דרישה/יורה דעה/פו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png פו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ואינו סימן מובהק כו' דאיכא דעורבא דדמי לדיונה וא"ת כיון דסימנים אלו אינן מובהקים כי אמר של עוף פלוני וטהור הוא מאי הוי הא מצי לאישתמוטי ולמימר דיונה הוא והיא אינה אלא דעורבא תירץ הרשב"א דאע"ג דדמי להדדי אכתי רתותי מירתת דלמא יהב ישראל דעתיה עליה ומקיפה לדיונה ומכיר שא"א לב' מינים חלוקים שלא יהא הפרש כל דהו ביניהם עכ"ה):

ב[עריכה]

אבל אם אמר סתם משל עוף פלוני ואינו מזכירו אין קונין ממנו ז"ל הגמרא בפא"ט ד' ס"ג וס"ד ת"ר לוקחין ביצים מן הנכרים כו' ואין חוששין כו' ודלמא דעוף טמא נינהו אמר אבוה דשמואל באומר מעוף פלוני טהור הוא (פי' אמר של פלוני ואנו מכירין שהוא טהור) ולימא של עוף טהור אי הכי אית ליה לאישתמוטי פירש"י ולומר של עוף אחר אמרתי לך שאי אתה מכירו והוא טהור ע"כ וכן שם עוד בסמוך ורבינו כתב כאן לשון הגמרא בעינה ברישא באם אומר משל עוף פלוני ואנו מכירין אותו שהוא טהור ובסיפא כתב אבל אם אמר סתם משל עוף טהור ואינו מזכירו והוא ל' הגמרא שמקשה ולימא של עוף טהור והיינו שלא הזכיר שם העוף ועיקר הטעם דכשמזכירו מסתמא להכי מזכירו שהוא יודע שמכירין את זה המין ואומר אל תמנע מלקחן הלא מעוף פלוני שאתה מכיר אותן המה אבל כשאינו מזכירו אע"פ שאומר משל טהור המה אין לסמוך עליו וה"ה אם מזכיר העוף ואין אנו מכירין אותו אלא שהגמרא קיצר ורבינו תפס כאן ל' הגמרא בקיצור אבל לעיל בסי' פ"ג גבי קרבי דגים שנלמד מדין זה כתב רבינו לשונו של עצמו וביאר גם בסיפא באומר דג פלוני הוא רק שאין אנו מכירין אותו ובזה מיושב מה שהקשיתי בפרישה: (ואינו מזכירו אין קונין ממנו והא דאין חוששין שמא היא של נבלה וטריפה משום דאזלינן בתר רובא והקשו התוס' בפרק א"ט דף ס"ג ע"ב כיון דעופות טהורים הוי רובא מדחשיב להו להטמאים בפסוק ניזיל בתר רובא י"ל דהא אמרינן לעיל מאה עופות טמאין יש במזרח וכולן מין איה הן הלכך אפשר דיש בטמאים מינין הרבה עכ"ל. עוד י"ל דמינים הטהורים אינן מצוין בינינו לכך לא אזלינן בתר רובא ומש"ר דאין ביצי עוף טמא מצוין בינינו ר"ל דאין דרכן של עוף טמא להניחם ביני הבריות כ"א בשדות וביערים עכ"ה:

ג[עריכה]

ונראה שאין לחלק בין נכרי לישראל חשוד כתב מהרי"ן חביב וז"ל הלשון הזה מסופק אם בא לחלוק על דברי הרמב"ם או לפרש כוונתו וצריך שתדע כי מ"ש הרמב"ם שואל לצייד ישראל אין כוונתו על ישראל המוחזק בכשרות וזה מבואר ממ"ש בסמוך ביצי דגים סימניהם כסימני ביצי העוף כו' אינו נאמן אלא א"כ היה אדם שהוחזק בכשרות וע"ז אפשר לומר שבא לחלוק על הרמב"ם ואומר כיון שיראה מלשונו שאין כוונתו באומרו שואל לצייד ישראל על המוחזק בכשרות אם כן מה לי שיהא נכרי מה לי שיהא ישראל חשוד אבל ראוי להבין דברי הרמב"ם באופן שלא יקשה עליו זה ונאמר דיש אמצעי בין ישראל הוחזק בכשרות לישראל חשוד והוא מי שלא ראינו שיצא מתחת ידו שום דבר שיהיה חשוד וגם לא הוחזק בכשרות כמו חבר שנאמר עליו ודאי כל מעשיו בכשרות וע"ז אמר הרמב"ם שואל לצייד ישראל כיון שאינו חשוד אבל אם הוא ודאי חשוד מודה הרמב"ם שדינו כנכרי ואפשר לומר שזהו פירוש דברי רבינו יעקב ונראה שאין לחלק שבא לפרש דברי הרמב"ם ולא לחלוק עליו וזה הפירוש נראה נכון מצד הענין אבל מצד הלשון נראה שבא להשיג עכ"ל ונ"ל דמדאמר והרמב"ם כתב משמע מזה שהרמב"ם פליג וסיים רבינו וכתב ע"ז ונראה שאין לחלק ומשמע דעל מ"ש שהרמב"ם חילק במה שחילק כתב נראה בעיני שאין לחלק ואם לזה כיון מהרי"ן חביב ראיה עצומה היא בעיני וגם נראה להוכיח מדברי רבינו שכתב ואין סימן מובהק לסמוך עליו לקנות מהנכרי אלא להכי מהני כו' שואלין את המוכר כו' והואיל וסתם ולא פירש מי המוכר משמע דאמוכר מנכרי דמיניה משתעי קאי ועוד דאי לא פליג על הרמב"ם הו"ל להשמיענו רבותא בריש דבריו דאפי' מישראל שאינו חשוד אין לסמוך על הסימנים לקנות ממנו בלי סימנים ולמה נקט ואינו סימן כו' לקנות מהנכרי אלא ודאי פליג על הרמב"ם ושם ברמב"ם כתב בסגנון אחר ולק"מ ע"ש:

ד[עריכה]

וצריך ס"א ביצים של היתר כנגדה טעם הרא"ש והרמב"ם כתבתי בפרישה דנ"מ ביניהם שלכל א' יש קולא וחומרא דאם נתבשלה בתבשיל להרא"ש א"צ אלא ס' ולהרמב"ם צריך ס"א הואיל והיא בריה ועוד יש ביניהם אם נטרפה ביצה האסורה עם שאר ביצים לדעת הרא"ש צריך ס"א לבטלה ולדעת הרמב"ם א"צ אלא ס' דהואיל ונטרפה שוב אין שם בריה עליה ועוד יש חילוק כשאין בה אפרוח ודם אלא ביצת עוף טמא או של טריפה דלא שייך בה בריה להרמב"ם א"צ נגדו ס"א להרא"ש צריך כשהיא קלופה מיהו להרמב"ם עצמו אין שייך נ"מ זו דהוא ס"ל דאין אוסרין בביצת עוף טמא או טריפה אפי' בקלופה דאמרי' מיא בעלמא היא ולא ס"ל כהירושלמי ע"ש פט"ו והביאו ב"י אבל להנמשכים אחריו בסברת בריה ואוסרים בקלופה יש נ"מ זו וק"ל:

ה[עריכה]

אין מוכרין ביצת נבילה וטריפה לנכרי שמא יחזור וימכרנה לישראל כן הוא בגמ' ויש להקשות לדעת הרמב"ם שהביא רבינו בסמוך שאין לקנות שום ביצים מן נכרי א"כ למה אסור למכור ביצי נבילה לנכרי הא ליכא למיחש שימכרנה לישראל וצ"ל דבמכיר הביצים שהם מעוף טהור אף להרמב"ם מותר לקנותם מן הנכרי:

ו[עריכה]

אבל מותר לקנות ממנו פת שנילוש בביצים במקום שנוהגין לאכול פת של נכרי כו' (ובש"ד דין ס"ח כתב הטעם משום דרוב עיסתן אינן נילושין אלא בביצים שלמים ובזה מיושב דלא תקשה איך מוכרים להם ביצים טרופות שמא ילושו בהן עיסתן. עכ"ה) ובאו"ה כתב בשם סמ"ק דעכשיו דאין נזהרין מפת של נכרי אין למכור לנכרי ביצה אסורה אפי' טרופה דחיישינן שמא יערבנה עם פת וימכרנה לישראל וכתב רמ"א בת"ח ע"ו ונראה אע"פ דלפ"ז הוי שרי לקנות מן הנכרי ביצים טרופות דמאחר דישראל אסור למכור טרופות א"כ אין כאן ריעותא. מ"מ נראה דאסור דיש לחוש לדבר מאחר שנזכר בגמ' אע"פ שנתבטל הטעם קצת מ"מ לא נתפשט המנהג שלא למכור לו ויש לחוש למיעוט שמא מכר לו ישראל טרופות מאחר שחזינן ריעותא שהן טרופות בידו:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.