ביאור הגר"א/חושן משפט/ר
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) המשתמר לדעתו. ולא מהני לדעת הנותן כלישנא קמא שם מטלטלי אג"ק כו' ועתוס' שם ד"ה וכי כו' וי"ל דלגבי כו' וע"ל סי' קצח ס"ה:
(ב) וי"ח וס"ל כו'. כר"פ שם דרב אשי ס"ל כוותיה:
(ג) לדעת המוכר כו'. זהו מ"ש דעת אחרת כו' ועבר א"ש שם:
(ליקוט) וי"ח כו' אם משומר כו'. כ"כ הרא"ש בב"מ שם סל"א ושמירת הנותן כו' אבל בגמ' לא מ' הכי דאע"ג שאינו משתמר כלל קנה לדעת זו דאמרי' שם ומנא תימרא כו' אע"פ שרץ כו' ושם אינו משתמר כלל וכ"מ בתוס' שם יב א' ד"ה חצר כו' שכ' ובמידי דזכות כו' ואפי' אינו משתמרת מ' אינו משתמרת כלל וכ"כ ש"פ (ע"כ):
(ד) מיהו כו'. תוס' הנ"ל ודבריו תמוהין דתוס' כ' ללישנא קמא וכבר הקשו עליו ט"ז וש"ך:
(ה) (ליקוט) או שהוא עומד כו'. ע"ל סי' רסח ס"ג ואמר זכתה כו' (ע"כ):
(ו) וי"א כו'. עתוס' דעירובין צב ב' ד"ה אשה כו' וצ"ל כו'. ולר"י נראה כו' וזהו דעת ס' ראשונה:
(ז) וי"א דד"א כו'. הרא"ש פ"ק דב"מ סכ"ח ולכ"ד קונה ד"א כו' ע"ש ועסמ"ע וכ"ה בירושלמי פ"ח דגטין הל' ג וכן לענין הקדושין כו' ר' יסא בשם ר' יוחנן זו בגטין משא"כ במתנה רובה דר"י ורובה דר"ל רובה דר"י מה אם מציאה שאינו זוכה בה מדעת ה"ה זוכה בתוך ד"א מתנה שהוא זוכה בה מדעת לא כ"ש כו' ומ"ש בגמ' שם עח ב' לגיטין כו' היינו לפי' ר' יוחנן קרוב לה אפי' מאה אמה אבל מילתא דרב אין חילוק אבל המעיין יראה שאין קונות דר"א אר"י לגטין הוא ר' ייסא א"ר יוחנן דירושלמי כידוע שר' ייסא דירושלמי הוא רב אסי דגמ' שלנו ומדגמ' לא הביא אלא דבריו ש"מ שהלכה כמותו ושם בירושלמי התיב ר"ז קומי ר' יסא והא תנינן וכן לענין קדושין א"ל הוא גטין היא קדושין והא תנינן וכן לענין החוב א"ל שכן אם א"ל זורקהו לים ויהא מחול לך מחול לו מעתה אפי' קרוב ללוה זכה הלוה ותנינן קרוב ללוה הלוה חייב שכן אם א"ל זורקהו עד שיכנס לרשותו ועדיין לא נכנס לרשותו והן הן עצמן הקושיות ותי' של גמ' שם ועתוס' שם ד"ה א"ה וז"ש בסי' ק"כ ס"א אבל א"ל זרוק לי כו' אפי' רחוק כו':
(ח) היו ברשות כו'. לשון הרמב"ם וכגי' הרי"ף שגריס ברשות המופקדין אצלו לא קנה עד שיגביהנה או עד שיוציאנה מרשותו:
(ט) מיהו אם כו'. מתני' שם אם היה פקח כו' וכמ"ש בגמ' שם ה"ק ואם ברשות בעלים כו' וכן בפ"ה דמ"ש ופ"א דקדושין ושם בברייתא לפי גי' שלנו ברשות הלה המופקדים כו':
(י) או נתנו כו' ובקנין. אבל בשכירות לא מהני קנין וצריך בכסף וכמ"ש תוס' בב"מ י"א ד"ה ומקומו כו' ובקדושין כז א' ד"ה ומקומו כו' כמש"ל סי' קצח ס"ט:
(יא) או אפי' כו' והא כו'. שם עד שיקבל עליו כו' אבל ברשות המוכר א"א לזכות ע"י עצמו כמ"ש בעירובין ופסחים וגטין ונדרים וב"מ ולהכי לא ערבינהו רשות מוכר ורשות המופקדין ועבתוס' שם ד"ה ארבע:
(יב) שישכיר כו' ויקנה כו'. ר"ל שהשכירות נקנה בו כנ"ל וכמ"ש ונתקבלו זה כו':
(יג) ואם היו כו'. רשב"ם ד"ה עד שיקבל כו' דהא מדין זכייה הוא שמוכר מזכה:
(יד) ויש מחלקים. עתוס' שם ד"ה כ"מ כו':
(טו) אם הוא כו'. לאפוקי רה"ר דהא דייקינן מדברי רב ושמואל והם אמרו חוץ מרה"ר:
(טז) והגביהו כו'. דבלא"ה עדיין כליו של מוכר הוא. הרי"מ:
(יז) כשם כו'. נ' הרמב"ם וכשיטת הרי"ף דס"ל דאיפשיט דלא קנה ממ"ש התם דא"ל זיל קני ול"ק דלמא התם כו' ויש עוד גי' אחרת לרי"ף ע"ש וכן כליו של מוכר ברשות לוקח מדאוקמיה רנב"י בששפכן ומר בר ר"א במתאכלי דתומי. אבל הרי"מ ס"ל כדעת הרא"ש דבשניהם לא איפשיט ומחמת קולא למוחזק אמרי' דלא קנה:
(יח) וי"א כו'. עסמ"ע וערשב"ם שם ד"ה התם כו' וכמ"ש כליו כו' בכ"מ שיש לו רשות להניחו וא"צ שיקנה הרשות ועתוס' שם ד"ה כגון כו' משא"כ בכלי ואינו קונה בדיבור בעלמא כמש"ל ס"ב וכ' וי"א לאפוקי ס' הרי"ף ורמב"ם כמש"ל ס"ז וס"י:
(יט) משיכה כו'. כמ"ש בב"מ ט' ב' משוך בהמה זו וקני כו' ועתוס' שם ד"ה משוך כו' ודוקא שלא בפניו צ"ל משוך כמ"ש בפ"ג דב"ב ופ"ה דב"ק אבל בפניו א"צ וז"ש ומשכו כו' ואפי' כו' ועבה"ג ובפ"י דשבת אי דאפקיה דרך פיו כו' וערש"י שם ד"ה קדים כו' אע"ג דהכיס עדיין של בעלים הוא וערש"י ד"ה בנסכא כו' ובפ"ה דע"ז ע"א ב' אי דקא כייל ורמי למנא כו' אלמא בכליו דישראל א"א למצא איסור ובירושלמי פ"א דקדושין ריש הל' ד' רב חסדא אמר משוך את הבהמה לקנותה קנה לקנות וולדותיה לא קנה לקנות היא וולדותיה קנה ומקשי אילו האומר לחבירו משוך הבהמה שיקנה לך משאוי שלה שמא לא קנה ופריק הדא דתימא בשלא היתה הבהמה עוברה אבל אם היתה הבהמה עוברה עשו אותה כמשאה:
(כ) היו כו'. לשון ש"ע שבס' זה וס"ט וס"י הכל לשון הרמב"ם וכשיטת הרי"ף שם וס"ל דכל שמדד המוכר בעצמו אפי' מכליו לכליו קונה דהוי כמקנה לו כליו וס"ל דמ"ש שם במודד לתוך קופתו פי' לתוך קופתו של מוכר דע"כ האי מודד הוא המוכר דאי לוקח בלא"ה קנה משום משיכה וכמ"ש תוס' שם ד"ה מדד וכמש"ל בהג"ה ומ"ש במתני' מדד ולא משך כו' במדד והניח ע"ג קרקע וכמ"ש שם ת"ש מדד ולא כו' וערשב"ם שם ד"ה מדד כו' ובע"כ במדד כו' והמ"מ לא עיין שם ובזה מתי' קו' תוס' שם ד"ה ת"ש כו' וא"ת כו' ושם בד"א במדה כו' אבל אם כו' מפ' כפשטא דגמ' אף בשל מוכר ומ"ש שם דכליו של מוכר אף ברשות לוקח לא קנה וכן שם פ"ז א' ואלא מדה דמוכר כו' כ"ז בשאין המוכר בעצמו מודד ולא מצי לאוקמי כשהמוכר בעצמו מודד דא"כ הדק"ל דאף בשלא נתמלאה דלוקח הוא כמו במדה דלוקח ומפ' מ"ש שם כור בשלשים כו' ברשות לוקח ובכליו של מוכר דאי בכליו של לוקח קנה כיון שקיבל אף בלא מדידה כמ"ש כיון שקיבל עליו ושם פירקן והכניסן כו' אלא בכליו של מוכר דקנה ע"י מדידת המוכר כנ"ל וזה שפריך שם ת"ש אם היתה מדה כו' וכפי' דאף בשל מוכר וכן מיירי ג"כ בסימטא ובחצר של שניהם דלא קנה אלא ע"י מדידה אפי' אינן בכליו של מוכר וכגון במתאכלי דתומי וכמ"ש שם עד שלא נתמלאה המדה כו' וכמ"ש הרי"ף שם דבר"ה א"א לאוקמי כמ"ש שם קתני מיהא בר"ה כו' מאי לאו כו' דאין המדידה קונה בר"ה דאף כליו של לוקח לא קנה שם וע"כ בכה"ג וכשאמר כור בשלשים הכל כמדה א' ולכן לא פריך מרישא עד שלא נתמלאה כו' דכאן כעד שלא נתמלאה אבל פריך מאם היתה דשם אפי' לא נתמלאה וה"ה כאן ומשני כדאמר"כ שנתות כו' ול"ג כגון דא"ל הין כו' דאף בסתמא לא קנה עד שיגיע למדה וכמש"ל ס"י ואין חילוק בינו למדה שאינה של שניהם אלא דשם לא מהני שנתות וס"ל להרמב"ם דאף במדה של לוקח דוקא בשנתות כמ"ש בס"י וזה הכריח לפרושי בכליו של מוכר מדפריך ת"ש אם כו' ובזה מתורץ קו' רשב"ם ותוס' ד"ה ראשון כו' וכן ס"ל דכליו של סרסור נמי לא קנה אפי' ברשותו של לוקח עד שנתמלא המדה וכמ"ש הרי"ף על מתני' שם פ"ז א' ע"ש וכמש"ל ס"ט וזה דלא אוקים בגמ' דפריך שם ומדרישא בכליו דמוכר כו' והוצרך לידחוק סתמא דמילתא כו' ולא אוקים בכליו של אחר דברשות מוכר לא קנה וברשות לוקח קנה אלא דכליו של אחר דין כליו של מוכר ועמש"ל ס"ט:
(כא) וי"א כו'. כפירשב"ם שם ד"ה כור כו':
(כב) שיגביה המוכר כו'. משום כליו של מוכר כנ"ל אבל בסימטא וחצר של שניהם ואינן בכליו של מוכר א"צ למדידת המוכר וכמ"ש ואילו לא כו' כמש"ו:
(כג) וי"א כו'. כמ"ש שם פ"ז וב"מ ספ"ח:
(כד) פתח לו כו'. כמ"ש ספ"ג דב"מ ל"ש אלא נשברה אבל החמיצה כו':
(כה) וי"א דכ"ז כו'. תוס' שם פ"ד ב' ד"ה מדד כנ"ל:
(כו) ויש חולקין. דגלי דעתיה שאינו רוצה לקנות אלא במדידה וכמ"ש בפ"ק דב"מ וכ"מ לשון הגמ' שם במודד לתוך קופתו וכפירושם לתוך קופתו של לוקח:
(כז) כל שנקנה כו'. ע"ל סי' קפט בהגה וכ"ש כאן אפי' אם היה המוכר מבטלם בפירוש:
(כח) ויש כו' ויש. כנ"ל ס"ז:
(כט) המוכר כו'. כנ"ל דרשות לוקח ובכליו שאינן של לוקח לא קנה:
(ל) וכן כו'. דגמ' דחיק שם דרישא בכליו דמוכר סיפא כו' ואח"כ שם בברייתא משך כו' מוקים במתאכלי דתומי וא"כ ברייתא הנ"ל נמי א"צ לדחוקי וז"ש שהיו צבורים ולכן כאן ברשות לוקח כיון שקיבל כו' וז"ש בסימטא או כו' וברישא אמר ג"כ ברשות לוקח כיון שהוא בכליו של אחר:
(לא) היתה כו'. אף של מוכר כנ"ל וכן של לוקח דוקא בשנתות:
(לב) וי"א כו'. כפי' רשב"ם וא"צ לשנתות וכ"ד ראב"ד וכל הפוסקים וז"ש בהשגות א"א קנה ראשון ראשון ואפי' בסימטא ר"ל דראשון ראשון אפי' קודם לשנתות וכגי' הרשב"ם כגון דא"ל הין כו':
(לג) ואין המוכר כו'. אבל הלוקח יכול לחזור כמ"ש שם משום דגמר בלבו כו' אבל המוכר א"י לחזור כמ"ש שם א"ל אין אדם מקדיש כו':
(לד) והוא שיגביהנו כו'. כמ"ש ובירר והניח כו' דלא קנה אע"ג שהגביה את כולם והיה בדעתו לקנות מהן אלא שלא נתכוון לקנות את כולן אלא א' מהן וזה דפריך משום דגמר בלבו כו' בשעת הגבהה עדיין לא נתכוין לזו:
(לה) י"א כו'. כמ"ש בב"מ פ"א א' ת"כ דאמימר הלוקח כו':
(לו) וי"א כו'. דל"ד לשם דשם כמ"ש משום דנהנה מהני משא"כ כאן וס' ראשונה ס"ל דשם כיון שמשלם טובת הנאה שבהן ואעפ"כ משלם וערש"י שם ד"ה בחזירה כו' מ' כס' האחרונה:
(לז) אחד כו'. כמו בנתינת כסף בסי' ק"צ ובקנין בסי' קצ"ה והמגביה מציאה לחבירו וכמ"ש ברשות הלה המופקדין כו' תנו שטר שחרור כו' הולך מנה לפלוני כו' ואמרי' בכמה מקומות ומזכה להם כו' וזכין לאדם כו' בשזיכה כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |