ביאור הגר"א/אורח חיים/קכח

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים קכח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א והכהנים מהמנין כו'. רמב"ם ממ"ש בסוטה ל"ח ב' בה"כ שכולה כו' ואוקמוה דלא אישתייר כו' מכלל דבישראל כה"ג מהמנין:

ואין כו' אפי' כו'. עתוס' דשבת קי"ח ב' ד"ה אילו כו' אם לא כו' והקשה בד"מ דהא אמרי' בכתובות כ"ד ב' דהוא בעשה ותי' דתוס' מיירי עם כהנים אחרים ושם משום ברכה לבטלה דוקא ועמ"א:

ב

ס"ב אע"פ כו' ה"ז כו'. עבס' המצות להרמב"ם בשורש ט' ודע כי אתה אפי' תמצא כו' ועפ"ג דיבמות ל"ו ב':

אם כו'. ירושלמי ר"ש בן פזי *כד הוה חזיק רישיה קאים ליה אחורי עמודא ר"א נפיק לברא:

בשקורא כו'. דבלא"ה אינו עולה כמ"ש בספרי פ' נשא מנין שהחזן צ"ל להם אמרו ת"ל אמור להם והוא קריאת כהנים כמ"ש בסוטה נ"ח א' וכמ"ש תוס' ברכות ל"ד א' ד"ה לא כו':

ג

ס"ג אם כו'. ר"ה כ"ח ב' ועתוס' שם ד"ה הכא כו':

ד

ס"ד החזן כו'. רא"ש פ"ג דמגילה וכנ"ל:

אבל כו'. כמ"ש בסוטה שם ב' רב אמר חוששין כו' אלא דקא' שם ול"פ הא כו' ולכך כ' הרא"ש רק בקריאת כהנים משום דריב"ל אבל גמ' ל"ק אלא להחזיק אותו בכך אבל הכהן צריך לזה וע"ש מ' א' שמא תפסק לו כו' ואמרי כו':

ה

ס"ה אבל כו'. דליכא טעמא הנ"ל:

וי"מ כו'. משום ל"פ כמו סנדלים שלנו:

ו

ס"ו אע"פ כו'. תוס' שם ל"ט א' ד"ה כל כו' ע"ש:

עד כו'. דהא איתקש למשרת שם ל"ח א' ובפ"ד דתענית וערש"י בחולין ק"ו ב' ד"ה עד הפרק העליון כו':

והלוי כו' וקודם כו'. שם קמ"ו ב':

ולא כו'. די"א גם בכהנים כן וכמ"ש בס"ז:

ז

ס"ז אם כו'. בטור כ' לברך אלא שבא"ח כ' בשם הרמב"ם שסומך ענט"י שחרית ולא אמרו אלא בשלא נט"י והכריע שלא לברך בכה"ג מספיקא ועבד"ה:

ט

ס"ט כשעוקרים. רמב"ם וטור כפשטא דגמ':

ומאריכים כו'. רש"י שם ב' ד"ה לעקור כו' יש ללמוד כו':

י

ס"י עומדים כו'. רש"י שם ותוס' ד"ה כי דאין עומדים אחוריהם לקדש אלא בשעת נ"כ משום אימת ציבור כמש"ש מ' א' וכמ"ש ל"ט ב' אין הכהנים רשאין לחזור כו' ושם א' כי מהדר כו':

עד כו' ואז כו'. שם ושם:

הש"ץ. רמב"ם דלא כתוס' דברכות ל"ד א' ד"ה לא כו' שפי' דחזן העוסק בצרכי ציבור הוא הקורא כמ"ש בספרי הנ"ל שחזן כו' ועוד ממ"ש בסוטה ל"ט ב' מפי הקורא והדר קא' שיתחיל ש"ץ כו' ש"מ דקורא לאו ש"ץ:

יא

י"א כו'. תוס' דברכות שם בשם ר"י וכ"כ רמ"מ אבל אח"כ חזר בו ועב"י:

ומחזירין כו'. ל"ח א' ל"ט א' ב' מ' א' ותוספתא דמגילה הביאו רי"ף ורא"ש בפ"ג:

ואם כו'. גמ' שם ל"ח א':

אלא כו'. רש"י ל"ט ב' ותוס' שם א' ד"ה כי כו':

יב

סי"ב מגביהים כו'. מתני' שם ובפ' בתרא דתמיד ומגביהים כו' הג"מ דידו כתיב ובזוהר קמ"ו א':

ופושטים ידיהם. ל"ט ב' וערש"י ד"ה לכוף כו':

וחולקים כו'. בתנחומא פ' נשא משגיח מן החלונות מבין אצבעותיהם של כהנים מציץ מן החרכים בשעה שפושטים כפיהם:

ומכוונים כו'. הרא"ש שם ור"ל ה' חרכים:

ופורשים כו'. א"ח:

יג

ס"יג מתחילין כו'. ממש"ש ל"ט ב' ואין הכהנים כו' מפי הקורא ור"ל יברכך עד שיסיים הקורא כהנים שאין הברכה מעיקר דינא כמש"ש א' ולא נשאתי כו' ואם איתא מאי רבותיה:

וי"א כו'. שמפרשים אברכת אקב"ו כו' קאי:

ואח"כ כו'. כמ"ש במדרש והביאו תוס' בברכות שם. ואז כו'. מתני' וגמ' מ' ב' שם ושם ל"ט ב':

טו

סט"ו ואומרים כו'. שם א':

ויאריכו כו'. רש"י ותוס' שם:

ואם כו'. הג"מ וכמ"ש בפ' בתרא דברכות ומסיים כו' ואי לא כו':

טז

סט"ז ויש כו'. דהוא סיום הברכה וכמש"ל סי' קכ"ד סי"א:

יז

סי"ז כשיורדין. עמ"א:

יח

סי"ח ואין הכהנים כו'. ע"ל סי"ג:

ואחר כו'. שם ואין כו' בברכה אחרת כו'. ופי' ב"י דהיינו יברכך לדעת הרמב"ם אבל לדעת החולקים בסי"ג צ"ל דקאי ארבון עולמים וכמ"ש בהג"ה ולא כו' והוא דחוק ועוד תי' דבגמ' קאמר לפי מנהגם שלא היו מקרין אבל עכשיו עד שתכלה התיבה מהמקרא וז"ש וכן כו':

מפי כל הציבור. עתוס' שם ד"ה עד כו':

ואין כו'. גמ' שם:

ולא כו'. עמ"א והנכון כמ"ש בש"ע כנ"ל וע"ל סי"ג:

כ

ס"כ אם כו'. דמש"ש ואם הבטחתו כו' קאי אואם אין שם דלכך קא' ואם ולא קאמר אפי' כו':

דהא כו'. כמ"ש בס"א:

וכיצד כו'. ל"ח ב':

ומסיים כו'. רש"י שם וברכות שם וכמ"ש ושם ואם כו' וחוזר כו':

ואם המקרא כו'. שמהר"מ כ' שהמקרא מסיים ש"ש ופי' האגור שבכה"ג מיירי ומתני' לא איירי בכה"ג ועמ"א וכ"ז דחוק ודברי רש"י עיקר:

כא

סכ"א אין כו'. ממתני' הנ"ל:

כב

סכ"ב משתדלין כו'. ירושלמי והביאו תוס' ל"ח א' ד"ה לשנים ור"ל החזן המקרא כמ"ש תוס' בברכות שם בשם ספרי וז"ש וכשהחזן כו':

כג

סכ"ג בשעה כו' ולא כו' וגם כו'. עתיס' דחגיגה ט"ז א' ד"ה בכהנים כו' וה"ה לכהנים עצמן וכמ"ש בפ"ד דמגילה כ"ד ב' מפני שהעם מסתכלין בהם ואמר בירושלמי שם אר"י זאת אומרת שאסור להסתכל בכהנים בשעה שהן מברכין את ישראל א"ר חגי כלום אמרו אין מסתכלין אלא מפני היסח הדעת משה ר"ל שבועה במשה דאנא מסתכל ולא מסיע דעת:

ע"כ כו'. ובגמ' דמגילה מ' כמנהג הראשון וע"ס ל"א:

כד

סכ"ד ובצידיהם. ע"ש תוס' ל"ט א' ד"ה והזה כו' ר"ל בצידיהם ממש דצדדין שלאחריו ודאי כאחריו דמי וכן לפניו כלפניו ולא קמיבעי להו אלא בצדדין ממש ופשיט מדלא קאמר צדדין שלאחריו כלאחריו ש"מ דצדדין ממש קאמר שהם כלפניו ב"י שלא חילק בירושלמי וכן הרמב"ם וטוש"ע:

ולאחריהם נמי כו'. תוס' ל"ח ב' ד"ה מחיצה כו':

כה

סכ"ה למי כו'. ירושלמי פ"ה דברכות:

כט

סכ"ט כהן שלא כו'. עתוס' ל"ח ב' ד"ה כל ר' אבהו כו':

ל

ס"ל מי כו' וה"ה כו'. רמב"ם וכגי' ספרים שלנו מגילה כ"ד ב' תנא כו':

וכן כו'. שם זבלגן וכפי' הרמב"ם:

או כו'. כפי' רש"י:

וכן כו'. גמ' שם:

ואפי' כו'. ב"י שם דמנ"מ כיון שבעל מום מותר וכמ"ש בפ"ד דתענית כ"ז א':

וכל כו' דההרגל תלוי בל' יום כמ"ש בירושלמי לענין משיב הרוח וכיוצא וכן בגמ' פרק בתרא דב"ב לענין הוחזק והרבה כיוצא וא"ת א"כ למה קאמר בעירו דמ' יב"ח כמ"ש ב"ב ח' א' כמה יהא כו' ל"ק כו' י"ל דאתא לאשמועי' דדוקא בעירו מהני כו' כמ"ש משום דלא רגילי אינשי לישא וליתן עמו וז"ש ואפי' כו' דבהכי רגילי לישא וליתן עמו:

לא

סל"א אם כו'. דטעמא משום הסתכלות כמ"ש רש"י שם וכמש"ש ואם היה דש כו' כנ"ל:

לב

סל"ב היו ידיו כו'. רמב"ם וטור ופ' כר"י משום דבגמ' מפ' דבריו תנא כו':

לד

סל"ד קטן כו'. תוס' שם א' וספ"ג דסוכה ופ"ח דחולין:

וכל כו'. כמ"ש בסי' נ"ג ס"ח:

לה

סל"ה אפי' כו' אפי' כו'. הרמב"ם וכמו בעבד ע"ז לדעתו כמ"ש בס' ל"ז:

וי"א כו'. כמ"ש בירושלמי דפ' הנזקין שמא תאמר כהן זה מגלה עריות ושופך דמים והוא מברכני אמר הקב"ה וכי הוא מברכך אני מברכך שנא' ושמו כו'. והרמב"ם מוקי לה באינו ידוע אלא במרננים כו' וז"ש בסל"ו ואם כו':

לו

סל"ו מל כו'. עמ"א:

לז

סל"ז מומר כו'. אפי' בשוגג אפי' עשה תשובה דאיתקש לעבודה כנ"ל ס"ו ואמרינן במנחות ק"ט א' הכהנים ששימשו כו' וקי"ל כר"ש שם דאפי' שגג בזריקה וכ"כ בס' הזהיר:

וי"א כו'. עתוס' שם במנחות ק"ט א' ד"ה לא כו' ובתענית כ"ו א' וע' תוס' דסוטה ל"ט א' בד"ה כי בשאלתות פ' קרח כו' וברא"ש דמגילה:

ואם נאנס כו'. ב"י דכה"ג לא איקרי מומר ומ"ש הרמב"ם אפי' באונס היינו בעבד ע"ז ולא בנשתמד. בד"ה ע"ש:

לח

סל"ח שתה כו'. כ"ז לשון הרמב"ם וכמ"ש בתענית כ"ו ב' למה נסמכה כו' מה משרת כו' ואמרינן בכריתות י"ב ב' שתה כו' רא"א כו' ואיפסיק שם י"ג ב' כר"א:

ואם כו'. שם ל"ק הא כו' וסובר הרמב"ם דה"ה לרישא דפסק בה:

לט

סל"ט לא כו'. מירושלמי כנ"ל:

שאין שאר כו'. ר"ל אפי' ידועין בו מדקאמר כהן שהרג כו' מ' דוקא שידעו וכשיטתו דבלא עשה תשובה כמ"ש בסל"ה ומ"מ אף הרמב"ם מודה לזה כמש"ש:

מ

ס"מ כהן כו' ואין כו' נטמא כו' הכל מההיא דבכורות:

מא

סמ"א י"א כו'. סנהדרין נ"ב נוהגין בו חול ופי' המרדכי בשם רש"י מש"ש נ"ב א' הנ"ל שאם היו נוהגין בו קדש כו' פירש"י לפתוח ראשון ולברך ראשון כו' וא"ל מורי קרובי דרשות הוא לנהוג בו חול כו' דאתחלל מכהונה וכ' וכ"ש בנשתמדה וז"ש אין מחוייבים כו' ועמ"א:

מב

סמ"ב ההלל כו'. דאינו כהן ועא"ה סי' ז' ס"ך:

מג

סמ"ג אחר כו'. אפי' בתוך ז' ראוי הוא דחייב בכל המצות האמורות בתורה כמ"ש בפ"א ובפ"ב דברכות ובפ"ב דסוכה וטעם הג"ה משום שצ"ל בשמחה כמ"ש טוב לב הוא יברך ואמרינן בסוטה שם א"ת יברך כו' וכן אמרינן בזוהר בכמה מקומות שצ"ל בשמחה וב"י כ' דאין לסמוך על זה אלא בתוך ז' ודוקא שיצא מבה"כ כי בלא"ה עובר בעשה כנ"ל וצריך לעלות:

מד

סמ"ד כהן כו'. מדמעטינן קטן בפ"ג דמגילה ומסתמא אינו נשוי:

וי"א כו'. וכ"ה בזוהר קמ"ה ב' וטעמם כנ"ל שאינו בשמחה כמ"ש בפ' הבע"י כל כו' וקטן שאני שאינו מיצר בסיבת אשה ד"מ וז"ש דהשרוי כו':

רק כו'. כנ"ל:

מה

סמ"ה והמקרא. משום טרוף כנ"ל ס"כ:

אסור כו'. ירושלמי פ"ח דברכות:

אם לא כו'. כמ"ש בגיטין נ"ט ב' לכדמר כו' דלא כהרמב"ם בס' המצות שכ' שא"י למחול שהרי נאמר וקדשתו בע"כ עש"ב ובהג"מ בשם הר' פיטר הוכיח דיכול למחול ממ"ש בפ"ק דקדושין דאין עבד עברי כהן נרצע ופליגי אם רבו מוסר לו כו' אלמא שיכול להשתמש בו ועמ"א שהוכיח משמעיה דרבא ורמי ב"ח שהשתמש ברב חסדא ועט"ז וע' יפ"מ שם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.