ביאור הגר"א/אבן העזר/קיט
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) לא יגרש כו' לשון הטור ותנן בש"א כולי והלכה כב"ה כו' בד"א בזיווג שני אבל בזיווג ראשון אין למהר לגרשה דאר"ח כל המגרש אשתו ראשונה כו' אבל אם מצא בה ערות דבר או פריצו' מצו' לגרשה כו' ור"ל אע"פ שמן הדין הלכה כב"ה אפי' באשתו ראשונה מ"מ אין ראוי לעשות כן באשתו ראשונה וכמ"ש ואין ראוי כולי וערש"י שם ב' בד"ה אם ואפילו לב"ה אבל בערות דבר יפריצו' מצוה שם תני' היה רמ"א כו' זו כו':
(ב) אבל בלא"ה כו' שם וסנהדרין כ"ב כו':
(ג) ואין כולי אבל כולי שם כי שנא כולי ול"פ כולי וכנ"ל:
(ד) אשה כו' יבמות ס"ג ב':
(ה) ושאינה כולי גטין שם זו כו' כנ"ל:
(ו) אשה כולי שם ועתו"ס שם ד"ה הכתוב כולי:
(ז) ואפילו כולי ריב"ש סימן צ"א ותשו' הרא"ש וכמש"ל סימן קי"ז סי"א:
(ח) י"א דבמקום כולי מרדכי והג"א פ' המדיר ס"ט ד"ה כתב מורינו כולי וכמש"ל סימן קט"ו וס"ד בהג"ה:
(ט) או כולי ע"ל סימן א' ס"י בהג"ה:
(י) לפיכך כולי. גטין ס"ה א' וע"ל סימן קמ"א:
(יא) לפיכך מניח'. שאין כח בבן דעת לדור עם השוטים בבית אחד. שם ברמב"ם וכמש"ש קי"ב ב' דלפיכך לא תיקנו להם נשואין:
(יב) ואם גירשה כו' רמב"ם כיון שמן התורה היא מגורשת וז"ש הראב"ד וש"ע והוא כילי דאל"כ ד"ת אינה מגורשת כמש"ש בגמרא וע' תוספת שם ד"ה יצתה כולי בשם הירושלמי וכ"כ הרא"ש שם ולפ"ד ה"ה ביש לה אב או עתים חלומה וגירש' אז דבדיעבד מגורשת וזהו לפי מה שהפכו תוספות גי' הירושלמי אבל הראבי"ה סימן תתקכ"א פירוש הירושלמי כפי הגי' שהיה לפניהם וז"ל הירושלמי ביבמות שם נשתטית לא יוציא דבי רבי ינאי אמרי מפני גרירה ר' זירא ורבי אילא אמרי תרווייהו שאינה יכולה לשמור את גיטה ר' נחמיה בריה דרב עוקבא בשם רבי יוסף תלת עבר וגירשה מ"ד מפני גרירה אסור ומ"ד מפני שאינה יכולה לשמור את גיטה מגורשת כ"צ להוסיף יש לה אב יכולה לשמור את גיטה פעמים שוטה ופעמים חלומה מ"ד מפני גרירה אסור מ"ד שאינה יכולה לשמור את גיטה זו יש לה אב עתים חלומה ויכולה לשמור את גיטה אלו ד' תיבות הוסיף הר"ש בתשובתו וכתב שהמדפיס דילגו שראה שכתב שני פעמים יכולה לשמור את גיטה וחשב שאחרון הוא טעות ודילגו ועיין מה שכתבתי למטה ופירש הראבי"ה עבר וגירשה למ"ד מפני גרירה אפילו בדיעבד אינה מגורשת דאף שאינו אסור אלא מדרבנן מ"מ עשאוהו כשל תורה דלא לאחלופי בא"י לשמור גיטה ומ"ד מפני כו' מגורשת בדיעבד כיון שהיא יכולה לשמור גיטה אבל לכתחלה מודי דאסור משום אחלופי ובשני דברים האחרים יש לה אב. ועתים חלומה פליגי לכתחלה אבל בדיעבד בכה"ג לכ"ע מגורשת והרשב"א כ' דבכל הג' דברים פליגי בדיעבד והג' דברים פי' א' י"ל אב. ב' יכולה לשמור גיטה ג' פעמים חלומה וכולהו קאי אמ"ש עבר וגירש וכ' הראבי"ה וה"ר שמשון דהלכה כר' ינאי שהוא כר"י דגמרא דידן דבגמרא דידן לא הובאו רק דברי ר' יצחק לבד והסכימו לדבריו אביי שם ור"פ בגטין ע"א ב' ולפ"ד הר"ש בכול' בדיעבד אינה מגורשת ולדברי ראבי"ה שני האחרונים בדיעבד מגרשת וז"ש בהג"ה וי"א כו' אבל כו':
(יג) בעת חלימתה. ורבי שמחה כ' שם בראבי"ה אפילו בעת שטותה ועוד הגט בידה בעת חלימה אבל ס"הת וש"פ כ' דוקא בעת חלומה וע"ש סוף ה' גיטין שהאריך בזה ודברי הרמב"ם והראב"ד הם כגי' תוס' הנ"ל שהפכו הגי' בעבר וגירש למ"ד משום גריר' מגורשת:
(יד) ומוציאה כו'. שז"ש בירושלמי הנ"ל שבדיעבד מגורשת והאיסור לכתחלה הוא משום גרירה כיון שמוצאת מביתו נגררת כולי מיהא בדיעבד מוציאה כו':
(טו) מי שגירש כו'. ל' הרמב"ם וכ' המ"מ שכ"ה גי' בגמ' אבל גי' שלנו לא תנשא בשכונתו ודוקא בנשואה וכהן אפי' בפנויה ופי' תוס' דשכונה קטנה ממבוי ומחמרינן בכהן טפי לפי שהיא פנויה דקילא ליה אבל הרא"ש והרשב"א והר"ן וש"פ פי' דשכונה גדולה ממבוי ומחמרינן בא"א טפי וכ' הר"ן דאע"ג דבישראל כ"ז שהיא פנויה מותר אפילו במבוי מ"מ בחצר אסור וז"ש שם ת"ש ואם היתה חצר כו' האי חצר מאי עבידתיה אלא בכה"ג. אבל הריטב"א כ' דאפי' בחצר מותר וז"ש לא תנשא ולא פי' בדירה בלא נשואין ודייק ג"כ מלשון רש"י שם ד"ה בגרושת כהן כו' מ' דוקא בכהן וכן בד"ה בנכסי כו' ובד"ה ארוס כו' והר"ן כ' אמ"ש רש"י בד"ה בנכסי כו' ואפשר לפרש לפמ"ש דאפי' באשת ישראל אלא שאפשר כיון דאיכ' ב"ד ליכא למיחש כדשרי בר' זכריה באיכא בנים אע"פ שאפשר לחלק דהכא שאני שהם מדברים וטוענים זא"ז ור"ל דממ"ש מהו לעשו' בגרושה מסכים לפירש"י דוקא בכהן דבישראל מותר כמו בשבויה וכ"כ שם למעלה ולכן הביאו בגמרא הך ברייתא ולא הביאו ברייתא האחרת היא נדחית כו' דמיירי באשת ישראל כנ"ל ולפ"ד אין ראיה מרש"י. ליקוט. וכ"ה דעת הר"ן אבל ירושלמי פ' הזורק המגרש את אשתו לא תדור עמו באותו חצר ולא באותו מקום אם היה חצר של אשה האיש נדחה מפניה כו' בד"א בזמן שנישאו הא לא נישאו לא ובכהנת אפילו לא נישאו מ' דלא כהרמב"ם והר"ן ונראה שהיא הברייתא דאמר בגמ' ת"ש כו' ודלא כהר"ב שכתב דההי' ברייתא מיירי בישראל ולא נישאת והר"ן כ' שגמ' דידן חולקת על הירושלמי שהרי בגמ' שלנו חילקו בין כהן לאשת ישראל ונישאת ושם השוו:
(טז) ואם נישאת כולי במבוי הוא תמוה וצריך לומר בשכונה והוא כגי' שלנו ומ"מ מסכים לדברי הרמב"ם כדברי ר"נ הנ"ל וב"ש פי' דמיירי בנשאת וגירשה ואין הלשון סובל פי':
(יז) גירשה כולי. הרא"ש כ' שם ואשה שנשאת לאחר ונתארמלה או נתגרשה הרי היא כאשת כהן שהיא בלאו וכן כתב הר"ן בשם י"א וכ' ור"י כ' כיון דקיימא לן בפ' בתרא דקידושין במ"ג משנישאת שאם בעל ולא קידש אינו לוקה ל"ד לאשת כהן ואינה אסורה אלא בחצר וכ"כ הריב"ש בסי' ש"ס בשם הריב"א וכ' דבזה אסורה אפי' כעין דרבי זכריה וכמה שכתוב דדוקא בשבויה כו' אבל דברי סבר' ראשונה נראין כמ"ש דכל דתקון רבנן כו' וממ"שש התם הוא דשבוי' כו' ול"ק התם דאיסורא דרבנן אלמא דל"ש בזה וע"ש בריב"ש וכ' שם וה"ה לגירשה משום אסור דרבנן כגון נושא מינקת חבירו תליא ג"כ בפלוגתא הנ"ל וז"ש גירשה כו' וסתם מ' אפי' באיסור דרבנן:
(יח) כאלו נשאת לאחר ג"ז תמוה ונמשך אחר דבריו הראשוני' שהאיסור רק במבוי:
(יט) ה"ל כולי כ"ז ג"כ לשון הרמב"ם עד סוף הסי' ודעתו כמ"ש הר"ן בתחלה כיון שאסור לדור בחצר אסור כה"ג ודלא כרש"י שכ' דוקא בכהן וכן סתם הטור:
(כ) ודוקא כולי מהא דע"פ ק"כ ב' כי הא דההוא גברא כולי וב"י חלק עליו וכ' שאין ראיתו מוכרחת וז"ש וי"א:
(כא) ואינו כו' דאפילו בב"ד במקום רבים אסור כנ"ל:
(כב) ומותר כולי ומצוה כו' בירושלמי פי"א דכתובות הלכה ג' ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן ר' אילא בשם ר' אליעזר כשם שאדם חס על כבוד אלמנתו כך חס על כבוד גרושתו דא"ר יעקב ב"ר אחא בשם ר"א מבשרך אל תתעל' זו גרושתו אתתיה דריה"ג הוות כו' עבר ריה"ג ושמע קלן מתבזין כו' וכן במ"ר פ' בראשית פ"ז ובס"פ בהר ד"א ומבשר' אל תתעל' רי"א בשם ר"א זו גרושתו ריה"ג כולי ביומי דר' תנחומא כולי:
(כג) ובלבד כו'. כנ"ל וכ"א במדרש הנ"ל שא"ל ר' תנחומא ואזלת ואשתעי' עם משבקתך כו':
(כד) או מכין כו' אבל תוס' ורי"ף פי' דשניהם עבדינן ועבר"ן שם והטור כ' כאן מנדין ובסי' כ' מכין וצ"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |