באר הגולה/חושן משפט/תכד
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) לשון הטור וכן כ' הרמב"ם כ"ד מה"ח ד"ו משנה פ"ח דב"ק דף פ"ז ע"א:
ב) מבואר במ"ש בסי' דלעיל ס"ד:
ג) ציינתיו בי"ד סי' רמ"א:
ד) שם ס"ג ושם במשנה:
ה) כן הוא בטור:
ו) אפילו אתרו ביה לא אמרינן דמלקי לקי ולא משלם שהרי בפירוש רבתה תורה לתשלומין מבואר בפ"ג דכתובות דף לז ע"א:
ז) שם ס"ד בפ' משנה ח' דבבא קמא דף פז ע"א:
ח) מבואר בספ"ק דגיטין דף י"ב ע"ב:
ט) רמב"ם שם די"א וכתב ה"ה בעיא דלא איפשטא וכו' בגיטין פ' השולח (דף מב) ע"ב ובפי' משמע בסוגיא התם דאי אין לו קנס ה"ה דאין לו דמי נזקו דמייתי התם הא דמפיל שן עבד וכו' והר"א ז"ל כ' שיש מי שסובר דבהרשאה גובין ע"כ והביאו הטור:
י) שם דין י"ד פסק כרב יוחנן דאמר הכין בפ"ח דב"ק סוף דף פ"ז:
כ) וכתב הב"י ומשמע לרבינו מדסיים בה שהרי מעשה ידיה של אביה היינו בוודאי בסמוכה על שלחנו דאל"כ אין מעשה ידי' שלו ע"כ ולא ידעתי למה כ' הרמ"א וי"א אלא זה הוא פי' הטור לדעת הרמב"ם שהעתיק המחבר:
ל) שם בפסקיו כאוקימתא דגמ' שם:
מ) וכ"כ ה"ה שם פי' דין זה מכח דין הסמוך וביאר שם והא דלא נקט רבינו שמשלם לה שבת כיון שאינה סמוכה על שולחנו איכא למימר שהוא זנה כל ימי חליה ומה שיהיה יתר השבת על מזונותיה הוא שנשאר לאב והכי פריק לה בגמרא:
נ) שם דין י"ט כ' ה"ה ברייתות שם העלו אותה בסוגיא ומזה יראה דבתו כשהיא סמוכה על שלחנו אם חבל בה פטור דמה לי בת מה לי בן ובפירוש שנינו דבניו ובנותיו פטור ואוקימנא לה בסמוכין:
ס) פסק כרב' בר הונא שם:
ע) פסק כרב חסדא שם:
פ) וכן פי' רשב"ם בפרק ג' דב"ב דף נ"ב ע"א:
צ) וכן כ' הטור בקיצור פסקי הרא"ש אבל בנוסחי פסקי הרא"ש שלפנינו מצאתי כן אך ראיתי בתוס' שם בד"ה וקתני ולא עוד כו' שכתבו לזה בלשון ועוד נוכל לפרש וכו' ומ"מ בפסקי תוספות ראיתי שכתבו שבסמוכין על שלחנו האב פטור ומשמע דפטור מכולם כדעת הרמב"ם:
ק) שם בפ"ג מהלכות חובל ד"כ משנה שם דף פז ע"א:
ר) שם ושם במשנה:
ש) וכ' ה"ה ומפרש בגמרא והא דלא מזבני' כתובתה בטובת הנאה [מפורש בא"ה סי' קה] לשלם לנזק. מפני שתחזור ותמחול אצל הבעל ואטרוח ביה דינא בכדי לא מטריחינן:
ת) נכסי מלוג מפורש בגמ' שם דף פט ע"א ומשמע דה"ה לנכסי צאן וברזל וכן כתב הרא"ש שם:
א2) שם דין י"ח וכ' ה"ה זאת הבבא מפורשת בפרק הנזכר (דף סט ע"ב):
ב2) הן דברי המחבר ולמדו מדין האשה שחבלה באחרים ויש לה נכסי מלוג וכולי בהג"ה דלעיל ומבואר במ"ש שם:
ג2) שם ברמב"ם:
ד2) שלא תהא קלה בעיניו להוציא' כי יגרשנו מיד וירויח הכל ואלמל' המכר לא היה מוציאה כיון שכתובתה מרובה מהחבלה כן כתבו התו' שם והטור
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |