ביאור הגר"א/אבן העזר/קיח
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אלמנה כו'. ער"מ ס"ק ב' וצ"ע ודברי דו"פ הם תמוהין
(ב) תנאי השיור כו'. ר"ן סימן נ"ט והביאו ב"י בסימן ק"ס ומבואר שם לפי שכתב התנאי על הבעל ואין היבם בכלל זה כיון שאינו מתקנת חכמים רק משום תנאי וע"ש:
(ג) אבל אם כו' דודאי כו'. ול"ד למ"ש בעירוכין כ"ג ב' ההוא גברא כולי אלא לוקח כו' דשם הגירושין ידועין
(ד) אם שהתה כולי אע"פ כולי. עח"מ ואף אם היתה תקנה כו' והביא ראיה שם מאנשי יהודא שהיו יכולין לסלקה ואפ"ה יש לה מזונות כ"ז שלא סילקוה ובר"פ אלמנה ניזונת איבעיא להו ניזונת כולי או הניזונות כו':
(ה) אלמנה כו'. כמ"ש בגיטין נ"ג א' ההיא סבתא כולי א"ל יתומים כו':
(ו) אלמנה כו' לפי כו'. דבלא"ה אינם גובה מהמשועבדים במקום שיש בני חורין כמ"ש בר"פ הניזקין שם:
(ז) דבר כו'. דהבעל הוא ודאי כו' דקי"ל כב"ה דאמרי מתו עד שלא נשתו כו' כמ"ש בפרק החולץ. שם סי' ס':
(ח) וכן כל ספק כו'. ג"כ מטעם הנ"ל. ר"ל סימן י"ד:
(ט) אם כו'. דכ"מ לשון התקנה. שם וכמש"ו בהג"ה ויש לילך כו' וע"ל סימן צ' סט"ו בהג"ה:
(י) ובלבד כו'. עח"מ:
(יא) במקום כו'. ע"ש ס"ק ט':
(יב) הכותב כולי לקח כולי. אע"ג דאמרי' בב"ב נ"א ב' דבמתנה קנתה דאין הבעל אוכל פירות היינו לאחר שנשאה דנתן לה שלא ישאר לו בו כלום אבל מה שנתן לו קודם שנשאה הוי כמו שהכניס לה שים משלו אלא משום שכ' שתוכל לגבותו כו' חזרה אחר שתגבנו כמו כל נכסים שנפלו לה שהן נכסי מלוג שם:
(יג) ואם יש כו' אבל אם כו'. דבשטר גובה מנכסי האשה כמש"ל סי' צ"א ס"ד דאף דלוקח הוא בע"ח טורף מלקוחות שלקחו אחריו משא"כ במה שלותה אח"כ דאינו טורף מלקוחות שקדמו:
(יד) אבל כו'. ט"ס וכמ"ש בה"ג ס"ק יו"ד וכמ"ש בח"מ סימן תכ"ד ס"י:
(טו) אם נתן כולי. ע"ל סימן פ"ה ס"ז ומיהו כו'. וצ"ע:
(טז) שטר כו' הואיל כו'. דאף אתננו לא אמר כלום כמ"ש בגיטין מ"ם ב"ו וכ"ש כה"ג:
(יז) הנוהגים כו'. עח"מ:
(יח) הבעל כו'. כנ"ל ס"ו:
(יט) הנושא אשה כו'. כמ"ש בי"ד סימן רל"ו ס"ה אמר שבועה שלא אוכל מצה כו' וה"ה כאן דהא כולל בהדייהו עקרו' וזקנות ושאינן ראויות לילד. ריב"ש סימן צ"ח.
(כ) מי כולי אשה כו'. עח"מ:
(כא) אלמנה כו' ואפילו כו'. בתוס' מי שמת והניח נכסים ומטלטלים ויצאו עליהם כתובת אשה ובעל חוב כל הקודם בהן זכה והוא נקבר מן הצדקה וכ"כ בח"ה סימן ק"ז (ואפשר ק"י) ס"ב בהג"ה:
כא) אבל אם כו'. כ"מ מהתוספתא הנ"ל דוקא שתפסו האשה או בע"ח ולכן נקט דוקא מטלטלים דבקרקע אין שייך תפיסה דבחזקת היורשים קיימא וכן כתב הב"ח אבל ח"מ וב"ש לא כתב כן עיין שם ושם:
(כב) המתנה כו'. כמ"ש בכתובות פ"ט ב' המגרש כו' שע"ד כתובתה כולי:
(כג) תקנת שו"ם כו'. כ"כ הרא"ש ומהרי"ו אבל מהרי"ל סימן ס"ד חולק וע' בתשו' ש"י סימן נ"ב:
(כד) י"א כו' וי"א כו'. ז"ל הגמ"י סוף ה' אישות סוף סימן ל"ה: מורי ר' מאיר ז"ל אמר להחזיר ממון למי שנתנו והנה גדולי הקהלות וראשיהם כולם כאחד העידו שהתקנה והמנהג פשוט שתוך שנתיים מחזירין חצי מה שהכניס לאביו או לקרוביו ובמרדכי והג"א פ"ד ס"ט בד"ה ומיהו כ' ומצאתי שכ' ר"ח כו' לה או ליורשיה כו' והן דברי ר' מאיר הנ"ל:
(כה) ואין חילוק כו'. תה"ד סי' שכ"א בשם הג"מ שכן הית' התקנה:
(כו) אבל כשהן כו'. דלא תקנו אלא מטעם ותם לריק כו' כמ"ש בהג"מ ומרדכי והג"א הנ"ל וזה לא שייך אלא כשאחרים נוהגים וז"ש הרא"ש דבירושה שלה לא תקנו. שם במהרי"ו סי' ס"ד ע"ש:
(כז) וכ"מ שיש כו'. כמ"ש ר"פ הפועלים מקום כו' ובירושלמי שם והביאו הרא"ש וש"פ זאת אומרת כו' ובפ' המקבל מקום שנהגו לעשות כתוב' מצוה כו'. ריב"ש סי' ק"ס וע"ל סי' ס"ו סי"א:
(כח) דכל הנושא כו'. וכ"כ הרי"ף ורא"ש ברפ"ז דיבמות:
(כט) ואפי' הלך כו'. כמ"ש בכתובו' נ"ד א"ל והא לנהרדעא כו' וע"ל סי' ס"ו סי"ב:
(ל) ואם לא מתו כו'. דלא שייך כו'. ר"ל דינא דר"ת הנ"ל בסי' נ"ב ס"ג בהג"ה דשם משום אומדנא דדעתא כמ"ש בתוס' שם ואונסא דלא שכיח לא אסיק אדעתא כמ"ש בגיטין ע"ד אבל התקנה של שו"ם היתה אפי' בכה"ג פ' מהרא"י סימן רס"ז ע"ש וז"ש אבל אם כו' ועיין חלקת מחוקק:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |