ביאור הגר"א/חושן משפט/תיח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אש כו' דכתיב כו'. ערש"י ריש ב"ק ד"ה ארבעה כו'.
(ב) והוא כו' שהולך כו' לפיכך כו'. ג' ב' וערש"י שם ד"ה ברוח מצוייה כו':
(ג) דין. ה' ב':
(ד) כתיב כו'. ס' ב':
(ה) שהדליק כו'. רש"י שם ד"ה פתח כו' וכמש"ש ס"א ב' ועתוס' שם סד"ה אלא. ורבין במדליק בתוך כו':
(ו) אפי' לא כו'. מתני' ס' א' וגמ' שם ואי כתב כו' שדה ל"ל כו':
(ז) וכ"ז כו'. ממ"ש במתני' שם המדליק בתוך שלו. הרא"ש וכן ית' מדברי הרי"ף שכ' בגמ' שם ואי קשיא לך מ"ש התם גבי תנור דקא יהבי רבנן שיעורא ואפ"ה אם הזיק משלם מה שהזיק ומ"ש הכא כו' ותי' דהכא כיון דלפי שעה קמדליק וקעברה יתיר משיעורא אנוס הוא ומאי ה"ל למיעבד כו' ע"ש משא"כ כה"ג דפושע הוא:
(ח) שזו מכה כו'. כ"ה דברי הרי"ף הנ"ל לתרץ מ"ש הכא דקי"ל כר"ש ומ"ש התם בב"ב דלא קי"ל כר"ש וכנ"ל וכ' וראיה דהא רבנן פליגי על ר"ש שם והכא אינהו גופייהו יהבי שיעורא:
(ט) עברה נהר כו'. מפ' דרב ושמואל פליגי וה' כשמואל:
(י) וי"א כו'. כפי' דל"פ:
(יא) אפי' כ"ש. כ"כ הטור וצ"ע דהא בברייתא תני ח"א והרא"ש ל"ק אלא דביש בו מים א"צ נהר אלא ה"ה אריתא:
(יב) עברה גדר כו'. מפרש דמש"ש ב' רש"א הכל כו' קאי גם אמתני' ראשונה אבל לא אנהר דזה לאו משום שיעורא הוא דהא בח"א סגי וראיה מדשקלא וטריא רב ושמואל לפרושי נהר אע"ג דשמואל פ' כר"ש:
(יג) (ליקוט) בד"א כו' אין לה אומד כו'. מ' דקאי אדסמיך אגובה וכן מ' ממ"ש למעלה דאם הרחיק כשיעור פטור ולא חילק אבל תוס' ורא"ש וש"פ כ' ג"כ ארוחב דברייתא דקא' אפי' מאה מיל ע"כ קאי ארוחב ע"ש ושם ושיטת הרי"ף דאין חילוק כלל בין קולחת לנכפפת דקי"ל כר"ש (ע"כ):
(יד) (ליקוט) באש הקודחת. כ' הסמ"ג והג"מ שכ"ה הגי' בספרים ישנים. וכ"ה בירוש' שם (ע"כ):
(טו) בד"א בשמסר כו'. עבה"ג ולא מני ליה בהדי הנך ג' דהלכה כר"ל משום דקא' משמיה דרביה כמו שלא חשיב הא דחולין ך"ט ב' ועתוס' שם ד"ה אר"ל כו'. וכן סוגיא דפ"ק ט' ב' כר"ל דקא' והאר"ל כו' ול"ק הניחא לר"י אלא כו':
(ליקוט) בד"א כו'. כר"ל וערש"י ך"ב ב' ד"ה ור' יוחנן כו' ולקמן מסקינן דר"י מודה לר"ל וע"כ צ"ל דר"י חזר בו. אבל תוס' שם בד"ה חציו כ' והא דפוטר כו' (ע"כ):
(טז) וכן אם כו'. ממש"ש כיצד מסר כו' ומ' לשומרן ומ' דבפקח בכולן פטור:
(יז) שאינה מצויה כו' ואם כו'. דרוח מצויה כהזיק בידים כמ"ש באבני סכינו ומשאו וכן בכופף קמת חבירו בפני הדליקה וכמ"ש בירושלמי הביאו תוס' שם סד"ה לבתה דגרסי' התם כו' שפעמים כו' ר"ל רוח שאינה מצויה:
(יח) וכן אם כו'. תוס' בא"ד הנ"ל וז"ש רבא בגמ' כגון שליבה ברוח מצויה כו' ר"ל דמעיקרא ס"ד שכבר היה הרוח שא"מ ולא תי' שבא אח"כ רוח מצויה משום דחייב בכה"ג כנ"ל:
(ליקוט) ואם הרוח מצויה כו' וכן אם כו'. קאי אשני בבות הראשונות ולא מיירי בליבה הוא ג"כ שאח"כ כ' ליבה וליבתה כו' ודינו מפורש בהגה דלמטה וי"א דאין כו' ושם אין חילוק בין מנשב בתחלה או אח"כ דברישא שיש בליבויו ולא ברוח חייב אפי' בא אח"כ רשא"מ כמש"ש רבא אמר כו' ואפ"ה חייב וכן הפטור בכ"ע הוא (ע"כ):
(יט) ליבה כו'. שם רב אשי אמר כו' והרמב"ם לשיטתו דס"ל דלא קי"ל כר"א דגרמא פטור כמ"ש בסי' שפו וז"ש בכתובות פ"ו ח' כפייה כו'. אבל תוס' והרב חלקו שם עליו וז"ש כאן וי"א כו' ומה שהקשו על הרמב"ם ממ"ש בסי' קנה סל"ד עש"ך:
(ליקוט) ליבה כו'. ול"ד למ"ש בסי' קנה סל"ד כמ"ש בב"ב כו א' ולרבינא כו' התם ניחא כו' וה"נ דמיא לגץ דניחא ליה דליזל אלא שרב אשי מחלק בינה לגץ כמ"ש תוס' בב"ק שם בד"ה רב כו' וגץ כו' אבל אנן לא קי"ל כרב אשי בזה וכן הוא שיטתו של הרמב"ם דגרמי אינו חייב אלא במתכוין משא"כ שם (ע"כ):
(כ) אלא כשיש כו'. גמ' הנ"ל:
(כא) ואין כו'. תוס' שם ד"ה ליבה כו':
(כב) אבל אין כו'. גמ' הנ"ל:
(כג) אי כו'. תוס' הנ"ל:
(ליקוט) או שיש בכ"א כו'. תוס' שם ד"ה ליבה כו' והרא"ש וטור אבל הרשב"א חולק ע"ש (ע"כ):
(כד) וי"א כו'. עתוס' שם ד"ה והכא כו':
(כה) הראשון פטור. עמ"ש בסי' שצו ס"ז:
(כו) ואם הרוח כו' כנ"ל ס"ט:
(כז) בין כו'. דלא מפליג שם אלא לר"ל:
(כח) ואפי' כו'. עמ"ש בסי' תיד:
(כט) וי"א כו. כמש"ש בשלמא לר"י כו' הב"ע כו' וא"כ גם לר"י נ"מ לענין ח"נ דהא צרורות הוא וכמש"ש ועל הגדיש כו':
(ל) טמון כו'. דסוגיא ה' ב' נו א' וש"מ כת"ק:
(לא) שאם הדליק כו' בד"א כו'. שם בתרת פליגי כו':
(לב) ורואים כו'. ברייתא שם:
(לג) (ליקוט) וכלו חיציו כו'. אבל הרמב"ם וסמ"ג לא כ' כ"ז ודבריהם נכונים דודאי כל הסוגיות מוכיחין דטמון פטור בכ"ע וכן באותו קרא שמחייב משום חציו פוטר טמון וכן הקושיא שם דפריך וכי מאחר כו' מאי בינייהו הוא תמוה מאד דהא עכשיו קאמר דאינו פטור לר"י בטמון אלא בנפלה כו' ומאי פריך אף שתוס' כ' דהמ"ל כו' מ"מ בטמון שמדבר בזה עתה א"א להקשות וכי מאחר כו' אלא דהשתא דקאמר אלא למאן דאית כו' חוזר ממ"ש בתחלה כגון שנפלה כו' ולכן קאמר אלא ור"ל דמה שחייבה תורה על חציו דאש מה שלא גדר אח"כ דהא י"ל מאי קאמר טמון כו' היכא משכחת לה ול"ק טמון אמאי פטרה תורה אלא דה"ק משום דאמרינן בסוף הכונס דלא פטרה תורה אלא במדליק בתוך שלו כו' ואי הוי כזורק חץ על של חבירו א"כ לעולם הוא מדליק בתוך של חבירו ומשני אלא כו' שה"ל לגודרה כו' ור"ל מש"ה פטרה תורה בשלו דעדיין היה יכול לגודרה אחר שיצא האש ולכן פריך מאי בינייהו ומשני בד' דברים דבד' דברים וכיוצא אינו פטור מחמת שהיה יכול אח"כ לגודרה כמו בזרק חץ על האדם או ש"ד אע"ג שיכול להגן אח"כ משום זה אינו פטור רק בטמון שגילתה תורה וכ"ה בדברי רי"ף א"ה טמון כו' אלא כו' ונראה דהאי כגון ל"ד דלעולם יכול לגודרה ולכן ל"ק דא"ב כה"ג בטמון שא"י לגודרה ולכן השמיטו הרמב"ם ג"כ ונראה דל"ג כגון אלא שה"ל כו' ועבה"ג אבל מ"מ בההוא דס"ו מודה הרמב"ם אלא דלעולם אפשר הוא (ע"כ):
(לד) שדרך ב"א להניח בבתים. כמ"ש במתני' שכן דרך ב"א כו' מ' דוקא דבר שדרכו בכך וכמ"ש בגדיש דוקא מוריגים כו':
(לה) וכל מה כו'. שם עשו תקנת כו' ופי' אע"ג דאין ה' כר"י מ"מ נ"מ לרבנן בכה"ג ועתוס' שם ד"ה לר"י כו':
(לו) דהיינו כו'. תוס' ד"ה שאינו כו'. ונראה דגם בסט"ו הדין כ"ה וכ"מ בתוס' הנ"ל:
(לז) ובבשתו. ורש"י כ' דפטור מבשת ועסמ"ע:
(ליקוט) חייב בנזקו כו'. רש"י וש"פ פי' דפטור על הבשת אבל בירושלמי פ"ק אתמר בהדיא מקבל עליו נזק צער ריפוי שבת ובשת (ע"כ):
(לח) אפי' התרו כו'. דבלא התראה בלא"ה פטור:
(לט) וי"א דעבד כו'. שאין בו דעת לסלקו והיינו כפירש"י באינו כפות:
(מ) וי"א כו'. תוס' כב ב' ד"ה והיה. וההיא כו' וכ"פ שם כז א' ד"ה הניח כו' אבל הרשב"א ונ"י כ' דאף לפי שיטתם דוקא לברוח ה"ל. אבל לא ה"ל ליטלה וכפרש"י ס"א ב' וע"ל ר"ס שפג:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |