ביאור הגר"א/אבן העזר/טו
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מהן מן התורה. והן י"ח עריות שבתורה לבד מנדה ואשת איש וזכר ובהמה וכולן מ' בתורה לבד בתו דיליף מג"ש הנה הנה כמ"ש ביבמות וסנהדרין וחמותו ואם חמותו ואם חמיו הן בכלל אשה ובתה כו' כמ"ש רש"י בריש יבמות וכמ"ש בר"פ הנשרפין וכולן מפו' במתני' דריש יבמות חמש עשרה כו' ומתני' שש עריות כו' ודל מהן דחשיב אשת אחיו ג"פ ואחותו ב"פ נשאר י"ח עריות:
(ב) מהן דרבנן. והן ט"ז כמ"ש שם כ"א ב' וכתיב שיתסרי כו' וכמש"ש דאשת אחי אם בין מן האב ובין מן האם כחדא חשיב להו ודל תרתי שם לאמימר וחשיב תרתי דמוסיף שם בירושלמי כמש"ל בס"ה וס"ז ולר"י דפ' דלא כאמימר הוי י"ח ואף שיש עוד א' אשת חמיו לר"ת זו אינה אלא משום מראית העין והרמב"ם חשיב עשרים שחשיבי שית דר"ח לעשר ועמש"ל בסי"ד:
(ג) אותן כו'. פשוט בש"ס בכמה מקומות כמש"ש כ"ג א' צ"ד ב' ושאר מקומות ובתוספתא העריות שאמרו אינן כאשתו לכ"ד כו' וא"צ הימנו גט שניות מד"ס כו' צריכה הימנו גט כו' וכן בירושלמי הביאו הרא"ש מה בין העריות לשניות עריות אם עבר ונשאה יוצאה בלא גט כו' שניות כו' וכן בפ"א דר"א כל האסורות לו כו' ע"ש:
(ד) וכן כו'. כמ"ש בפ' נושאין לענין יבום שהוא ספק כו' וכן לענין צרת ערוה בפ"ד אחין וכולן כו' ובפ' אלמנה לכ"ג נפל כו':
(ה) וזהו כו' גמרא שם:
(ו) אפילו אם כו'. רמב"ם ור"ל דוקא בכה"ג שכולן נקבות וכן באם אביו כמש"ל בס"ד ודלא כרש"י שם דס"ל דכל למעלה אסורה וכן מ' בירושלמי דלא כרש"י מדאמר בר קפרא מוסיף אם אבי אביו ואם אבי אמו וכמ"ש ובס"ג ס"ה:
(ז) היא בלבד כו'. כ"מ בירושלמי שם תני ר' חנין אמר כולהן א"ל הפסק חוץ מאשת אחיו מאמו בר קפרא אמר כולהון יש להן הפסק דבר קפרא מוסף כו' ואף דלא קי"ל כבר קפרא מ"מ בהא דמוסיף דלא אשכחן מאן דפליג קי"ל כוותיה:
(ח) או גירשה. זהו בחיי אביו:
(ט) אבל אם כו'. מתנו' דר"פ נושאין וכת"ק:
(י) וי"א כו'. דטעמ' דזעירי משום דלהתם שכיח כו' וכיון שלאביו אסורה וה"ה לבנו דהא שכיח אצל אביו. שם ואין דבריו מוכרחים דא"כ אם אבי אבי אביו יהא אסורה לו ואמרינן בס"ה היא בלבד. ליקוט. היא בלבד כן משמע בירושלמי שם לכאורה אבל המעיין שם יראה להיפך דאמרינן שם תני ר' חנין אומר כולהון א"ל הפסק חוץ מאשת אבי אמו בר קפרא אומר כולהון יש להן הפסק דבר קפרא מוסיף כו' אם אבי אמו ואם אבי אביו ור"ל אם תאמר דאם אמו ל"ד דה"ה למעלה ממנה א"כ ל"ל לומר אם אבי אבי ה"ה ג"כ בכלל ודלא כהרמב"ם שכ' דוקא אם אם אמו הכל באם למעלה וליתא וכן אביו אין חילוק כנ"ל דלא נרמב"ם ודברי רמב"ם צ"ע ע"כ:
(יא) אשת אחי כו' בין כו'. בעי' דאיפשט' שם:
(יב) בין אחותו כו'. מתני' פ"י שם וגמרא פ' הבעי' ומפ' בתורה בת אביך כו':
(יג) בין אחותו כו'. שם כ"ב ב' ותימא כו':
(יד) אפילו בא כו'. ך"ג א':
(טו) חוץ כו'. שם ושם:
(טז) דיש מסתפקים כו'. ספוקי א"י מה היא הא אמרי' במתני' זוקק כו' חוץ כו' מ' דאפילו מדרבנן אינו אחיו וכ"כ ב"ש. ליקוט. טעמם ממ"ש ד"א פ"א הבא על השפחה חייב עליה כו' משום אשת אב כו' והביאו בילקוט ג"כ בסי' תתקל"א וע' בז"ר שם אבל הלשון אין מ' כן דקאמר חייב עליה כו' משמע דהוא בעצמו חייב:
(יז) וי"א. כ"כ הרי"ף ורא"ש שם בשם הגאונים וכמ"ש בגיטין מ"ח א' ומי איכא מידי כו' וערש"י שם ד"ה צאי כו' ואמרי' בפי"ג דיבמות ופ"ז דכתובות ופ"ח דגיטין אין אדם עושה כו' וכ"ש איסורא אבל הרמב"ם סתר דבריהם ומ"ש אין אדם עושה כו' דוקא באשתו שגירשה או במקדש על תנאי כמש"ל סימן קמ"ט ס"ה ועמש"ל ר"ס כ"ו וכן מהא דגיטין אין ראיה דשם שאני כיון שכותב שטר אירוסין מעשיו מוכיחין שרוצה לשם אישות אבל בלא"ה אמרי' למלאות תאותו ולשם זנות בעל וראיה ממ"ש במכילתא פ' משפטים ר' נתן אומר אין ת"ל וילדה לו אלא להביא את הרב שבא על שפחתו שולדיה עבדים ועמ"מ פ"ד מה' נחלות והרמב"ם שם מחלק בין ת"ח לשאר העם ועבח"מ סי' רמ"ט ס"ו ובי"ד סי' רס"ז ס"ח ס"ט ולקמן סי' קנ"ו ס"ב:
(יח) ואפילו כו'. מהנ"ל דיצא ב"ח בע"כ של רבו:
(יט) מותר כו' ואפילו כו'. עבה"ג ודלא כירושלמי דירושלמי ס"ל כר' יוחנן בגמרא שם ועתוס' יבמות ד"ה ומותר כו':
(כ) וא"ל הפסק. פי' האיבעי' לחומרא וכמ"ש בירושלמי כמש"ו:
(כא) ולהרמב"ם. שכתב לקולא דבשנ' סופרים כו' והא דירושלמי הוא משום אשת אביו וכלת בנו כמ"ש הוא בעצמו כמ"ש בס"ו ובסי"ט אבל בירושלמי שם מ' כדעת הרא"ש דקאמר שם רב אמר כלת בנו יש לה הפסק מה פליג כלת בנו ממקום אחר באת רב אמר זרע היוצא ממנו אסור א"ר יוסי ב"ר בון לטעמא דרב אברהם אסור בכל נשי ישראל שרה אסורה בכל אנשי ישראל:
(כב) ואפילו בחייה כו'. דהא טעם משום חשדא וברננה לא מפקי' כמ"ש בספ"ב. בחייה כו'. נימוקי יוסף סוף פרק ג' בשם תוספתא ליקוט:
(כג) בת בת כו'. הנה בשלישי שבבנו ובתו מנה ד' שניות וכן ברביעי שבחמיו וחמותו וכאן לא מנה אלא שנים וכן מנה שם עשרים שניות וכן בפי' בפ"ב דיבמות והיא כפי גי' שם א"ל רבינא לר"א מ"ש למעלה כו' והא בנו ובתו דאיסורא מכח אשתו כו' ור"ל למעלה דאיסורא מכח אשתו דכל שלמעלה ממנו עד דור רביעי אסור בכל ענין והן ד' משא"כ למטה דאין איסור מכח אשתו כל דור שלמטה ממנה אלא מכח בנה והוא כסדר כמו באשת אב הכל זכרים וכן בבתה הכל נקבות כנ"ל באם אמו ופריך והא בנו ובתו כו' דג"כ אסור כל שלמטה ואין חילוק והן ג"כ ד' ומשני איידי כו':
(כד) מותר אדם כו' ואחי כו'. פ"א דד"א:
(כה) אשת אחי כו'. כפול הוא לעיל בס"ח בס"ט וחזר וכפל כאן משום סיפא דיש להן הפסק כמש"ו:
(כו) בין מן הזנות. מתני' שם ואחיו הוא לכ"ד:
(כז) שני כו'. ר"ל דלא כהירושלמי מסוגיא דסוטה כנ"ל:
(כח) ויש מי שאוסר. בשניהן כמ"ש תוספת שם בד"ה ומותר בשם הירושלמי ובספר הישר כ' בשם הירושלמי אשת חמיו ואשת חתנו מותרות לו אבל אמרו חכמים אסורות לו מפני מראית עין וערשב"א וכ"ה בפ"א דד"א וס' הא' ס"ל כיון דגמרא בסוטה פליג על חורגין ה"ה באשת חמיו וחתנו כיון דלא חיישי' למראית העין מותר כו'. וכן הסכימו הרמב"ן והרשב"א וכ' ממ"ש שם א"ל רב הילל כ' וכתיבן שתסרי כו' ול"ק דחשיב הא ג"כ אלמא לא ס"ל לאמוראי בתראי הא דירושלמי ע"ש ליקוט:
(כט) מותר כו'. ד"א שם וכבר מנה זה וכמש"ל בסי"ז:
(ל) ומותר כו'. שם והביאו הרא"ש שם:
(לא) כ"ז שאשתו כו'. כמ"ש בחיי':
(לב) ואפילו גירש כו'. שם ח"ב:
(לג) אבל כו'. כנ"ל והוא מתני' בספ"ד ופ"י ושאר מקומות
(לד) וכל המגרש כו'. כמ"ש בקידושין ס"ה א' אמאי אמר לו כו' אע"ג דעכשיו מותר בקרובותיה:
(לה) קידש כו'. כר"ע וכן ס"ל לרב הונא וכן ס"ל לשמואל אליבא דר"י נפחא ומסתפקא לן אמאי קאי שמואל התם וכמ"ש למטה דעבדי' לחומרא:
(לו) וכל הדרכים כו'. כמו בכל הני דפ' הזורק וכ"ש בכה"ג דשם כמה דברים שאינן רק מדרבנן ור"י אליבא דר"י נפחא כל שפוסל כו' וכמו בגיסו כל הדרכים כו' כן פוסל ע"י עצמו
(לז) ואם מתה כו'. כמ"ש בספ"ד גירשה ומתה כו':
(לח) אבל הלכה כו'. מתני' שם ואפילו לר"ע:
(לט) וכן שאר כו'. גמ' שם כל העריות כו':
(מ) וכן כל כו'. שם צ"ה א' כ"ו א':
(מא) ומותר בקרובות שניה. כמ"ש במתני' באחות אשתו וכן בכל העריות וכמ"ש בפ"א דד"א כל האסורות לו איסור ערוה ובא עליהם מותר בקרובותיהם הבא על אשת איש מותר בבתה:
(מב) ומיהו אם כו'. כמ"ש הנטען מן האשה כו' ואמרו בספ"ב משום דשכיחן דאזלי כו':
(מג) ומפני מה כו'. שם:
(מד) הלכה אשתו כו'. דמספקא לן דילמא אדר' אמי קאמר ולר' אמי אין חילוק בין אשתו ארוסה או נשואה לעולם שפוסל ע"י אחרים פוסל ע"י עצמו ואף ע"ג דבאשתו נשואה ליכא חששא דגירש או תנאי מ"מ חיישינן שמא יבא גיסו קודם ביאת אשתו וכמ"ש רש"י שם ד"ה דלמא אדרב אמי וכ"כ הרא"ש שם ואין היתר לר' אמי אלא בנישאת ע"פ עדים לר"ש אבל אנן דלא קי"ל כר"ש כמש"ש צ"א ב' ולעולם פוסל על ידי אחרים ה"ה דפוסל לעולם ע"י עצמו ובדר"י נפחא אין נ"מ לדינא אלא בס' שקדם דקי"ל כר"ע דלר' אמי כל שאינו פוסל ע"י אחרים אינו פוסל ע"י עצמו אף באשתו ארוסה וכת"ק דר"ע בהא קי"ל כר"י אליבא דר"י נפחא אבל במ"ש בסי' זה נקטינן בכלה כר' אמי ערא"ש שכתב ב' הראב"ד דע"פ שני עדים מותר בנשיאת אשתו בין לר' אמי בין לר"י נפחא והשיב עליו הרמב"ן דהא לא קי"ל כר"ש בנשיאת ע"פ ב"ד ודאי שלא נעלם זה מראב"ד אלא דס"ל דנהי דמחמרינן אגיסו דמאי ס"ל למעבד מ"מ לא מחמרינן אשתו עליו וכ"כ נ"י ולמד מדברי הרי"ף שכתב וכיון דלא איברר כו' משמע מדבריו דקי"ל כתרווייהו לחומרא ואם איתא אין בדברי רי"נ חומרא אבל הרמב"ן והרא"ש נזהרו בזה וכתבו דנ"מ בדר"י נפחא אם אחות אשתו פנויה כמ"ש בסי' שקדם וערא"ש שם הלכך חיישי' לפירוקא כו' וחיישינן כו'. ליקוט:
(מה) ואם בא כו'. ר"ל אע"ג דבגוי כתב הרא"ש בריש כתובות דאינה אסורה עליו לאחר שנתגייר משום דכתיב ונטמאה כו' וכמ"ש בסוטה ך"ו א' נכרי מקנין ע"י כו' פשיטא ס"ד כו' ר"ל קמ"ל אע"ג דלא קרינן ונטמאה לבועל מ"מ קרינן ונטמאה לבעל כמ"ש הרא"ש בכתובות שם וא"כ ה"ה בשאר העריות כמ"ש ע"י כל העריות כו' פשיט מ"ד נטמאה כו' קמ"ל מ"מ באחות אשה כיון דיש לה היתר קרינן גם ונטמאה לבועל ול"ד לגוי דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי וע"ל סי' קע"ח סי"ט:
(מו) מי שהיתה כו'. כמ"ש נושאין על האנוסה כ' נושא אדם כו' כמש"ל ר"ס כ"ו:
(מז) אבל אם. קידושין ס"ה א' וכמ"ש בגמרא שם איתביה רבא לר"נ כו' הב"ע כו' וכן בסיפא:
(מח) אבל אם כו'. שם אי דליכא כו' המקדש כו' כנ"ל סכ"ז דמ"מ הצריכו א"א גט כו' כמ"ש בגמ' שם וע' בגיטין פ"א ח':
(מט) או כו'. עפ"י יוחסין ע"ש:
(נ) דוקא. כנ"ל סכ"ו בהג"ה וכל המגרש אפילו כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |