באר הגולה/חושן משפט/רכז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רכז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א) ל' הטור וזה מבואר בכתוב וכי תמכרו ממכר לעמיתך וכו' לא תונו:

ב) ל' הרמב"ם פי"ב מהלכות מכירה דין ב' וכ' ה"ה כ' המחבר ד' צדדין ב' מהם מוסכמים בגמ' (פ"ד דב"מ דף מ"ט ע"ב) והם שוה שש בה' ושוה שש בשבע אבל ממש בשש או שבע בשש מחלוק' רב דשמואל שם (ב"מ דף נ' ע"ב) ופסק כשמואל דתניא כוותיה:

ג) שם דין ג':

ד) כ"כ ה"ה שכן ראוי להיות בספרו שם:

ה) שם ד"ג כ' ה"ה פשוט שם בגמרא דמ"מ הרמב"ן והרשב"א ז"ל הסכימו שאם היתה האונאה בכדי שאין הדעת טועה שהיא מחילה וכו' (וכמ"ש לעיל בסי' ר"כ סעיף ח' וכיוצא בזה לקמן ס"ט):

ו) כ' ה"ה שדעת המחבר כדעת קצת הראשונים דביותר משתות אין המאנה חוזר אא"כ המתאנה תובע אונאתו וכ' הכ"מ שכן יש ללמוד מדברי הרי"ף שם וכמ"ש הרא"ש שם והטור בשמו ושכן דעת ריב"ם:

ז) דלגבי שיווי המקח הוא פחות משתות ובחשבון המעות שקבל המוכר הוא יותר משתות המעות ואין דעת ה"ה כן כמו שהאריך בזה שם בדין ג' וכן דעת המחבר ב"י והסמ"ע האריך בזה והב"ח החזיק דברי המרדכי ממ"ש התוס' בסוף דף נ"א בד"ה ב' פונדיונות לדינא דאזלי' בתר מקח ע"ש:

ח) שם כ' ה"ה פסק כרב כהנא (שם דף נ"ה ע"א) פי' המימרא לדעתו שאין אונאה בשוה פרוטה אלא כשהיא יתר מפרוטה וסתם משנה כרב כהנא דלא תני האונאה פרוטה אע"ג דברייתא כי תמכרו כלוי דפליג דקי"ל כסתם משנה ופירושים אחרים יש וכו' וזה עיקר:

ט) טור ס"ה בשם אביו הרא"ש כ"כ בפסקיו שם:

י) שם ס"ח וכ"כ הרמב"ם שם ד"ח מפורש במשנה דף מ"ט ע"ב ובברייתא ומימרא דרבא והלכתא וכו' דף צ' ע"ב:

כ) שם במימרא דרבא:

ל) טור ס"ט מדקדוק ל' הרא"ש וכ' הסמ"ע שדקדק מל' הטור בשם הרא"ש ☜אף על פי שעבר האונס אחר כך ולא הראהו לתגר מ"מ יכול לחזור עדיין ולהתנצל ולומר מתחלה אירע לי אונס ואח"כ לא עלה על דעתי לחקור עד עתה:

מ) הוא מעובד דההוא דנקט וורשכי לזבוני וכו' וההיא דנקט כיפי לזבוני וכו' שם דף נ"א ע"א והוכיח הרב ב"ח דהכא נמי איירי שאמר כן בפני עדים קודם לקיחה דלא מחל ☜אבל אם לא אמר בפני עדים כן מסתמא מחל:

נ) ל' הרמב"ם שם דין ו' מימרא דרב נחמן שם:

ס) ג"ז מימרא דרב נחמן בעובדא דאושפיזכניה דרמי בר חמא שם דף נ"א ע"ב:

ע) טור ס"א בשם תשו' אביו הרא"ש כלל ק"ב ס"ז:

פ) שם ושם:

צ) ל' הרמב"ם דף י"ג וכתב ה"ה זה נלמד ממימרא דרב חסדא שבפ' המוכר את הספינה (ריש דף פ"ד) ואע"ג דרב חסדא אמרה באונאת שתות דס"ל כמתני' דמי שהוטל עליו ואנן קי"ל שתות קנה ומחזיר אונאה ואין אחד מהם יכול לחזור בו מ"מ נפקא לן מההיא מימרא לבטול מקח כדאיתא בהלכות שם בארוכה וכבר בארתי למעלה לדעת המחבר דבטול מקח אין המאנה יכול לחזור בו כל זמן שהמתאנה אינו תובע אונאתו וה"ה כאן וכו' ולמדנו מכאן שאע"פ שבשינוי השער חזרה האונאה על המאנה אינו יכול לומר לחזור בו:

ק) שם די"ד וכתב ה"ה וכבר נתבאר זה שם בהלכות:

ר) שם דין ט"ו וכ' ה"ה כבר כתבתי שמימרא דרב חסדא על כיוצא בזה שהיא אונאת שתות וא"ר חסדא בשוה חמש בשש והוקר שהלוקח יכול לחזור בו ולא מוכר ופי' הרמב"ן ז"ל דתובע אונאתו הלוקח ואין יכול מוכר לחזור בו ואנן קי"ל שאין א' יכול לחזור והמכר קיים וכל שכן שכל א' תובע אונאתו ופשוט הוא זה כפי מה שנתבאר:

ש) שם ונתבאר במ"ש לעיל:

ת) שם ד"ח משנה לא כרבי יהודה שם דף ע"ו ע"ב והוא בהלכות

שם במשנה וכת"ק:

א2) רמב"ם שם די"א וכ' ה"ה זה הוציא הרב מהא דאמרינן בגמרא דף נ"ב ע"ב טלית לכל אינש קים בגוי' סלע לשולחני הוא דקים ליה וכו' וכיון שכן ה"ה לכל כיוצא בסלע שאין הכל בקיאין בהם ואינו דומה לסלע בכפרים לפי שהסלע עשוי להחליפו בערבי שבתות:

ב2) כ' ה"ה זה ג"כ סברא נכונה:

ג2) משנה שם ריש דף נ"ב וכר"ש וכגיר' שגורסין אמר רבא מאן תנא טלית ר"ש היא כדאיתא בהלכות:

ד2) ל' הרמב"ם שם פי"ב ד"ט וזה שוה שש בחמש:

ה2) זהו שוה ו' בז' וכבר נתבאר במשנה וגמרא

פי' כגון שנתן הסלע בכ"א או בכ"ז אבל אם נתן בכ' ופרוטה אין זו מחילה שעדיין נתאנה יותר מאונאת שבע בשש זה נראה ה"ה:

ו2) וכ"כ ה"ה שם ומבואר לקמן ריש סי' רל"ב מחזיר אונאה:

ז2) לגירסת' שגורסין רבה ופסקו כרבי יהודה בסלע ואינו דומה לשאר דברים כדפריש אביי התם ה"ה:

ח2) שם במשנה:

ט2) כדמפרש שם בגמ' ע"ב:

י2) ולשון הטור סי"ח ממשנה שם ושם בגמ' ע"ב

פי' שאם אפשר להוציא' ע"י הדחק אפי' אחר י"ב חודש ה"ז מחזיר' וכ"כ הרמב"ם מפורש שם דין י"ב וכמ"ש ה"ה שם:

כ2) ג"ז שם סי"ט ברייתות שם ע"א וע"ב:

ל2) אוקימתא דר"א שם ע"ב:

מ2) שם ובריית' שם פ"א:

נ2) ל' הרמב"ם בפי"ג מה' מכירה דין ב' מימרא דרבה א"ר הונא ב"מ דף מו ודף מז וכ' ה"ה ואכסרה הוא ל' משנה בזרעים (ספ"ב דדמאי) ופסק כפסק ההלכות דיש לו אונאה וכ' הכ"מ דנראה מכאן ☜שאם לא הזכיר ל' מכירה אלא א"ל החלף פרתך באלו אין לו עליו אונאה:

ס2) שם בפסקיו דמספקא ליה אי הלכה כרבה משמיה דרב הונא כדלעיל או כרב אבא משמיה דרב הונא דקאמר דאין לו אונאה וע' בריש סי' רט וע' במ"ש הב"י מוצא הדין שם שגם בדין פי' אכסרא פלוגתא דרבה משמיה דרב הונא ורב אבא משמיה דרב הונא:

ע2) הרמב"ם שם בר"פ הנז' וכ' ה"ה שנ"ל שהוא מפרש הירושלמי א"ר יוחנן לא שנו אלא שור בפר' וכו' ביש בו אונאה אבל באין בו אונאה ואפי' פירות בפירות קנה דחליפין כי הנך אפי' בפירות נינהו כמ"ש בפ"ה (ולעיל סי' רג) ואפ"ה שהירו' בפשוט אינו כשיש בו אונאה אפשר דאנן דקי"ל לפי סברתו דחליפין כי הנך איתנהו אפי' בפירות לענין אונאה יש חילוק בין כלים לפירות כמה שהיו מחלקין בירו' לענין קנייה והטעם שהכלי מתקיים יותר מפירות ומתוך דבריו נראה אפי' מקפיד אין לו אונאה בכלים:

פ2) כ' הכ"מ נר' מדהזכיר שומא בפירות משמע דאם לא שמו אותם לא קודם מכירה ולא אח"כ ☜אלא אמר צבור פירות זה בציבור פירות אני מחליף אין לו אונאה ושכ"כ תלמידי הרשב"א שכדברי רבינו נר' עיקר שאין אונאה בחליפין לעולם אלא במכר דממכר כתיב:

צ2) שם ד"ג פלוגת' דרב ושמואל וכדמוקי להו רבא שם דף נא ע"ב ושם בבריי':

ק2) שם בפ"ק [בפט"ו] די"א ולמד' מדין המוכ' שפחה לחבירו וא"ל גדמת היא וכו' שם דין י' ולקמן סימן רל"ב:

ר2) ל' הטור סכ"ז עובדא דאמוראי שם דף נ"א ע"א:

ש2) כ"כ הרא"ש בתשו' כלל ק"ב והאריך לתת טעם לדבר:

ת2) שם סכ"ח בשם הרא"ש כיון דהוא מטעמא שכ' רש"י שם בשם השאלתות דה"ל כמפרש יודע אני שיש בו אונאה וכולי דאמרי' לקמן דאין לו עליו אונאה:

א3) שם סכ"ז בשם ר"י:

ב3) הרמב"ם שם פי"ג דין ב' כמו שדקדק ה"ה שם ממ"ש שם שאלולי לא הרב' לו דמים לא היה מוכר כו' ושכ"כ מפרשים וכ' הב"ח ומספק אין להוציא מיד המאנה:

ג3) טור ס"ל בשם תשובת הרא"ש כלל ק"ב סי' ג':

ד3) שם סנ"ג ושם:

ה3) ל' הרמב"ם שם פי"ג ד"ז וכ' ה"ה מפורש בפ"ב דבכורות בסוגיא שם דף י"ג ע"ב:

ו3) כ' ה"ה יצא לו ממאי דאמרינן התם ואיתא בפ"ה דפ"ז (דף ע"א ע"ב) דביטול מקח יחזיר העכו"ם וה"ה אונא':

ז3) שם ד' ח' ובריית' שם ב"מ ד' נ"א ע"ב וכמ"ש התו' שם:

ח3) לשון הטור סנ"ח בריית' שם וכמ"ש התו' שם בשם פי' ר"ח:

ט3) שם בבריי':

י3) משנה שם דנ"ו ע"א:

כ3) רמב"ם בפי"ג דף ח' וכתב ה"ה הוא כפי מסקנ' ההלכות שם וכו' שכך העלו בהלכות דבשום צד אין בהם אונאה והביאו ראיו' לזה:

ל3) כ"כ התוס' בפ"ק דב"ק דף י"ד ע"ב ובפ"ה דמציעא דנ"ז ע"א:

מ3) ע"ש שכ' בשמם שאם הטעהו בכפל המקח בטל וכ"כ ה"ה בשם יש מן הגאונים דבמ"ש הרי"ף שם בשמם בהלכות:

נ3) לשון הרמב"ם שם ד"ט וכ' ה"ה בפ"ב דקידושין (דף מ"ב ע"ב) אבל שליח מצי אמר לתקוני שדרתיך וכו' ובפי"א דכתובות (דף ק' ע"א) אמרו שליח כאלמנה ובכל שהוא מכרה בטל וכ"פ בהלכות:

ס3) לפי מה שפי' רוב המפרשים ההיא דכתובות בשליח ב"ד דאפוטרופוס שמינהו ב"ד הרי הוא כשלוחם א"נ סברא הוא שאין כח האפטרופוס יפה מהשליח וזה דעת הרמב"ן בקידושין:

ע3) הראב"ד בהשגות שם וכ"כ הטור סמ"ט בשם רב האי הביאו הרא"ש בפסקיו שם בכתובות:

פ3) טור בשם ה"ר יונה וכ"פ ה"פ שם בשם הרמב"ן ושכן דעת הרמב"ם ושכ"כ הרשב"א ז"ל וכו' וסיים ה"ה שדברי המחבר והרמב"ם ז"ל עיקר:

צ3) לשון רמב"ם שם די"ד וכ' ה"ה בעי' דאיפשט' שם בהזהב דף נ"ו ע"ב בשכירות מטלטלין שיש להם אונא' וכו' ומהטעם שם אין אונאה בשכירות קרקע:

ק3) כבר כ' הרמ"א בסי' כ"ט דיש חולקין בזה ע"ש:

ר3) שם דט"ו וכ' ה"ה נלמד מהטעם האמור שם לפי שהוא מכירה ליומא:

ש3) שם דט"ז וכפי פירושו בבעיא דרבא שם ועלתה בתיקו:

ת3) שם די"ו בעיא דר' זירא ונפשטא שם:

א4) כ' ה"ה ונכון הוא שאין זמן קצוב אלא בלוקח שמקחו בידו ומראה לתגר וכו' ואין כן דרך בשכירות וגם בגמ' לא נזכר זמן בשכירות:

ב4) שם די"ח וכ' ה"ה טענת הרב ז"ל כיון שאין זה שכירו' ימים כשאר פועלים יש בו אונאה וצ"ע

פי' אם נתאנה:

ג4) לשון הרמב"ם שם בפי"ג די"ג מימרא דרב נחמן פ"ב דקידושין ד' מ"ב ע"ב וכדמפרש לה רבא שם וכ"כ הטור סנ"א:

ד4) ל' המחבר לדעת הרמב"ם ומבואר במ"ש בס' ל' וע"ל ס"ט בהג"ה:

ה4) טור שם ושם במימרא דרבא וכ"כ הרמב"ם שם ריש פט"ו:

ו4) שם וברמב"ם שם וכמימרא דרבא שם:

ז4) טור סנ"ב בשם תשובת הרא"ש כלל צ"ח סי"ח:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון