ביאור הגר"א/אורח חיים/שסג

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים שסג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א מקום. ר"ל מבוי או חצר לכל א' כדינו כמ"ש סב"ג י"ד עירובין י"א ב' ולהכי נקט מקום שכולל שתיהן וכמ"ש בסי"ב וסי"ג וסי"ד:

ב

במילואו עד עשר אמות. ט' ב' קטנה בעשר כו' ושם שקלא וטריא דפלוגתא דר' ורבנן בענין הפסין ב' או א' לקטנה אבל גדולה שאינה במילואה א"נ כלום וכן שם צ"ד א' אלימא בעשר כו':

בפס כו' ואם. שם י"ב א' מסקנא אפלוגתא דר' ורבנן ומתני' ט"ז ב' כל פרצה כו':

וה"ה לנשתייר כו' או. י' א' וע' תוס' שם ד"ה ושני. א"נ כו'. וה"ה לנשתייר מרוח א' כשיעור דמותר מדאמרי' שם צ"ד לעולם בעשר וכגון כו' וא"א מן הצד אפילו נשתייר לאו כלום הוא ל"ל מב' רוחות:

וכ"ז בגובה. י"ד ב' לימא תנן סתמא כו' ה"ק אותן כו' ושם י"ב א' מודים חכמים לר"א בפסי חצר כו' הלכה כו':

ואפי' אין. שם ל"ל רוב כו':

עד שיהא. דכל פחות מג' אין צריך תיקון שם ה' א' פחות מג' כו' וע"ש רש"י:

ואם יש. כנ"ל קטנה כו' ושם צ"ד א' אלא ביתר כו' ומתני' ט"ו ב' וט"ז א':

בצ"ה. ט"ו א':

ג

ס"ג שיעמידנו בפתח. עסל"א:

ויהיה. שם בגמ':

ומכל דבר. מתניתין שם:

ובלבד. סוכה וכמש"ל:

ואפי' קשר. מ"ד א' ודוקא שלא לדעת ולכן דוקא קשר:

ד

אם יש. ט' ב' דתני ר"ח כו':

ובלבד. תוס' שם ד"ה כותל. ומיהו אי כו':

ה

לחי דאי. ח' א':

ו

צריך שלא. י"ד ב':

ז

לחי אפי'. פ' ב' ומ"ד לחי אבל כו' פי' אבל לחי אפי' מיכתת כו' אפי' משברים ושברי שברים. הג"מ:

ח

ס"ח ולכן עושין. תוס' שם ד"ה אבל. והר' אברהם כו':

ובלבד שיזהר. הג"מ שם וכמ"ש שם בגמ' י"ד ב':

ט

ס"ט נגד חלל. כמ"ש בברייתא דר"ח כותל כו' וכמ"ש רש"י שם והביאו ראיה מדאמרי' בנכנסים כותלי כו' ואי א"צ נגד חלל אינהו גופיה להוי לחי:

י

ס"י אע"פ שאין בו. ירושלמי פ"א הביא דופן של שבעה ומשהו והגביהו מן הארץ כתות משלשה מותר כו' כל פחות משלשה כסתום ובגמ' ט"ז ב' כגון דאייתי מחצלת כו':

יא

סי"א כגון שהיה כו'. רש"י שם וכעובדא דרב שם:

יב

סי"ב לחי העומד כו' ואם העמידו. רש"י שם:

מעט עב או. כפי' השני של רש"י וכ"כ הרי"ף:

יג

סי"ג שהעמיד. ר"ל אפילו העמיד לשם לחי ממש"ש ולרשב"ג ליהוי כנראה כו' וע' רש"י שם ועוד ממ"ש ש"מ תלת ול"ק ד' ועתו' שם ה' ב' ד"ה פחות כו':

שאין חודו. רש"י:

ומשתמש כו'. הן הן דברי המחבר ע"פ הגמ' והוא בב"י. וצ"ע דהא אמרינן שם ש"מ בין כו' ואנן קי"ל דבין לחיים מותר וכבר תמה בע"ש על זה ותי' מ"א דמיירי כאן שהכתלים שוין וגמ' מיירי שצדו א' ארוך והלחי מושך כנגדו והן דברי הריטב"א וז"ל בחידושיו פירש"י ז"ל שהלחי כו' וקשה הלשון למה קראו לחי המושך עם דפנו של מבוי ונראה כי כותל המבוי הא' היה ארוך וזה היה קצר והוסיף על הקצר לחי זה עד שהוא נמשך כנגד כל משך הכותל האריך והיינו דשמעינן דבין לחיים אסור שאלו הלחי הזה עודף על הכותל שכנגדו לד"ה אסור להשתמש כנגדו דהא ליכא אלא חדא מחיצה ולשון לחי המושך עם דפנו של מבוי כלומר שמושך בכותל זה שהושם בכל משך הכותל האחר של מבוי שכנגדו שהיה ארוך כו' ע"ש. אבל דברי מ"א דחוקין ואינן מיושבין דהא בש"ע נקט לשון הגמ' כהוייתו וגם פשטא דגמ' משמע שהכתלים שוים והיה נראה לי לכאורה לומר דהמחבר מפרש דגם הגמרא מיירי כה"ג אלא דרב יוסף סובר כשמעתא דכהני במבוי שצידו א' ארוך שמניח כנגד הקצר ומשתמש באלכסון כמ"ש בירושלמי שם נותן את הקורה לוכסן ומשתמש לוכסן וכמ"ש בס"ל וכן פירש"י אבל לדידן דקי"ל כרבא דאזיל לשיטתו שמסיק בב"י שם דה"ה בלחי דאסור וכ"מ ברא"ש וטור שלא התירו אלא בצ"ה אלא דמרא"ש אין ראיה שכ' אליבא דרבא דס"ל לחי ג"כ משום היכר כמש"ש ט"ו א' אבל אנן קי"ל כאביי שם והטור כ' משום דצ"ה מהני אפי' ביתר מעשרה אבל בגמ' אמרו להדיא דאף קורה היה מותר אי ס"ל קורה משום מחיצה וכ"פ ב"ח ולפ"ז ניחא מ"ש הרי"ף ואם יש באלכסון יתר מעשרה ד"ה אינו מניח אלא נגד הקצר משום לחי ומתורץ מה שהקשו עליו הר' יהונתן והרא"ש כן הייתי יכול נומר אבל ליתא דהא אמרי' שם דפליגי אי קורה משום מחיצה או משום היכר אבל בלחי קי"ל דמשום מחיצה אמת דהב"י אזיל לשיטתו דס"ל דלחי בצדו א' ארוך לא מהני ועסי' ל"א בט"ז ומ"א וכנ"ל. אבל עדיין לא מתיישב הסוגייא דאמר ש"מ בין לחיים אסור כנ"ל. אבל נראה דאף לחי אחד מהני בכה"ג ומשתמש באלכסון וז"ש ש"מ כו' ובזה מתורץ דפליגי אביי ורבא בבין לחיים ולא קאמר אביי מנא אמינא מהא דרב יוסף ולא הקשה לרבא אבל בזה ניחא דרבא דס"ל לחי משום היכר לא מוכח דס"ל דגם בלחי אינו מניח אלא כו' משא"כ לאביי אבל אנן קי"ל כאביי בהא דיע"ל קג"ם כנ"ל ולכן השמיטו הרי"ף והרא"ש וש"פ לדין זה כי החילוק שבין ד"א או פחות נכלל בכלל לחי הבולט כו'. אלא בזה יש ליישב דברי הש"ע בזה"ז שפתוחין לכרמלית וז"ש מ"א ועמ"ש ס"ל ור"ל דשם כ' דלחי לא מהני בצדו א' כו' לדעת ב"י. וסי' שס"ה ס"ד ר"ל דשם כ' וה"מ בפתוח כו':

יד

סי"ד וצרייך. שם ט"ו א' כ"פ בלחי כו' ובקורה דכ"ע משום היכר כמש"ש י"ב ב':

טז

סט"ז קורה זו לפיכך. רמב"ם ונתכוין לתי' הראשון של התוס' שם ד"ה אבל כו' וכ"כ מ"מ:

יז

סי"ז ועביה. ג' א' נעשו כו'.

רק. כת"ק וכרב וכמש"שו:

יח

סי"ח שאין. דאל"כ הן בעצמן תידון משום קורה כמ"ש סכ"ה:

ולא. ע"ש:

י"א. כר"ח דגדול מרבה בר"ה כמ"ש בשבת פ"ב א':

וי"א. כדברי המיקל בשל סופרים:

ואין בין זו. וכ"כ המ"מ לדעת הרמב"ם כנ"ל סכ"א ומ"ש לרחבו טפח שיהיו שניהם רחבין ביחד טפח:

כב

סכ"ב וי"א שצריך. כן פי' הריטב"א וז"ל אם מקבלות אריח לרחבו טפח הא ודאי לא אתי לאשמועינן שיעלו שתיהן לאחת דהא אפילו של קש ושל קנים הרבה רק שיהא בריאה אלא כו' שיקבלו האריח לרחבו באויר שביניהם טפח ואצבע בזו ואצבע בזו ורשב"ג הכשיר אפי' אויר ב' טפחים ומחצה ואצבע בזו כו' ע"ש וכן דעת תוס' שם ד"ה ובלבד. ושתי קורות המתאימות כו' וע' תו' דסוכה כ"ב ב' ד"ה הא זה:

כג

ס"כג היתה. כריב"י שם מדפרכינן מיניה לרבא בסוכה כ"ב שם ד"ה כוותיה ומדהביא הגמ' אותו שם:

ולא יהיה. סוכה שם:

ולא במשך. רמב"ם וכנ"ל:

ויש פוסלין. דלא קי"ל כריב"י דס"ל כאבוה. הרא"ש שם ומה שהביא הגמרא אותו שם תי' הריטב"א דלמ"ד רואין אמרינן יחבוט ובהא ל"פ רבנן ועתוס' שם ד"ה ובלבד ודלא כמ"א:

כד

ס"כד אבל אם. שם דהא מיכסיא משמע דבלא"ה כשר אע"ג דנמשך. כ"כ הרא"ש ודחה דברי הרשב"א. ולי נראה כדברי הרשב"א שפ' דאם נמשך פסול כמ"ש בגמ' בהדיא שם ג' ב' חללה עשרה ומ"ש דהא מכסיא איירי למעלה מעשרה ופסול משום דמכסיא ומחיצה נמי ליכא דהוי מחיצה שהגדיים כו'. ונסתלקה קושיית הרא"ש:

מרווחים. מצומצמות. שם ג' ב:

כו

סכ"ו. אלא בצ"ה. כת' מ"מ דפחות מי"ט אין מחיצה כלום וכ"ש צ"ה. ויותר אני תמיה שהצ"ה כ' בסי' שס"ב סי"א שצריך שיהיו גבוהין י"ט הקנים ומשמעות הלשון דכל המבוי פחות מי"ט וקשה ביותר מה מועיל צ"ה ואפילו כולו סתום הוא כרמלית כמ"ש בשבת ז' ב' בית כו' וצ"ע אבל ברמב"ם כ' גובה הפתח וצ"ל שהצ"ה יהיה גבוה י"ט ואפ"ה לחי של פתח המבוי לא מהני כיון שאין שם שיעור מבוי כמאן דליתא משא"כ בצ"ה ומ"ש בארכו פחות מד"א צ"ה עמ"א וכ"כ בהג"א פ"א ד"ה וא"צ בתים דתיקון חצר סגי וע' סל"ב וכ"ז כו':

בגובה חללו. ג' ב':

אבל ניתר. י"א א' וע"ש תוס' ד"ה איפכא:

שיעשה בה. שם וכפי' קיני צורת קיני יונים וכיוצא בהן מ"מ ופ' כמ"ד קיני כשיטתו בכ"מ שאמרו למ"ד כו' ולמ"ד כו' כאידך:

ובנה בנין. כן פי' הר"י והמ"מ את לשון הרי"ף והרמב"ם שכת' שמניח קורה וכ"ה בירושלמי עושה אצטבא על פתח מבוי כו':

בבנין רחב כו'. ממ"ש הרי"ף ממעטו בקורה רחבו טפח והקשה עליו הרא"ש אבל פי' כה"ג וכ"ה בתוספתא כיצד עושה נותן את הקורה כו':

צריך לחוק. כאביי דסוגיא כוותיה שם י"א:

על פני. רא"ש שם דלא כרי"ף ורמב"ם:

ושני בתים. שבת קל"א א' ס"ס בית איכא כו':

ויש חולקין. הר"ף שפ' כרב וס' ראשונה משום שאמרו רב לא תני מ' דיחידאה הוא ואע"ג דרב לטעמיה כו' בהא לא ס"ל כוותיה דפתוחות משוי להו חצר אחת וכסתם מתניתין:

ושלא. ה' א' וערש"י ד"ה ואי כו':

ושיהיו כו' אוכלים. ע"ד ב':

שמקום. שם וכרב ע"ג א':

אע"פ שהבן. ע' תוס' שם ד"ה כרבי. ומייתי ראיה כו' וכ"מ בגמ' מדקאמר וא"צ לערב:

ואפילו צדו. גמ' ע"ה א' וע' תוס' ע"ד ב' ד"ה מבוי. וא"ת אפי' כו' ועוד דלמאי כו':

אינו ניתר אלא. שם י"ב ב' ותוס' הנ"ל ויש לומר דבצורת הפתח כו' דכל שאין לו תיקון מבוי דין חצר יש לו כמש"ש:

דכל המבואות. עמ"א בשם תה"ד וע' סל"א:

כז

סכ"ז אע"פ. תוס' שם ד"ה ובתים כו' וא"ת כו' ונראה לפרש כו' וכ"כ הג"א שם:

כח

סכ"ח מבוי שאין כו'. ה' א' כנ"ל בס"ב:

וי"א כדברי המיקל. והרמב"ם פסק כתי' השני כדרכו בכ"מ וכיון דר"א תנאי היא ושמואל ס"ל דלא כוותיה הכי נקטינן:

כט

סכ"ט ואין חוששין. כגי' ר"ח לא חיישינן כו' והיו מבואות מפולשין ופסיק באוזלי לצד אחר שלא במקום הים לפי שהי' קל להסירן ומ"ש וחכמים אוסרין משום אשפה. המ"מ:

ויש חולקים. כגי' רש"י:

ל

ס"ל אבל אם. שם ואימא טעמא כו' אבל צ"ה לד"ה משום מחיצה וע"ש י"א א':

יעשה. י"א א':

ותוך המבוי. ע' רש"י ד"ה באלכסון כו':

ומשתמש כו'. ירושל' מניח את הקורה לוכס ומשתמש לוכסן:

לא

סל"א העמיד לחי. שם י"ד ב':

אם יש. נ"ט ב' וע"ש תוס' ד"ה מבוי כו':

ועשו גם. הרא"ש בשם הירושל' וע"ש:

אבל אם עשו. שם י' א' ואי למשרייה לגדולה כו' וע"ש תוס' ד"ה ושני כו':

לב

סל"ב זה. ירושלמי הנ"ל:

הלא"ה. כאן פסק בפירוש דבפחות מד"א סגי בתיקון חצר:

לג

סל"ג וצריך ליזהר. הרא"ש בשם ירושלמי וכמ"ש בגמ' ט' א':

ומה שמן. תוס' שם ד"ה עושה כו' ואף שכ' התוס' יותר מעשר היינו אליבא דשמואל וכמ"ש התוס שם:

וי"א כ"כ הרא"ש וטור וכ' בד"מ דבפחות מכאן סמיך על תי' הריצב"א שם בתוס' הנ"ל:

עשרה אמות. צ"ל יותר מעשרה:

לד

סל"ד או ירחיק אמה. גמ' שם אין ה"נ כו':

או ירחיק שתי כו'. שם ש"מ עומד כפרוץ מותר לעולם כו' הא מרובה מותר:

ובלבד. וכנ"ל ש"מ עומד כפרוץ כו':

וצריך ליזהר. שם וליחוש כו':

סל"ד אא"כ. צ"ה. דאפי' מד' רוחות מהני שם י"א ולא חיישי' ואפי' להתוס' והרא"ש דאוסרים בבקעה מצד אחד מודו כנ"ל בסי' שס"ב:

לה

סל"ה פס זה. ירושל' כל פחות מג' כסתום דמי כמ"ש בס"י וממ"ש עירובין ט"ז ב' אי מוקים ליה עילאי כו' אי מוקים כו' ה"ל עומד כו' אבל אי הוי עומד מצד א' בכה"ג ש"ד אע"ג דהוי ע"י פחות מג' ועתוס' דסוכה ט"ז ב' בד"ה בפחות כו' ותימא כו' וי"ל כו' ולא קי"ל אלא ליחיד כל צרכו:

וזה התל. שם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.