באר הגולה/חושן משפט/צב
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ל' הטור וכ"כ הרמב"ם ריש פ"ב מה' טוען ונטען וכתב הרב המגיד מפורש במשנה פרק כל הנשבעים דף מ"ד ע"ב שכנגדו חשוד על השבועה וכו':
(ב) ומפור' בפרק שבועות הדיינים דף מ"א ע"א שאין חשוד נשבע אפי' שבועת היסת:
(ג) שהרי אין בהיסת שכנגדו נשבע וזה ברור ה"ה:
(ד) שם משנה ומבואר במ"ש לעיל סימן ל"ד סעיף ה' וע"ש
(ה) שם במשנה הנזכרת
(ו) וכתב המרדכי בהגוזל קמא פסק ראב"ן ☜דהמגביה ידו על חבירו אע"פ שלא הכהו נקרא רשע וכשנגדו נשבע ונוטל עד שישוב מרשעו ויקבל דין
(ז) טור ס"ה וכן כתב הרא"ש בפסקיו בפ"ק דב"מ מדלא הבי' הרי"ף אלא דברי אביי דאמר חיישי' שמא ספק מלוה ישנה יש לו עליו שם דף ו' ע"א
(ח) שם ושם משום דהוה לי' גזילה ודאי ספק מלוה ואין ספק מוציא מידי ודאי
(ט) פי' ותופס מהספק עד שיתברר לו
(י) מימרא דרב אידי בר אבין א"ר חסדא שם דף ה' ע"ב
(כ) הכי אוקמוה שם בגמ'
(ל) שם בשם הרמב"ם בפ"ב מטוען דין ג' וכתב ה"ה דברים פשוטים שהרי אין אדם נפסל לעדות ע"פ עצמו וכן הדין לשבועה וכן כתב רבינו האי
(מ) וביאר שם אומרים לו אם אתה אומר אמת השבע ולא מפני שעברת עבירה אסור לישבע לך באמת ואם שקר אתה אומר הודה לבעל דינך
(נ) שם בשם הרמ"ה וכ"כ ה"ה שם בשמו משום דנאמן להזיק את עצמו ופשוט הוא
(ס) טור בשם הרמ"ה וכתב הרב ב"ח שזו ג"כ דעת הרי"ף בתשוב' והכי נקטינן
(ע) שם בשם ת' אביו הרא"ש כלל ז' סי' ז'
(פ) תוס' הרשב"א מחודשי' סי' ה':
(צ) כתב הב"ח ☜דוקא כשהתובע מביא עדים לפני הב"ד והם בעצמם אומרים לב"ד כך שאינם רוצים להעיד עד שיתנו חרם וכן מבואר בתשובת הרשב"א שהביא הב"י בסי' כ"ח סעיף ד' והכי נקטי' וכה"ג פי' ר"י בפ"ב דכתובות (דף כ"ז ע"ב) בעובדא דמרי בר איסק וכן כתב הטור סימן כ"ח ס"ו עד כאן לשונו וכן כתב הרמ"א שם סעיף ה'
(ק) משנה שבועות דף מ"ד ע"ב
(ר) טור סעיף י' וכן כתב הרמב"ם בפ"ב דין ד'
(ש) שם במשנה דף מ"ה ע"א וכרבי יוסי
(ת) כדאמרי רבותינו שבא"י דף מ"ז ע"א וכ"פ הרי"ף דהא רבא דהוא בתרא קאי כוותייהו וכ"נ דעת ר"י וכ"פ הרמב"ן שם
(א) בשם הראב"ד
(ב) ל' הרמב"ם שם דין ד' והביאו הטור וכתב ה"ה דין זה לא נזכר בגמרא בביאור אבל מתוך מ"ש שכנגדו נשבע ונוטל למד רבינו שלעולם שכנגדו אינו נוטל בלא שבועה אלא בששניהם חשודים וכו' הלכך כל זמן שהשבועה על שמא והתובע אינו טוען ברי אינו נוטל
(ג) שם דף ה' וכתב ה"ה ג"ז לא נזכר בגמ' וכו' דעת רבינו ז"ל שכיון שאין יכול לישבע אינו נוטל ושכן דעת בעה"ט ז"ל וכ"כ הטור בשמם
(ד) ☜והב"ח כתב שצ"ע בדברי הרא"ש והר"ן בפרק הכותב שכ' ע"ש הרי"ף בת' דנראה משם ☜דנשבע הנתבע כעין דאורייתא ושכ"נ לו עיקר
(ה) טור בשם השגת הראב"ד והרמ"ה וכן כתב ה"ה שם דס"ל דכל שהוא חשוד וא"א לו לישבע העמידוהו על דין תורה ונוטל בלא שבועה
(ו) שם בשם הרמב"ם ולא כתב בלשונם שם
(ז) כגון השותפין והאריסין
(ח) לפי שהוא חשוד מן התורה דתרתי בעינן שבועה דאודייתא וטענת ודאי
(ט) (☜טור בשם הרמב"ם והמחבר העתיק הל' באיזה שינוי)
(י) ל' הרמב"ם שם דין ז' וכתב ה"ה זה מבואר בפרק שבועת הדיינים (דף מ"א ע"א ומפרש שם מתקנתא לתקנתא לא עבדינן)
(כ) טור בסימן צ' בשם רבי ישעיה וכ"נ מדברי בה"ת שהביא שם מס"ו:
(ל) טור סט"ו כ"כ הרא"ש והר"ן בסוף שבועות בשם הראשונים ז"ל
(מ) שם סט"ו הם דברי הרמב"ם שם דין ח' כתב ה"ה שזה אינו מבואר בגמרא וכן דעת רבינו מאיר
(נ) שם ושם ומבואר בסימן כ"ו ס"ב
(ס) שם ושם וכתב ה"ה גם זה אינו נזכר בגמרא אבל נראה ברור דלא גרע ממ"ש טעה בדבר משנה חוזר וכו' וכן כתב רבינו מאיר ז"ל
(ע) שם ושם וכ' ה"ה השוה רבינו דין זה לדין פסול לעדות מחמת עבירה וכו' ומבואר במ"ש לעיל סי' ל"ד ס' ל"ג ע"ש
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |