מראי מקומות/אבן העזר/קיט

מראי מקומות אבן העזר קיט

אם מותר לגרש אשתו ראשונה כששנאה

הטור בסעיף ג, הביא דיש נוסחאות בספרי הרמב"ם דשרי, וחלק עליו הטור ואסר דאין מותר אלא שמצא בה ערות דבר דהכי איתא בש"ס, והב"י כתב דהגירסא הנכונה ברמב"ם כדברי הטור, ויש להוסיף דבה"ג בהל' גיטין בעמוד תג, כתב כדאיתא בש"ס דאסור ושרי רק בזיווג שני. והב"י כתב דגרסינן בספרי הרמב"ם דאין ראוי למהר לגרש אשתו ראשונה, וכ"כ בשו"ע, והתקשו בזה הח"מ והפר"ח דהא איסורא איכא ומאי אין ראוי, ותירצו דהיינו אף מרצונה אין ראוי, ע"כ, וזה דוחק, דדרך הרמב"ם לכתוב רק מה דאיתא בש"ס, ובש"ס מבואר דאיסורא איכא, ואי נימא דברצונה שאני א"כ מנא לן דאין ראוי, ואי נימא דברצונה לא שאני א"כ איסורא נמי איכא, ועוד דהרמב"ם לא הזכיר כלל דאיירי ברצונה ומשמע דאיירי בע"כ דומיא דמה שכתב לפני כן, והנראה בזה דאף דאיסורא איכא מ"מ אין אדם דר עם נחש בכפיפה ואמרי' בשבת יא., דמוטב לסבול כל רעה ולא אשה רעה, ואם אינו יגרשה יעבור על לא תשנא את אחיך ושמא אף יכה אותה לבסוף, ואי אפשר לאדם לסבול מרורות ולעבוד את בוראו ואם לא יגרשנה נמצא שעובר בכל יום על כמה וכמה איסורי דאורייתא וזה עדיף על האיסור של לא לגרש אשתו ראשונה, וא"כ בכה"ג ליכא כלל איסורא לגרשה כיון דבכה"ג מצוה לו לגרשה, ומאי דאמרי' דאסור לגרש אשתו ראשונה איירי בדאפשר לו, ועל כן כתב הרמב"ם דאין ראוי למהר לגרש אשתו ראשונה, וראוי לו להשתדל כפי כוחו, אבל כאשר כשל כח הסבל מצוה שיגרשנה, והיינו דאמרי' בש"ס סתמא דמי שיש לו אשה רעה מאי תקנתיה יגרשנה, ולא מוקמינן לה דוקא בזיווג שני, וברור דזה כוונת הרמב"ם, ועל זה סומכים בזמנינו הבתי דינים להזדקק לגירושין של זיווג ראשון אף היכא שלא מצא בה ערות דבר, אבל ראוי לבי"ד לעכב אותם במשך תקופת זמן שמא יתפייסו.

· הבא >מעבר לתחילת הדף