פתחי תשובה/חושן משפט/קמ
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שיודעים. עבה"ט עד ובכנה"ג הביא הרבה חלוקי דינים כו' ועיין מ"ש במסג"ה. כת' הב"ח בתשובה סימן ס' וס"א מדינא אין דין תורת חזקה לא באוראנדיש ולא בטשאפווי כו' ועיין מענין זה בתשובת נאות דשא סימן ל' וגם בתשובת הגה"ת מהר"ש זלמן זצ"ל מלאדי סימן כ"א ועי' בעט"צ שכ' לכן יזהר כל רב התופס ישיבה כו' עש"ה:
(ב) אלא נשבע היסת. עסמ"ע שכ' וז"ל כ' הרשב"א ואם המחזיק טוען כנגד יתומים שהחזיק בשל אביהן דאז חייב לישבע בנק"ח ומת המחזיק ולא נשבע אין אומרים בזה אין אדם מוריש שבועה לבניו כיון שהוא להחזיק עכ"ל [וע' לעיל סי' ע"ב בסמ"ע סק"נ הובא בבה"ט שם ס"ק מ"ב וע' בדגמ"ר דעל מ"ש הסמ"ע דאז חייב לישבע בנק"ח כ' על זה ע' בב"י הביא תשובה זו ומיירי שהמחזיק טען שממושכן בידו על סך מעות ע"ש:
(ג) אבד השטר אינו נאמן. ע' בב"ח (ורמז עליו הש"ך) שכ' איכא לתמוה דמה יעשה זה שאבד שטרו וכי בשביל כך יפסיד אע"פ שהחזיק ג' שנים כו' ונלפע"ד דאינו נאמן קאמר שלא נאמינהו שאבד שטרו ויועיל לו חזקתו אלא צריך לישבע שאבד שטרו ואח"כ יהא נידון בחזקה כו' עכ"ל ע"ש והביאו בקצרה הבאר הגולה ובספר עטרת צבי ובמאמר קדישין ע"ש וכן פסק בתשובת שבות יעקב ח"ג סי' ק"ס ע"ש אכן בתומים סק"ג חולק על הב"ח וכ' דלא משמע כן בדברי פוסקים אלא דאינו נאמן כלל ומה שהקשה הב"ח דא"כ מה יעשה זה דאבד שטרו לק"מ דפשיטא אם מתחלה בא לב"ד ואמר שאבד שטרו דמהימן וזה עיקר טעמו של החזקה דלאחר ג"ש לא מזדהר בשטרו משא"כ זה שבא לב"ד ואמר ששטרו בידו ואח"כ כשאמרו לו להביא שטרו אמר שאבד בזו ריעותא לפנינו כו' ע"ש וע' בכנה"ג אות כ"ז שהביא ג"כ דברי הב"ח הנ"ל וכתב עליו ויראה דהיינו דוקא כשהלך לבקש את השטר ובא ואמר שלא מצאו או שהדברים מוכיחים שאבד השטר אבל אם בא לידון בשטר וחזקה וכשא"ל הבא השטר אמר שאבד השטר אינו נאמן אפי' בשבועתו וכה"ג מיירי ר"ח ורב האי גאון ז"ל כו' ע"ש.
(ד) כיצד היא החזקה. עסמ"ע סק"ו (הביאו באר הגולה אות ל') שכן כתוב בתשובת מיימון סוף ה' אישות ס"ה דחזקת ג"ש אינה רק כנגד הטוען על גוף הקרקע אבל כו' עד ושמא אמצא לגבות מבנ"ח ע"ש וכ' בנה"מ ולפ"ז בשטרי ק"ס דידן שנכתב בו ק"ס מאשה והדר בעלה צריך ליזהר בשטרו לעולם בכדי שלא תוכל האשה לגבות כתובתה ממנה דנגד כתובה לא מהני חזקה ע"ש וע' בתשובת שבו"י ח"ג סי' קנ"ט אודות בעל פליטה שאחד מבעלי חוב המאוחרין החזיק במקום אחד שלו בבה"כ ג' שנים ועכשיו באו בע"ח המוקדמים ורוצים לטרוף הימנו והמאוחר טוען כיון שהחזיק ג' שנים והמוקדמין שתקו ולא מיחו גם הם מחלו שעבודם ושאל השואל מה דינם והשיב כבר פסק מהר"ם בתשובת מיימון הובא בסמ"ע סי' ק"מ דלא שייך חזקה נגד שעבוד חוב או כתובה כו' והאחרונים העתיקו דבריו ופסקו כן בלי פקפוק הגם שיש לפקפק קצת בנ"ד ולומר דבעל פליטה כזה שירד לטמיון גמור שחייב לאלפים ואין לו נחלת שדה וכרם איך שייך לומר שמא אמצא לגבות מבני חורין כי הוא גברא מרטילאי ולא סמכינן אניסא מ"מ מדברי תשובת מהר"ם שם באורך משמע דלא שייך חזקה כלל נגד שעבוד חוב או כתובה להפקיע שעבודא ואני אוסיף נופך בטעם הדבר דעיקר חזקה ג' שנים תקנו חכמים לפי שלוקח לא מזדהר תו בשטרו כו' משא"כ שעבוד חוב או כתובה כיון שגוף החוב והכתובה נשאר אצל המלוה או האשה כו' לא שייך טעם זה ע"ש:
(ה) מכרתו או נתתו לי ואבדתי שטרי. כ' בספר שער משפט יש להסתפק היכא שהודה המחזיק שלא נטל שטר כלל אי מהימנינן לי' במגו דאי בעי אמר אבדתי שטרי או דלמא כיון דטעמא דחזקה ג"ש דעד תלתא שני מזדהר אינש בשטריה דכל הקונה קרקע נוטל שטר וא"כ כיון שזה מודה שלא היה לו שטר הוי כמגו במקום עדים וצ"ע עכ"ל:
(ו) בתים שהם לדירה. עי' בספר שער משפט שנסתפק בבתים דלא קיימא לאגרא אי מהני בהו חזקת ג"ש די"ל כיון שהבתים לא קיימו לאגרא לא רצה למחות דזה נהנה וזה לא חסר הוא א"ד דמ"מ היה לו למחות בכדי שלא יחזיק בו ויטעון שקנהו ממנו. והביא קצת ראיה דבבתים דלא קיימו לאגרא לא מהני בהו חזקה כלל וכתב דלפ"ז נראה דאף בבתים דקיימו לאגרא אלא שבעלי הבתים ברחו מחמת ממון אף דקיימא לן סי' קמ"ג ס"ג דבברח מחמת ממון מחזיקין בנכסיו מ"מ בבתים י"ל דלא מהני חזקה כיון שמבואר בסי' שס"ג ס"י בהגה דאם בעה"ב אינו בעיר ואין מי שמשתדל להשכירו הוי בחצר דלא קיימ' לאגרא וא"כ י"ל דלכך לא מיחה במקום שהוא שם כיון דבלא"ה לא קיימא לאגרא לא איכפת ליה וצ"ע לדינא ע"ש:
(ז) שמו עליו הוי כשטר. ע' בתשובת חתם סופר חלק ששי סימן נ"ד שכתב דה"ה וכ"ש במה שהמנהג במדינתו שמקומות בבה"כ נכתבו בפנקס הקהל ואינו נכתב אלא על ידי נאמן הקהלה במעמד הקהל דודאי יכולין לסמוך עליו בשטר גמור כו' ע' שם:
(ח) אבל אם שכחו כו'. עסמ"ע סקט"ז עד לכך בעינן שטר וע' בנה"מ שכ' דט"ס הוא וצ"ל ולכך בעינן שנים ועיקר קושייתו אמאי בעי כאן שני שוכרים ובלוקח סגי בחד וע"ז תירץ דליכא עדים זולתו ולכך בעי שנים ע"ש. אכן בדגמ"ר כ' ליישב באופן אחר וז"ל נלע"ד דדברי סמ"ע הללו שייכים לסוף ס"ק שלפניו ובא לתרץ עוד תירוץ אחר על דברי הראב"ד ולעיל תירץ שיכול המערער לומר הייתי בטוח כו' ועכשיו תירץ שלכך לא נתיירא שאלו השוכרים יטענו שהם קנו משום שידע שאין כאן עדים אחרים רק הם ולא יהיו נאמנים להעיד לעצמם ומהמשכיר לא ידע כיון ששכרו בלא שטר וכנ"ל עכ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |