ביאור הגר"א/חושן משפט/רכז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רכז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) אסור כו'. ב"מ נא א' מנה"מ דת"ר וכי כו' ואצטריך כו':

(ב) כמה כו'. כשמואל שם דהלכתא כשמואל בדיני ות"כ וכן שם בעובדא דוורשני וכיפי וכן רב חסדא בב"ב פג ב' ס"ל כוותיה:

(ג) ונקנה המקח כו'. שם נ' ב' א"ר הלכתא כו':

(ד) ולהחזירה כולה כו'. ר"ל דל"ת עד פחות משתות וכמ"ש בב"ב צה א':

(ה) היתה כו'. לאלתר כמ"ש רש"י שם ד"ה הלכתא כו' וכמ"ש שם ואת"ל בכדי כו' ול"ל כמ"ש שם דאילו שתות כו' דהא השתא קי"ל דקנה ומחזיר אונאה וכן מ' שם בעובדא דוורשכא וכיפי וע' תוס' שם ד"ה אמר רבא כו' עד ורבא:

(ו) אבל המאנה כו'. עתוס' דב"ב פ"ד א' ד"ה אי לאו כו' וא"ת כו' וריב"ם כו':

(ז) וי"א כו'. כתי' ראשון שם:

(ח) אא"כ כו' או כו'. כמ"ש בב"מ שם זה וזה בכדי כו' וכמ"ש רש"י במתני' שם מט ב' ד"ה עד כו' וכ"ש אם מחל ונתרצה בפירוש:

(ט) מכר לו כו'. תוס' שם מט ב' ד"ה שתות כו' וז"ש מעות נמי וכן במתני' אמר שתות למקח ולא אמר סתם שתות ועתוס' שם ד"ה שוי וד"ה ש"מ:

(י) דטעו אינשי כו'. שם ועתוס' נא ב' ד"ה שנים כו' מיהו לעיל פירשתי כו' וערש"א שם:

(יא) וי"א דחייב כו'. כלוי שם וכמ"ש שם נו ב' לאפוקי מדרב כהנא כו' וס' ראשונה ס"ל כיון דסתם מתני' כרב כהנא ר' לא שנאה כו' ואינהו ס"ל דלוי מתרץ למתני' כמ"ש שם בישיבת הדיינין וגמ' לא חש להזכיר דממילא ש"מ:

(יב) יש להסתפק כו'. כמו במטבע כמש"ו:

(יג) אבל מטבע כו'. כמש"ש נב א' יתר ע"כ מוכרה בשוויה ושם אלא אמר רבא פחתה כו' וערש"י ועתוס' שם ד"ה נותנה. והריב"ם מפרש דקאי כו' וכ"כ הרא"ש:

(יד) ואם יברר כו'. דהא משום מחילה הוא וכמו שחילקו במטבע בין כפרים לכרכים:

(טו) היה יודע כו'. כן מ' שם בעובדא דכיפי וורשכי:

(טז) ואצ"לבביטול כו'. כמ"ש שם באושפזיכניה דרב"ח דא"ל זיל הדר כו':

(יז) לפיכך כו' וכן כו'. שם מט לוקח מקחו כו' עד דמתרמי ליה כו':

(יח) בד"א כו' וכן כו'. כנ"ל דהטעם משום דלא ידע כו' וע' פרישה:

(יט) אמר המאנה כו'. ר"ל ובתחלה לא היה בו כדי אונאה ומחמת שינוי השער נעשה כדי אונאה:

(כ) על כו' דדרך כו'. משום דהמע"ה וכמ"ש בס"פ המדיר כל מי שנולד ספק ברשותו עליו הראיה ול"ד למ"ש כאן נמצאו כאן היו וכן השער שכך היה וגם למ"ש ר' נתן בב"ב קנג ב' אם בריא כו' דדרך השער כו' וכמ"ש שם קנד סימנין עשויין להשתנות ע"ש הסוגיא ועתוס' דכתובות כ' א' ד"ה ואוקי אור"י כו' ע"ש וביבמות ל"א ד"ה וארעא כו':

(כא) המוכר כו'. ערמב"ן שם שפי' יכול לחזור בו לבקש אונאתו או יחזיר המקח ולפי' זה אתיא דר"ח שם כהלכתא ועבה"ג:

(כב) יש אונאה כו' כיצד כו'. ממ"ש בגמ' שם מ"ש בסלע כו' מ' דגם במטבע דין אונאה כמו בטלית אלא כ"א כדינו:

(כג) הרי כו' וכן כו'. כר"ש כמ"ש רבא שם מאן תנא כו' ואע"ג דסתם ואח"כ מחלוקת מ"מ הא אמר רבא הלכתא שתות כו':

(כד) והיו כו'. כמ"ש כ"ד שבמדה כו':

(כה) ובלבד כו'. כמ"ש ואין לו עליו כו' שאינו אלא כו' ואמר בגמ' וה"מ הוא דסגי להו וער"מ בפי':

(כו) נפחתה וחסרה כו'. כמש"ש פחות מכן איסר כו' ה"ז כו' וכמ"ש רבא שם פחתה סלע כו' וכרב הונא שם יתר ע"כ יקוץ ע"ש:

(כז) ומטבע כו'. ירושלמי שם לא יתנה לא לחרם כו' בד"א בדינרים ובסלעים אבל בדינר זהב ובמטבעות כסף מוציאין בשוויהן וע' במפרש שם:

(כח) כמחליף כו'. שם מ"ו ור' אבא כו' משום דדמי לחליפין ואף רבה ל"פ אלא משום דמכור לי באלו קאמר כמש"ש:

(כט) אפי' כו' וכן כו'. ירושלמי שם הל' א' תמן תנינן כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב בחליפיו א"ר יוחנן ל"ש אלא שור בפרה או חמור בשור הא ציבור בציבור לא קנה ר' אבא אמר המחליף אבריקולין באבריקולין קנה ומפ' הרמב"ם לענין אונאה דלענין חליפין ס"ל אף פירות דקנה כמש"ל סי' רג ס"א בהגה ועמש"ש אבל ל' הירושלמי מ' דלענין חליפין קאי וכמ"ש דבפירות לא קנה ופראב"ד בהשגות וכ"מ שם בפ"א דקדושין הל' ו' כל הנעשה דמים כו' תמן תנינן כל המטלטלין כו' רב אמר אפי' ציבור כו'. ול"נ דפי' הירושלמי הוא לענין ציבור מעות ורב ס"ל כמ"ש ר"ל בגמ' אפי' כיס מלא מעות ור' יוחנן ס"ל דוקא כמ"ש בדינר אניקא כו' וכ"מ בקדושין שם דאמר שם אפי' ציבור בציבורין א"ל ר"א לא שנינו אלא כל הנעשה דמים באחר בלבד דבר שהוא צריך לשום:

(ל) האומר כו'. כרב דבריי' כוותיה ועתוס' שם ד"ה בד"א ובשאלתות כו':

(לא) המוכר כו'. עבה"ג וכמש"ש פ"א:

(ליקוט) המוכר חפץ כו'. עברמב"ם פט"ו די"א מכאן אני כו' (ע"כ):

(לב) ואפי' מכרם כו'. כמש"ש מאני תשמישתיה כו' וסתם מוכר מכר מחמת דוחקו ועבפ"א דברכות ה' א' וערש"י שם:

(לג) ויש מי כו'. הרא"ש וערש"י שם ד"ה מבע"ה:

(לד) הא דמוכר כו'. כמו בהנך עובדי דשם:

(לה) וי"ח. כמש"ל בשם השאילתות ובמפ' אמרו אפי' בכפל. וס' ראשונה ס"ל דלאו לגמרי כמפרש וערא"ש:

(לו) מוכר כו'. דלא עדיף מאם אמר ע"מ שאין לך עלי אונאה בסתם כמש"ל סכ"א:

(לז) ואם כו'. כמ"ש בב"ק צט ב' הנותן בהמה לטבח כו' ושם א"ר יוחנן טבח כו'. ואע"ג שאמרו שם אתמר המראה כו' עתוס' שם ד"ה ותניא כו' משא"כ כאן דאין בו כ"כ אומנות כמו במטבע:

(לח) ועכו"ם כו'. כמ"ש בשורו שנגח וכמ"ש בגמ' שם ואע"ג שכ' תוס' שם ד"ה עמד כו' מ' דוקא כו' ל"ד נגח אלא לאפוקי לגזול אותו בחנם דהא בקרא לא הוזכר שור:

(לט) אפי' מכר כו'. ר"ל אע"ג שאמרו שם נז א' אמר רבא כו' לית הלכתא הכי דהא ר"נ דבתראה הוא ס"ל בפ' המקבל זבן במאת כו' וכן בפ"ב דקדושין והא דאמרת יתר על שתות כו' ובפ"א דב"ק דבר השוה כל כסף כו':

(מ) וי"א כו'. כסוגיא דב"מ שם וכפי' ר"ת דביתר מפלגא קרי שם ביטול מקח ול"ק הא דפ' המקבל והא דקדושין. והא דב"ק פי' תוס' שם ל"ד אלא יותר ממטלטלי וכמ"ש בב"מ נח ב' רי"א אף המוכר כו' ועד כמה כו' ומדקאמר אף המוכר כו' מ' דה"ה בקרקעות וכן בכתובות ק' ב' רשבג"א כו' ועד כמה כו' ובירושלמי דכתובות והביאו תוס' שם צח א' ד"ה אלמנה כו' בירושלמי פריך כו' ע"ש ובתוס' דקדושין מב ב' ד"ה ה"ג ובב"ק י"ד ב' ד"ה דבר כו' ובב"מ שם ד"ה אר"נ כו':

(מא) אבל יתר כו'. אף שתוס' פ' אלמנה והרא"ש בב"מ לא כ"כ ותוס' בקדושין נסתפקו בזה מ"מ בב"ק כ' כן להדיא וכן מ' בפ' המקבל והזהב שם ושם ופ' אלמנה שם כנ"ל:

(מב) או אפוטרופס. כמ"ש בכתובות ק' א' מה אלמנה יחידה כו' וה"ה לאפוטרופס. רמב"ם:

(מג) בין כו'. מטלטלין בקדושין שם ובכתובות צט ב'. וקרקעות בכתובות שם ושם וכמה מקומות:

(מד) ואם אינה את כו'. כמ"ש בכתובות שם שום הדיינין כו' הותירו שתות כו' הואיל לגבי אונאת יתומים בטל ה"ה לשכנגדו:

(מה) ויש מי כו'. כמ"ש לתקוני שדרתיך כו' וכאן לתקוני ול"ד לב"ד דשם דמו שהיתומים סומכין עליהם כך הלוקח סומך עליהם שלא יעשו עול והוי כשלוחין של שניהם:

(מו) כשם כו'. שם בעי רבא חטין כו' א"ד כו':

(מז) השוכר כו' מפני כו'. כמש"ש מי כתיב ממכר כו' והאי כו':

(מח) ועבדים כו'. אע"ג דעבדים שאמרו שם יצאו עבדים שהוקשו לקרקעות היינו עבד כנעני מ"מ עבד עברי נמי דומה לקרקע כמ"ש בפ"א דקדושין כח א':

(מט) שכר פועל כו'. כמ"ש בפ"א דגטין גבי עצמך ונכסי לרבא:

(נ) ומשערין כו'. וא"ל דלשכר עצמו יחשב כל שהוא דאין אונאה כנ"ל והשאר יחשב לסוס דמשערין לפי הנהוג לשכור כמ"ש בפ' האומנין היכי מתגרי פועלים כו' וכן כאן משערין שכר שניהם אח"כ מחלקין לפי ערך:

(נא) וכן אין כו'. שם וכמש"ל דהיסת נשבעין אף על הקרקעות:

(נב) ואפי' לאחר כו'. כמ"ש במונח מ"ט כו' ושבה"ג:

(נג) הקבלן כו'. דל"ל בו דהוי כעבד ועתוס' שם מח א' ד"ה והא כו':

(נד) ראובן כו'. דהוי כמו שטעו במדה כו' וחלוקה בטעות היתה:

(נה) שיכולים בני כו'. כמ"ש בפ"א דב"ב:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון