. דשינוייא היא ולא סמכינן עלה כמש"ש ועיקר מחלוקתם תליא בפי' דגמ' שם ס"ד ב' דלפירש"י מוכח בהדיא כשינוייא דידן דמותרות אבל סברא האחרונה מפ' כפי' תוס' שם ד"ה גיעולי כו' וכ' שם שבתוספתא משמע כפי' ר"ת ע"ש וכי דייקת בתוספתא זו (לפי הגירסא שהביאו תוס') משמע ג"כ כסברא האחרונה כאן מדתניא שם ביצים ששלקן עם ביצים טמאים כו' (גיעולי כו') ביצים ששלקן ומצא כו' משמע דברישא ביצים טמאים ממש (ול"ל דפרושי קמפרש מדמפסיק בנתיים בבבה דגיעולי כו'. ונראה שזהו כוונת הר"ן שתמה עליו הפר"ח בסס"ק י"א. אמנם לפי הגירסא שלנו ועוד כ' שם בתוס' שבירושלמי משמע כפירש"י ומשמע בהדיא דמותרות (ע"כ)):

(יב) וי"א כו'. עש"ך:

(יג) וביצת כו'. שם ואע"ג דראב"י הוא כמ"ש בפ"א די"ט (ו' ב') בכה"ג שלא יצא לאויר העולם אף רבנן מודי כמ"ש בר"ס ט"ו (ועמש"ש):


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון