באר הגולה/יורה דעה/רסז

באר הגולה ‏ יורה דעה רסז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) לשון הטור וכ"כ הרמב"ם בפ"א מה"מ וכתב הכ"מ במנין המצות כתב רבינו בסי' רט"ו מצוה למול את הבן ולא מנה מצוה למול את העבדים וצריך טעם למה:

(ב) שם ושם נלמד מדין הבן דלא מהליה אבוה וציינתיו לעיל סי' רס"א:

(ג) פשוט בכתוב המול ימול יליד בית ומקנת כסף:

(ד) לשון הרמב"ם שם כת"ק בברייתא דף קל"ה ע"ב דמספקא ליה מלתא אי הלכה כת"ק או כרבי חמא ורב אסי הלכך מטילין אותו לחומרא דנימול לח' ואין מחללין עליו את השבת וכדעת הרי"ף בהלכות שם והרז"ה ובה"ג וכמ"ש הטור:

(ה) מדלא משכח בברייתא מקנת כסף הנימול לא' אלא בלקח שפחה וולדה עמה:

(ו) כאוקימתא דרבי ירמיה שם דקנין פירות לאו כקנין גוף דמי:

(ז) כאוקימתא דרב משרשיא שם:

(ח) ממשמעות אוקימתא דרב משרשיא שלקחה ע"מ שלא לטבלה ולא טבלה אבל אם טבלה כיון דיליד בית הוא נימול לח':

(ט) גם זה שם מדאמרינן מילה בזמנה דוחה שבת וכל נימול לח' מילה בזמנה היא:

(י) ציינתיו בסעיף דלעיל:

(יא) ל' הרמב"ם בפי"ד מהלכות איסורי ביאה דין ט' מהא דציינתי בסעיף דלקמן:

(יב) לשון הרמב"ם שם בפ"א ממימרא דריב"ל יבמות דף מ"ח ע"ב:

(יג) טור בשם הרי"ף שם וכ"נ מדברי הרמב"ם שם בפ"א:

(יד) שם בשם רבי יהודאי גאון ממימרא דרב הונא דגר קטן מטבילין אותו על דעת ב"ד דזכות הוא לו כתובות דף י"א ע"א:

(טו) ברייתא יבמות דף מ"ז ע"ב (ורמב"ם פ"ב מהא"ב דין י"ג):

(טז) מסקנת הגמרא שם דף מ"ח ע"ח:

(יז) טור בשם תשובה לגאון:

(°) וכן כתב מהרש"ל דשמע וראה שהי' מורין הלכה למעשה לטבול המומרי' ולגלח את כל שערן מקודם:

(יח) לשון הטור ממימרא דרב חמא בר גוריא אמר רב יבמות דף מ"ה מ"ו וכדרבא דאמר הקדש וכו' שם:

(יט) כמימרא דשמואל שם מ"ז ע"א וכעובד' דמנימין עבדיה דרב אשי:

(כ) כדמפרש ר' אויא שם ויליף לה מקרא דקנהו ישראל לגופי':

(כא) בית יוסף ממשמעו' הגמרא ושכן נראה מדברי הרמב"ם:

(כב) רבינו ירוחם בנתיב כ"ג:

(כג) שבת ד' קל"ז ע"ב וכגירסת הרי"ף וכ"כ הרמב"ם בפ"ג מהלכות מילה:

(כד) כאשר הגהתי כן הוא שם ברמב"ם ולשיטתיה אזיל כמ"ש המחבר בשמו לעיל בסי' רס"ה סעיף ב' דהעבד האדון קודם למולו כמו שהאב קודם למול את בנו ועיין שם בהג"ה:

(כה) כדעת בעל העיטור והרא"ש וכדעת רב יהודאי גאון שהביא הטור וכמ"ש הב"י שהשיב שמברך שתים וכו' וכמ"ש בשם הרא"ש וכגירסת הגמרא שלפנינו יש שתי ברכות:

(כו) הרי"ף והרא"ש שם וכ"כ הרמב"ם שם:

(כז) ברייתא ערכין דף כ"ט ע"א ומייתי לה מדכתיב עד שנת היובל יעבוד עמך:

(כח) טור בשם הרמ"ה:

(כט) מעובדא דרב סעורים אחוה דרבא הוה תקיף וכו' ב"מ דף ע"ג ע"ב:

(ל) ל' הרמב"ם בפ"א מהל' עבדים מהא דאמר רב פפא לרבא חזי מר הני רבנן וכו' שם וכפירושו במ"ש ומשעבדי בהו טפי:

(°) פי' כעבד כנעני:

(לא) מעובדא דרב סעורים שציינתי בסעיף דלעיל:

(לב) עיין במה שציינתי לעיל בסעיף ט':

(לג) גם זה שם:

(לד) פשוט בכמה מקומות בתלמוד:

(°) פי' דלא נאמר לא תרדה בו בפרך אלא בעבד עברי:

(לה) טור בשם הרמב"ם בספ"ט מהלכות עבדים:

(לו) לשון הרמב"ם בפ"ט מה"ע ד"ו מהא דא"ר פפא לרבא חזי מר דבי פפא בר אבא וכו' יבמות דף מ"ו ע"א:

(לז) וכתב בכ"מ שם דנראה לו דבדינא דמלכותא כותי קונה את הכותי אפי' לגופו:

(לח) ברייתא ב"מ דף ע' ע"א (ורמב"ם שם דין ו'):

(לט) כדעת הטור דחיישינן שמא תשהנו אף לאחר שיגדיל:

(מ) מסקנת הגמ' גיטין דף י"ב ע"א:

(מא) טור בשם הרמב"ם שם בפ"ט שכתב בד"א בעבדו שאין ב"ד נזקקים לגדולים לשמור ממונה שלא יברחו או ימותו ואדם חס על ממון עצמו יותר מכל אדם משא"כ בנכסי מלוג חייב במזונותיהן:

(מב) מימרא דרבי יוחנן שם ע"ב וכמ"ש התוס' והרא"ש שם:

(מג) שם בגמרא:

(מד) משנה ב"מ דף י"ב ע"א ומשנה קידושין דף כ"ב ע"ב וכרבי מאיר אליבא דרב ששת תוס' והרא"ש או כרבנן אליבא דר' אליעזר כמ"ש הרי"ף שם דשוים בדין זה וכ"פ הרמב"ם שם בפ"ה:

(מה) משנ' קידושין דף כ"ב ע"ב:

(מו) טור שכל שלא טבל לשם חירות עבד הוא:

(מז) ברייתא שם:

(מח) ברייתא שם:

(מט) ברייתא שם וכת"ק:

(נ) ברייתא שם:

(נא) ממימרא דשמואל שם:

(נב) שם ומפרש שם דעבד מדעתיה דנפשיה אזיל משא"כ בהמה או קטן:

(נג) משנה שם דף כ"ב ע"ב:

(נד) ציינתיו לעיל בסעיף כ"ב:

(נה) ברייתא שם דף כ"ד ע"א ויליף להן משן ועין המפורשי' בתורה:

(נו) שם בגמ' דכ"ה ע"א ממשנה ז' פ"ו דנגעים לענין נגעים ותני עלה בכולן יוצא העבד בהן לחירות:

(נז) בריי' שם דכ"ד ע"ב כר"ש ור"א ור"ע:

(נח) כת"ק שם בברייתא:

(נט) הרא"ש שם בפסקיו:

(ס) כת"ק שם בבריי' וכ"פ הרמב"ם בפ"ה מהלכות עבדים:

(סא) מימרא דר' חייא בר אשי אמר רב שם וד' כ"ה ע"א כדמוקי לה רב הונא שם:

(סב) בריית' שם דכ"ד ע"ב ופי' רש"י דלדל בו עצם השמיטו ממקומו ומחובר בבשר (ורמב"ם פ"ה מה"ע דין י'):

(סג) בריי' שם:

(סד) שם בגמ' דומיא דעין:

(סה) ברייתא שם:

(סו) מימרא דרב ששת שם:

(סז) טור וכ"כ הרמב"ם שם בפ"ה:

(סח) ברייתא שם:

(סט) ברייתא שם:

(ע) טור בשם הרמב"ם שם דין י"א מברייתא דלקמן:

(עא) ברייתא שם וכת"ק דדרש ושחת' להוציא אם הושי' ידו למעי שפחה וסימא העובר שבמעי' אבל נתכוון לעין ואע"ג דנתכוון לטובתו לא וכמ"ש התוס' בב"ק דכ"ו ע"ב:

(עב) בריי' שם בב"ק דף צ' ע"א וכר"ע משום דאמוראי מפרשי טעמיה וכ"פ הרמב"ם שם בפ"ה:

(עג) ברייתא שם דפ"ט ע"ב וכאוקימתא דגמ' שם לאחר תקנת אושא ואי לאוקימתא בתרייתא שם ד' צ' וכר"א דקי"ל דהלכתא כוותיה:

(עד) מדברי הרמב"ם בפ"ד מהל' חובל דין י"ד ופ"ה מה"ע די"ד דבעי' ולא איפשטא היא בגיטין דף מ"ב ע"ב:

(עה) רמב"ם שם סוף פ"ה סנהדרין דף ח' ע"א ובכמה דוכתי:

(עו) ב"י לדעת הרמב"ם כיון דקי"ל דאם תפס ניזק אין מוציאין מידו וכמו שפסק גם הוא ז"ל בפ"ה מהל' סנהדרין ועבד תפוס בעצמו וכן כתב הר"ן בשם הרמב"ן בפ"ק דקידושין:

(עז) שם:

(עח) משנה קידושין דף ס"ב ומשנה גטין דף פ"ה ע"ב:

(עט) בעיא נפשטא שם בקדושין דף ו' ע"ב:

(פ) מסקנת הגמ' שם דף כ"ג ע"א אליבא דרבנן דגטו וידו באים כאחד:

(פא) ג"ז שם אליבא דרבנן ע"ב:

(פב) שם בגמ' וכדמפרש רבא טעמא שם:

(פג) ממשמעות שינויא דרבה זאת אומרת גופו קנוי וכו' שם דף ט"ז ע"א ומהא דא"ר יוחנן וכולן בשטר גיטין דף מ' ע"ב:

(פד) שם דף ו' ע"ב דאי בת חורין משוה לה אינה מותרת לעבדי':

(פה) טור בשם הרמב"ם בפ"ה מהלכות עבדים ד"ג:

(פו) שם בשם התוס' וע' בא"ה סי' קל"ג:

(פז) לשון הרמב"ם שם בפ"ו דין ה' ממשנה וברייתא גיטין ד' ט' ע"א ושם בגמ' ע"ב:

(פח) משנ' שם דף י' ע"א:

(פט) אוקימתא דגמ' שם ע"ב:

(צ) תוספתא דגיטין פ"ב:

(צא) שם:

(צב) מימרא דרב פפא שם דף י' ע"ב:

(צג) כן משמע שם במשנה דף ט' שציינתי לעיל:

(צד) ברייתא שם דף ח' ע"ב וכפי' רש"י שם:

(צה) משנה שם דף כ"ג ע"ב פי' אם התנה עליה שלא תתגרש בו אלא בב"ד פלוני:

(צו) ממשנה שציינתי לעיל סעיף מ"ה:

(צז) מימרא דרבי יוחנן שם:

(צח) מסקנא דרבא שם דף כ"ד ע"א:

(צט) ברייתא שם דף ח' ע"ב:

(ק) משנה סוף פ"ג דפאה וכת"ק והכי איפסקא הלכתא בגמרא דגיטין דף ח' ע"ב:

(קא) טור בשם אביו הרא"ש בפסקיו בפ"ק דגיטין והביא ראיה מהתוספות וכפי' רש"י כיון דנחת לשיורא שייר גם העבד:

(קב) ברייתא גיטין דף מ' ע"א וכרבנן:

(קג) לשון הרמב"ם סוף פ"ז מה"ע ד"ג מברייתא שם דף ע"ב ע"א וכאוקימתא דגמ' שם:

(קד) ברייתא שם וכאוקימתא דגמ' שם:

(קה) שם ומסיים שם שהעבד מכלל הנכסי' והרי שייר בו חציו ואין זה שחרור וכ"כ הר"ן דבעינן שלא יהא בו שיור כלל וכו' והרי הוא אינו משתחרר בשטר חבירו שלא זכה בו:

(קו) ברייתא שם דף מ"א ע"ב וכרבנן וכאוקימתא דרבה שם דגמרי רבנן לה לה מאשה מה אשה חציה לא אף עבד חציו לא:

(קז) ג"כ אוקימתא דרבה שם:

(קח) מימרא דרבינא שם דף מ"ב וכפי' רש"י שם כיון דאין לו בו אלא חציו כי שחרריה לא שייר מידי:

(קט) ברייתא קידושין דף ס"ח ע"א וכחכמים וכתבה הרי"ף בפ"ד דגיטין:

(קי) ממסקנת הגמ' אליבא דרבנן גיטין דף כ"ג ע"ב ואנן קי"ל כוותייהו:

(קיא) משנה שם דף מ"ח ע"א ובפ"ק דעדיות משנה י"ג:

(קיב) כ"כ התוספות והרא"ש מדמדמי ליה התם למעוכב גט שחרור:

(קיג) בעיא שם ולא נפשטא ולקולא וטעמא דכופר מפני שאין לו יורשים:

(°) פי' חצי ל' שקלי' של עבדות וכופר היינו חצי נזקו של יהדות שהרי שחררו:

(קיד) כרבנן וכדאמר רב נחמן בר יצחק שם דף ע"ג ע"ב:

(קטו) תוספו' שם דף מ"ב ע"א והרא"ש אהא דאמרינן למשנה ראשונה וכו':

(קטז) בריי' שם וכדמפרש בגמ' שם:

(קיז) במשנה שם דף מ"א:

(קיח) מעובדא דההוא דבי תרי וכו' לקמיה דרב פפא וכו' שם דף מ' ע"א:

(קיט) כ"כ התוספו' והרא"ש שם:

(קכ) מימרא דרב ורבי יוחנן שם:

(קכא) כרבינא בעובדא דההוא דיסקרתא דעבדי וכו' שם:

(קכב) ברייתא קידושין דף כ"ג ע"א וגיטין דף ל"ט ע"א וכמ"ד הלכה כאבא שאול התוספות והרי"ף והרא"ש שם וכ"פ הרמב"ם:

(קכג) מימרא דרבי יוחנן שם בגיטין דף ל"ח ע"א:

(קכד) משנה שם דף ל"ז ע"ב וכתנא קמא וכאוקימתא דרבא שם:

(קכה) תוספות כתבוה הרשב"א והר"ן שם ומיתוקמא לפני יאוש וכת"ק:

(קכו) הרמב"ם שם בפ"ח דין ט"ו:

(קכז) משנה שם דף מ' ע"ב דהקדש וחמץ ושחרו' מפקיעין מידי שעבוד:

(קכח) כרשב"ג שם דמחייב במזיק שעבודו של חבירו כדמפרש שם בגמ' דמ"א ע"א וכמ"ש התוס' שם דדיני דגרמי הוא:

(קכט) שם במשנה מפני תקון העולם פי' שמא ימצאנו בשוק ויאמר לו עבדי אתה:

(קל) רמב"ם ריש פ"ט ממשנה יבמו' דף כ"ב ע"א וקידושין דף ס"ו ע"ב:

(קלא) טור ממשמעות הגמ' גיטין דף מ' ע"א וכ"כ הרי"ף בפ"ד דיבמות בשם מקצת הגאונים והשגות הראב"ד:

(קלב) שם בשם הרמ"ה:

(קלג) מימרא דר' זירא דף ל"ט ע"א ע"ב:

(קלד) מימרא דריב"ל שם:

(קלה) בריי' שם דף מ' וכדמוקי לה רבה בר שילא:

(קלו) הרא"ש וכ"כ הרמב"ם שם בפ"ז:

(קלז) שם ברמב"ם וכן כ' הטור בשמו:

(קלח) ברייתות שם:

(קלט) רמב"ם פ"ח מדין שקרא שלשה פסוקים בצבור וכו' בסעיף דלעיל:

(קמ) גם זה טור בשם הרמב"ם (פ"ח מה"ע די"ז) ממשנה הפר לעבדו יצא לחירות משלם נזירותיו נזיר דס"ב ע"ב כפי גירסתו ומפרש דתרתי קתני:

(קמא) שם ושם ולמדו מדין דהיפר לעבדו בסעי' דלעיל ובסי' רל"ד נתבאר איזה נדרי' שהרב כופה לעבד לעבור עליה':

(קמב) ברייתא גיטין דף מ' ע"ב וכחכמים:

(קמג) כדמפרש רבי יוחנן שם:

(קמד) טור בשם הרמ"ה וכ"כ רש"י שם דדברי שכיב מרע ככתובים ומסורים דמי:

(קמה) שם:

(קמו) שם בגיטין וכפי' התוספו' והרא"ש דהאי חיישינן כמו ודאי וכדאשכחן בכמה דוכתי:

(קמז) לשון הרמב"ם בפ"ו מהל' עבדי' ממשנ' בשטר ע"י אחרי' וכחכמים קידושין דף כ"ב ע"א ומהא דציינתי בסעיף דלעיל:

(קמח) משנה גיטין דף י"א ע"ב וכחכמי':

(קמט) טור בשם הרי"ף שם:

(קנ) משנה שם דף י"ג ע"א:

(קנא) ל' הרמב"ם שם דין ד' בפ"ו וכרבי אמי ורבי אסי שם דף מ' ע"א:

(קנב) ממימרא דרבי יוחנן שם וכדברי הרי"ף והביאו הטור:

(קנג) שם דקי"ל דמצוה לקיים דברי המת וכ"כ התוס' גבי עובדא דכומתא דף ל"ט ע"ב:

(קנד) מימרא דרב נחמן דף ט' ע"א:

(קנה) מימרא דרב יהודה וכר"ע בברייתא גיטין דף ל"א ע"ב וברכות דף מ"ז ע"ב:

(קנו) ברייתא וגמרא שם מצוה דרבים שאני:

(קנז) מעובדא דאשה שחציה שפחה וחציה בת חורין וכדמשני רב נחמן בר יצחק גיטין דף מ"ג ע"ב:

(קנח) משנה שם:

(קנט) בעי' שם ונפשטא מבריי' דף מ"ה ע"א:

(קס) מימרא דרבי יהושע ב"ל שם דף מ"ד ע"א לפי שהפקיע את העבד ממצות במכירתו לעובד כוכבים:

(קסא) ברייתא שם דף מ"ג ע"ב:

(קסב) טור בשם הרי"ף:

(קסג) איבעיא דאיפשטא שם דף מ"ד ע"ב:

(קסד) שם שלח רבי אמי כו' תורה יצאה לכל ישראל וכו' שם ע"א:

(קסה) משנה שם:

(קסו) בעיא שם דף מ' ע"א ונפשטא:

(°) ומפרש טעמא בגמרא שם דף מ"ה ע"ב היכא דאיכא איסורא קנסינן פי' והנה העבד ביד הלוקח:

(קסז) התוס' שם וסוף דף מ"ד הרא"ש שם:

(קסח) מימרא דרבי אבהו משמיה דרבי יוחנן ובברייתא וכדמפרש שם דף מ"ד ע"ב:

(קסט) משנה וגמרא כתובות דף ק"י ע"ב וכפי' הרמב"ם בפ"ח שבעבד כנעני מיירי:

(קע) רמב"ם שם דין ט':

(קעא) לשון הרמב"ם שם דין י' מעובדא דההוא עבדא דברח לא"י וכו' דאתא לקמיה דרבי אמי וכו' גיטין דף מ"ה ע"ב:

(°) ואפילו אם ימצא למי שימכרנו שם לא ימכרנו לו והא דאיתא בכתובות דף ק"י ע"ב דאמרינן ליה זבניה הכא כ' הבית יוסף דלא גרס ליה הרמב"ם ואי גרס ליה מפרש כמ"ש ר"מ שם בתוס':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---