ביאור הגר"א/אבן העזר/קכ

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png קכ

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
חלקת מחוקק
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


ערוך השולחן


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) הגט כו' או שלוחו כו'. מ"ש כ' א' אר"ח יכילנא כו' משוכ דכתיב וכ' כו' ושם כ"ד ב' אי כתב רחמנא וכתב כו' ושם ע"א ב' וש"מ עד שיאמר לעדים כו' ושם ס"ב ב' עשי עדים שליחותן ותוס' ך"כ ב' ד"ה והא כולי דחו כל אלו הראיות וס"ל דא"צ וכן פי' רש"י כ' א' דמ"ש משום דכתיב כו' דאונתן דסופה קאי אבל בתוספות שם במסקנ' פ' דבעינן שליחות ע"ש וכ"כ הרא"ש שם בשם ר"י ע"ש וע"ל סימן קנ"ג ס"ג בהג"ה:

(ב) ואף כו' ממ"שש ך' ב' בעי רב"ח מי אמרינן אקנויי כו' וז"ש לכך:

(ג) וי"א דאף הקולמוס וס' הראשונה כ' דא"צ דאין כאן חסרון הניכר כמה שכתב בו את הגט סה"ת ס"ס ק"י ועהג"א שם ד"ה אם בגט וצריך שיהא כו' ור"ת כו' והרמב"ן והר"ן כתב דא"צ שיקנה ליה גם הקלף והדיו וכמש"ש ך' א' דלמא אקנויי כו' וכן בפ' ג"פ בההיא זוזא דיהיב לספר' ואקנויי ליה רבנן קנה לקלף ודיו ודוקא פשיטא דספר' תקינו ליה רבנן אבל קלף שלה לא תקין לכן קמיבעי' להו בטבלא שלה כנ"ל וראיה ממ"ש מי שהי' מושלך בבור ואמר כתבו כו' וכיוצא שכותבין גט בלא שום הקנאה:

(ד) ושאר כולי ד"מ בשם ב"י:

(ה) והבעל כו' הרמב"ם כת' האשה נותנת שכר הסופר בכ"מ ר"ל דבתר תקנה לכתחל' האשה נותנת השכר אבל הרא"ש בסדר הגט כ' דאף עכשיו לכתחלה הבעל נותן וכ"כ סה"ת וש"פ:

(ו) גזל כו' שהרי אינה חייבת להחזיר לבעלים שיש כאן שינוי השם ושינוי מעשה: שם וכמ"ש בח"מ סימן ש"ס פ"ה והוא מן התורה כמ"ש בפ' מרובה וש"מ:

(ז) אבל כו' וכמ"ש בגטין כ' א' יכילנא למיפסל וכולי:

(ח) שזה כולי שם בגמרא:

(ט) וי"א כו'. רש"י שם וכ"נ דהא קי"ל כר"א דהכתיבה היא עיקר ד"מ:

(י) והכרה כו'. עבה"ג וביבמות ל"ט ב' והלכת' כו' שם ברא"ש:

(יא) לא יכתבנו כולי. שם ע"ב א':

(יב) וכשיאמר כו' מתני' ע"א ב':

(יג) אפי' אמר כולי ס"ו ב' ס"ז א' דהלכה כר"י:

(יד) ואפי' א"ל כולי כמש"ש דפליג ר"י אפילו בכה"ג ואע"ג דשמואל פליג עליהם בכה"ג קי"ל כר' אשי שם ע"ג א' וש"כ. הרי"ף שם וסה"ת בשם ר"י וכן הרמב"ן כתב דאין ראיה משם ר"א לפרושי מתני' אתי ולא דס"ל כן ולכן ספיקא הוא וכ"כ הרמב"ם וש"פ וז"ש בהג"ה עבר כו' והר"ן כתב דאף לפיר"י מ"מ כן הלכה דהאי מחלוקת ואח"כ סתם הוא ועתוס' ס"ב ב' ד"ה האומר כולי ואין דבריו נראין דיש כח באמורא לפסוק שלא כסתם כמ"ש בכמה מקומות:

(טו) אפילו כולי ויש כולי. א"ר כהנא כולי אר"י מאי קמ"ל כולי א"ל ר"ז אלם כולי ונהי דלא קי"ל כרב כהנא דאמר כרשב"ג וחלוקין עליו כמ"ש ר' יוחנן שם ושם ע"ב א' לאפוקי מדר"כ מ"מ בנשתתק מתני' היא כמ"ש רב יוסף וכן בשומע ואינו מדבר מדבר ואינו שומע ומיהו בדיקה בעי. הר"ן ס"פ מי שאחזו וב"י חלק עליו וכולי דמדבר ואינו שומע ס"ל להרמב"ם דא"צ בדיקה דהוא בן דעת גמיר ואשתמיטתי' דברי הרמב"ם והביאו בח"מ סימן רל"ה סי"ז וכתב ב"י וכ"ז בהרכנה אבל בכתב ס"ל להרמב"ם דאף בדיקה א"צ וכ"כ שם בסימן ח' והיא שיבדוק כולי או כולי אבל ר"ח כ' והביאו הרא"ש והר"ן וסה"ת וש"פ דאף בפקח לא מהני כת"י דבתוספות סיפא דהך ברייתא שהובא בגמרא ע"ב א' מסיים ולא עוד אלא אפי' כ' בכ"י לסופר כתוב ולעדים חתומו אף על פי שכתבו וחתמוהו ונתנוהו לו ונתנו לה פסול עד שיאמר לסופר כתוב ולעדים חתמו והתם בפיקח איירי ומתני' הרכנה שאני דהיא כמו קולו וכמש"ש ברישולמי על ברייתא הנ"ל כתב בנ"י לסופר וכו' ולא אפילו הרכין בראשו ואת אמר לית כן אמר רבי מני אית כן הוא שמיעת הקול היא הרכנת הראש וכ"כ שם בתי' הראשון וכן הסכימו כל הפוסקים ודלא כתי' השני שם דנשתתק שאני וא"כ דוקא בפקח ומדבר וא"ש אסור וסוגיא דגמרא כתי' השני כמ"ש רב יוסף ור"ז שם אלא דממ"ש קילו לאפוקי כו' נדחה כל הסוגיא הנ"ל ובפרט שהתוס' והירושלמי מוכיחין כן כנ"ל:

(טז) וא' נותן. גמרא שם הוליכו וכו':

(יז) ושנים כו' כר"י שם י"ח ב':

(יח) תחלה. כלישנא בתרא שם דפסול ופי' תוס' שם בד"ה אמרי כו' והרא"ש דתחלה לא סמוך לכתב אלא בראשונה ודעת תוס' דדוקא בסוף ועח"מ סימן מ"ה סי"ב בהג"ה ויש בזה כמה שיטות ועב"י והרי"ף גורס מיחתם לכתחלה ועבה"גה שם ולכתחלה לא כו':

(יט) והוא שיחתמו כו'. שם יוד ב' וערש"י ד"ה גזירה כו' אבל הרמב"ם סבירא ליה כדברי רש"י ועיין תוס' פ"ב א' ד"ה צ"א וכ"כ תוס' י"ח ב' ד"ה ואינך כו':

(כ) ואפילו חתמו כו'. כמו בכל תנאי וכמ"שש ע"ד א' וש"מ:

(כא) ואפילו כו'. כמש"ש פ"ד א' וכ"ח אפשר כו' ואף על גב דקיי"ל דכל קום עשה צריך לכתחלה לקיומיה לתנאיה מ"מ בדיעבד ש"ד:

(כב) ואם מת כו' מ' אפי' במנאם ול"ע דהא ספוקי מספקא שם ודברי ב"י תמוהין וכן הקשה הר"ן על הרמב"ם:

(כג) וי"א כו'. עכה"ג וכשיטת ר"ת דקיימא לן כריב"ל בכ"מ מההיא דרפ"ד דמגילה כמ"ש בכמה מקומות:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון