באר הגולה/חושן משפט/קמ
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) לשון הטור וכ"כ הרמב"ם רפי"א ובכמה מקומות בתלמוד אמרו כן ומה' בפרק חזקת דף ל' ע"א
(ב) עובדא לקמיה דר' חייא שם דף מ"א ע"ב וכמ"ש התוס' שם דף ל' סוף ע"א:
(ג) נתבאר בסי' צ"ה וכתב הרשב"א ששבוע' כזו ☜אם מת המחזיק קודם שנשבע אין אומרים בשבועה זו אין אדם מוריש ממון שיש בו שבועה לבניו אלא היורשים נשבעים שבועת היורשים שלא פקדנו אבא מחס"ו והביאו הסמ"ע:
(ד) שם ושם כ"כ הרי"ף והרא"ש דהכריחו מסוגיא דתלמוד' דכל היכא דליכ' סהדי שהיה קרקע של התובע נאמן לומר שלך היתה ולקחתיה ממך במגו דאי בעי אמר לא היתה שלך מעולם וכ"כ הרמב"ם שם.
(ה) כ"כ הרשב"א בתשוב' נלע"ד דקאי אחלוקה שניי' בסעיף דלעיל אם אין עדים לראובן שא"צ שמעון חזקה אלא נשבע וע"ז כתב המחבר שזה שאין למערער עדים אם החזיק ג' שנים אין מוסרין לשבועה וכן ראיתי בסמ"ע שכתב כן ביישוב הראשון שכתב וכתב על מ"ש הר"ב רמ"א בהג"ה שהם דברים דחוקים:
(ו) ל' הטור ס"ב פשוט בכתובות דף י"ט ע"א דאמרינן ליה קיים שטרך וחות לדינא:
(ז) שם ס"ג וכ"כ הרמב"ם ריש פט"ו מברייתא פלוגתא דר' ורשב"ג שם ב"ב בסוף דף קס"א וכאוקימתא בתרייתא שם דף קעא ע"א דבצריך לברר פליגא ומסקנא הלכה כרבי ואף רבי לא אמר אלא לברר:
(ח) וכן פי' בהלכות וכן כתבו התו' שם ריש ע"ב שכן פי' ר"ת לברר אמיתת הדברים ולהעמיד על האמת ואם ימצאו ויאמרו לא ראינו מעולם מחייב אבל אם לא ימצא לא אבד בכך שאין סברא שהי' מחייבו וכו' אם לא יוכל לאמת דבריו שלא הי' צריך לטעון וכו':
(ט) טור בשם ר"ת כתב הב"ח פי' דאינו נאמן אלא צריך שישבע' שאבדו:
(י) שם בשם רב האי וכ"כ הרב המגיד שם והטעם דחזקה מכח שטרא קא אתיא
(כ) תשו' הרשב"א סי' תתקס"א מחס"א
(ל) ל' הטור ס"ד משנה שם דף כ"ח ע"א כתוב בתשובת מיי' ס"ס אישות סי' ה' דלא מהני חזקת שלשה שנים אלא כנגד הטוען על גוף הקרקע אבל לא כנגד מי שיש לו שיעבוד חוב או כתיבה עליה די"ל לא חששתי למחות כיון דאין הקרקע שלי ושמא אמצא לגבות מבני חורין וע"ש שהאריך סמ"ע:
(מ) כדמפרש רבא טעמא שם דף כ"ט ע"א
(נ) שם ס"ה ושם במשנה
(ס) כמימרא דרב הונא שם בגמרא דבעי' רצופות
(ע) מימרא דמר זוטרא ואי טעין וכו' שם ופירש רשב"ם שאין מחייבין את המחזיק להעיד בפי' על כל הימים והלילות וכמו שפירש ריב"ם דבריו שם בתוספת
(פ) כמימרא דמר זוטרא שם
(צ) כמימרא דאביי שם ע"א
(ק) טור וכ"כ הרא"ש שם בפסקיו
(ר) גם זה שם ושם בפסקיו
(ש) שם ריש ע"ב ומודה מר זוטרא ברוכלין וכו' וכפי' רשב"ם שם
(ת) פי"ב מה' טוען ד"ב וכתב הרב המגיד סובר רבינו לפרש הא דאמר מר זוטרא ואי טעין וכו' (שם ע"א) דהך טענה ואפי' היא בשמא מקבלין אותם וכתב עוד יש שחלקו על רבינו וכו' וסברי שאין מקבלין ממנו אלא בטוען ברי ונראה דברי רבינו
(א) שם דין ג' וכפי פירושו בהא דמודה מר זוטרא ברוכלין וכו' הנזכר לעיל
(ב) מדברי ר"ח שפירש הא דמודי מר זוטרא ברוכלין וכו' שהיה המחזיק או הדרים בו מכחו רוכלין אע"פ שלא דרו בו שלשה שנים רצופין אלא שהיו בחזקתן שלשה שנים הוי חזקה וכמ"ש הרמ"א לקמן והביאו הטור בסעיף ט"ז וכן כתבו התו' שם בשמו וכן לדברי ר"ח שפירש הא דמודי מר זטרא ברוכלין וכו' אעדים קאי שאין צריכין להעיד ממש שהרי הם מחזירין בעיירות אלא יעידו שבחזקתו היה הבית ג' שנים כמ"ש התוספת שם בשמם
(ג) ל' הטור ס"ז כדאמר רב אשי לר' יימר דייני דשפילי הכי דייני מי לא עסקינן וכו' שם ע"א
(ד) ואף ע"פ שהמחזיק צריך להחזירו לכם מ"מ פעמי' שאין לו טור
(ה) שם ס"ח בשם ה"ר יונה
(ו) נ"י בשם הרשב"א לפי שקודם היה השוכר מתיירא שמא יפסיד שכרו ועכשיו שזה מחזיר שכרו לידו מצילו מן ההפסד איכא למיחש שמתוך שהוא מתבייש מזה שעושה עמו לפנים משורת הדין יעזור לו
(ז) טור סעיף ט' בשם ה"ר יונה
(ח) שם ס"י בשם ר"ח כן כתבו התוספת בשמו שם דף כ"ט ריש ע"ב
(ט) שם סי"א בשם ראב"ד וכ"כ בעה"ע דשטרא קלא אית ליה
(י) שם בשם ה"ר יונה ולא דמי ללקיחות דלא מהני כמבואר בסימן קמ"ד ס"ב דהתם אין שם המוכר נקרא על הקרקע אבל שוכרים ששם המשכיר נקרא על הבית וידוע שמחמת המשכיר ירדו לתוכו והוה לו למחות ולזה הסכים הטור
(כ) שם סי"ב בשם הרשב"א דס"ל כר' יהושע סנה' ד' י' ע"ב דעדותן מצטרפת אפילו בקרקע
(ל) ל' הרמב"ם פי"ב מטוען דין ג' מהא דאיתא שם בפ' חזקת דף כ"ט ע"ב ומודה רב בחנותא דמחוזא דליממא עבידי וכו' וכפי פירושו דבג' שנים מיממא סגי וכתב ה"ה מדברי אבן מגאש נראה כדעת רבינו גם קצת המפרשים כתבו כן והביאו הטור בפי"א
(מ) דס"ל דלא נחרבו החניות אלא שאף ע"פ שחזקתן מפוזרות הוי חזקה אבל ודאי שלמים בעינן הלכך צריך שתהיה חזקתה ו' שנים כדי שיהיו ימים בלבד ג' שנים:
(נ) שם די"ד ה"ה והרב ב"י לא כתבו מוצא דין זה ונלע"ד שפסק כדא"ר יוחנן משום ר' בנאה בכל שותפין מעכבין וכו' שם דף נ"ז ע"ב וכיון שהחזיק חבירו בזה שלשה שנים ובא בטענה הוי חזקה ולפיכך לא חילק בין חצר לרחבה שאחורי הבתים כאוקימתא דרב נחמן וכו' שם וכמ"ש הרי"ף שם וס"ל לרבי' דמאי דתנן במתני' דבעשה לו מחיצה הוא דיש לו חזקה איירי בדלא החזיק בזה ג' שנים וכתבה רבינו בפ"ה מהלכות שכנים דין ה' וכתב ה"ה שם ודברי המחבר בלא חזקה ג' שנים הם וע"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |