ביאור הגר"א/חושן משפט/קצט
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ואפי' כו'. עבה"ג וכמש"ש כיון דמילתא דלא שכיחא כו' וה"נ:
(ב) וכן ראובן כו'. אע"ג דהאי שקלא וטריא ליתא אלא לפום מאי דס"ד מ"מ אי לאו דהלכתא הכי לא שקלא וטריא בה. רי"ף. ועוד דדמיא להא דרב הונא בס"א. הרא"ש:
(ג) וא"ל ראובן כו'. כ"כ הרי"ף ורש"י כ' ששמעון אמר ועב"י ודר':
(ד) אבל אם כו'. ר"ל דאינו קונה לגמרי אבל לענין מי שפרע קונה כמ"ש הרמב"ם בפ"ז וש"ע בסי' ר"ד ס"י לדעת הרמב"ם כמו שאר מעות:
(ה) מיהו י"א כו'. שהקשו עליו ממ"ש בפ"ב דקדושין ושוין במכר שזה קנה א"א מלוה כו' אלמא אף בקרקע אינו קונה וכמו בקדושין וכ"ש במטלטלין אף במקום שאוקים אד"ת לא עדיף מקרקע אלא שהראב"ד פי' דרישא לענין מי שפרע וסיפא אף מי שפרע א"צ אבל הרמב"ן ורשב"א פי' דאף רישא א"צ לקבל מי שפרע כיון דמלוה הוא וכנ"ל וכמ"ש בירושלמי ר"ח בשם ר"י קדושי מלוה לחומרין ובקרקעות לא קנה ובמטלטלין אין מוסרין אותו למי שפרע והביאו המ"מ פ"ז אלא דהסוגיא הנ"ל בהנאת מלוה היא כמ"ש שם ו' ב' דאשה מתקדשת בהן וערש"י שם ד"ה ל"צ כו' וכ"ש כו'. אבל הרמב"ם דוחה הסוגיא דפ"ב דקדושין מפני סוגיא ההיא יש דמים שהן כחליפין שמפ' אותה כפשטה וסוגיא דב"מ מח מסייעתו דאמר רבא קרא כו' ואילו תשומת יד כו' ואם איתא אפי' לר"י דמעות קונות הא מלוה היא אלמא דקונה במקום שמעות קונות והם דוחין ומפרשין שייחד בשעת הלוואתו וע"ל סי' קצה ס"י שסתם כמ"ש בהגה כאן וכ' המ"מ שכן דעת כל האחרונים והסכים עמהם וע"ש פ"ה ופ"ז:
(ליקוט) מיהו י"א כו'. וכ"כ תוס' שם ד"ה יש דמים כו' וכ"כ הרא"ש בפ"ק דקדושין ס"ה וערש"י שם ו' ב' ד"ה אינה כו' (ע"כ):
(ו) ויש כו'. למד מהנ"ל ואע"ג דרבנן פליגי על ר"א בספ"ז דעירובין וס"ל דלא עשאוהו כד' פרקים שם אינו חובה כמו יין לקידוש ומ"מ דברי מהרי"ל אינו מוכרח:
(ז) ומ"מ כו'. דאל"כ הא רעה לדידהו שיאמרו חיטכם נשרפו וכו' כמ"ש שם והטעם כמו לוקח כלי מבית האומן ועתוס' שם ד"ה דאתו כו':
(ח) ודוקא כו' גמ' בקדושין כט א' ד' בבות וכן בצדקה דאיתקש להקדש כמ"ש בנדרים ז' א' וכשיטת הגאונים לפסוק כאת"ל וכמ"ש בר"ן פ"ק דקדושין שם ואין חילוק אלא בזה הבבא בין הקדש ליתומים וע' בתוס' שם ד"ה אטו כו' וקשה כו' וי"ל כו':
(ליקוט) אבל כו' ולכן כו'. וה"ה אם הוזל כמ"ש בגמ' שם אלא דרבותא קא' וז"ש אבל הקדש כו' ור"ל אבל במשיכה מיד הקדש הדין כמו ביתומים כמש"ש בגמ' וד' חלוקות האחרות שאמרו ביתומים משיכה ודמים ביתומים ממוכר אם הדין כן בהקדש ערמב"ם פ"ט מה' מכירה ובר"ן בקדושין שם (ע"כ):
(ט) (ליקוט) וצדקה כו'. דצדקה נמי אמירתו לגבוה כו' כמ"ש בפ"ק דר"ה בפיך זו צדקה ובפ"ק דנדרים איבעיא להו ויש יד לצדקה כו' ואת"ל יש יד כו' ופסקו הראשונים ז"ל כאת"ל. ר"ן בקדושין שם וע"ש בנדרים (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |