באר הגולה/חושן משפט/פא
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מימרא דר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן וברייתא סנה' דף כ"ט ע"א
(ב) טור בשם רב סעדיא גאון ושכן מסתברא לאביו הרא"ש שם בפסקיו שכיון שתקנו שבועת היסת לכפירה ה"ה לכל טענ' שטוען לפטור את עצמו
(ג) מימרא דרב פפא בריה דרב אחא וכו' משמיה דרבא
(ד) בעיא דרבא והדר פשט' ב"ב דף קע"ה ע"א
(ה) וכל שהוא חולה מושכב על מטתו מקרי ש"מ וכן אם הוא מסוכן אע"פ שהולך על רגליו וכל שהודה בשעת מיתה אפי' קם על רגליו ותבעו חייב לשלם ב"י
(ו) שם בסנה' ע"א מוקי לה לבריית' בחסורי מחסרא וה"ק וכו' והיינו לומר שאם מודה שהודה לו אלא שכופר בעיקר החוב צריך ליתן טעם לדבריו למה הודה
(ז) טור סעיף ו' ובשטוענו כשהוא ברי והודה וכ"כ התוספות שם בסנהדרין ריש ע"ב וכ"כ הרא"ש והמרדכי וה"ה ספ"ו מה' טוען
(ח) שם בשם בה"ת בשער מ"ב
(ט) טור וכן פירש רש"י שם כשם ששחקת בי לתבעני מה שאיני חייב לך גם אני השטתי בך והודיתי כ"כ הרא"ש שם והנ"י בשם המפרשים
(י) שם ושם בבעה"ת ממשנה עד שיאמר בפנינו הודה לו וכו' ובגמרא מסייע לרב יהודה וכו' שם:
(כ) ממימרא דרבינא ואיתימא רב פפא שם ע"ב
(ל) שם ושם בבעה"ת
(מ) כן הוא בטור
(נ) פסק רש"י וכ"כ הרשב"ם כדאמרי' בפרק ב' דקידושין בדף מ"ג ע"א אלא מעתה קידש אשה וכו' ש"מ ☜דכל תנאי שבני אדם מתנין ומקיימים ביניהם אין שייך לומר משטה אני בך מרדכי והג"א פז"ב והג"מ פ' ט' מטוען ונטען ב"י בסי' ל"ב מס"ט
(ס) רמב"ם ריש פ"ז מה' טוען והביאו הטור וכתב הכ"מ שם שלמדו רבינו ממ"ש שם ממשנה עד שיאמרו בפנינו הודה וכו' כלומר בדרך הודאה ומ"ש בגמרא מסייע לרב יהודה וכו' כלומר אם לא הזכיר הודאה ומהירושלמי שם רבי יוסי בשם רבי יוחנן אמר אם היה מתכוין למסור לו עדות וכו'
(ע) טור סימן ג' בשם הרמ"ה:
(פ) שם בשם הרמב"ם ושכ"כ הרי"ף ואביו הרא"ש בת' וכן כתבו ש"פ:
(צ) ברייתא סנהדרין דף כ"ט ע"א:
(ק) וסיים הרמב"ם שם בפ"ז דין ז' בין שטען ואמר משטה אני בך בין שאמר להד"ם
(ר) ריב"ש משום דבהלואה אפילו בלא עדים כלל חייב משום דלא אברי סהדי אלא לשקרי בסימן ל"ב מחס"י
(ש) עובדא לקמיה דרב כהנא שם ע"ב:
(ת) פירש"י רוצה אתה שיהיו כל השומעין מעידין בין נעורין בין ישנים שהיה זה מכיר בו שלא יודה בפני עדים אמר בלבו שמא יהא סבור שכולם ישנים ויאמר הן וה"ה ☜אם הטמין עדים בב"הק ואמר חיי ושכבי להוי עלך סהדי עובדא שם והביאו ג"כ הסמ"ע
(א) טור
(ב) שם וברמב"ם ריש פ"ז מעובדא דההוא דהוו קרי ליה קב רשו וכו' לקמיהי. דר"נ שם
(ג) הרמב"ם שם והביאו הטור וכתב ה"ה דברים נראין כן אבל לא מצאתי להם סמך בגמרא וכ"מ כתב שם דה"ל כאלו תבעו והודה לו דלא שייך ביה למימר אדם עשוי שלא להשביע את עצמו וכמ"ש התוספת בסנהדרין דף כ"ט ריש ע"ב) ושיש להוכיח כן מהירושלמי (מ"ש לעיל ריש סעיף ח') שאמר למסור לו עדות דמתיבת לו איכא למידק שהתובע שם עדותו עדות לענין שאינו יכול לטעון שלא להשביע וכו':
(ד) טור כ"כ הרא"ש בפסקיו אההוא עובדא מהא דתנן עד שיאמר בפנינו הודה לו (שם ע"א) דהיינו אתם עידי דמשמע דבכה"ג בשלא תבעו אפי' בפניו לא אמר כלום עד שיאמר אתם עידי וכן כתב המחבר בסי' ל"ב מס"ד בשם נ"י ושכ"כ התוספת וכ"כ המרדכי והגה' מיימ' פ"ז מה' טוען ונטען
(ה) שם בשם אביו הרא"ש
(ו) וכתב הסמ"ע דנר' ☜דא"צ לכלול בשבועתו שכוונתו היתה כדי שלא להשביע והביא ראיות לזה:
(ז) שם סעיף כ"א בשם הראב"ד ולזה הסכים הב"י בסימן ל"ב מס"ד כ' בשם המרדכי כדברי הראב"ד
(ח) שם וכן כתב הרא"ש בעובדא דעכברא דשכיב אדינרי וכו' סנה' דף כ"ט ע"ב וכן כ' התוספ' שם בד"ה כך אדם עשוי וכו'
(ט) שם בשם ת' אביו הרא"ש כלל ס"ה סי' א'
(י) בסי' ל"ב מס"ט בשם הרשב"ם וכ"כ המרדכי בהג"ה פרק זה בורר והגהת מיימוני בפ"ו מטוען ונטען:
(כ) דאפילו שטר מתנה בקנין ובעדים וקשורה על יריכו אינו כלום כדתנן פרק י"נ (דף קצ"ה ע"ב) ☜אפילו הפקיד זה השטר ביד אחר כדלעיל בסימן נ"ז ב"ח
(ל) טור בסי' ס"ה וכתבו גם המחבר שם סי' כ"ב וכמבואר במ"ש שם
(מ) ת' הרא"ש כלל ס"ה בסי' ל"ב מס"ח:
(נ) טור ריש סי' מ' וכרבי יוחנן כתובות סוף דף ק"א
(ס) שם ס"ב וכר' יוחנן ור"ל שם בירושלמי ואע"ג שכתב הרא"ש שם דאגמרא דידן סמכינן היינו דפליגי במחייב עצמו במה שלא היה חייב אבל מ"מ הדין במוד' בחזקת שהוא חייב וכו' הוא אמת ותלמוד ערוך הוא בעובדא דהנהו גינאי גיטין דף י"ד ע"א
(ע) ל' הרמב"ם ספ"ו מהלכו' טוען ונטען הביאו הטור וכתב ה"ה ודברי טעם הם אלו דודאי משט' אני בך אי לא טען איהו לא טענינן ליה וכן בשאר הטענות ומבואר גבי משט' הייתי בך (שם דף כ"ט ע"א)
(פ) כתב הכ"מ שם דליכא למידק מהכא דסובר רבינו דמצי למטעון שלא להשביע אפי' כשהלה תבעו וכו' דאפשר דטענו' ומשט' ולהד"מ קאי אאומר לחבירו מנה לי בידך שלא להשביע את עצמי נתכוונתי לא קאי אאומר לחבירו מנה לי בידך.
(צ) טור בשם י"א כ"כ בתחלת שער מ"ב
(ק) טור סכ"ח בשם תשובה לגאון כ"כ בסה"ת שער מ"ב
(ר) שם בשם רבינו האי וכ"כ בסה"ת שם ומפר' משום דלא איכוון לאודיי דהיה יכול לומר אינו שלך ולא היה צ"ל אלא של פלוני והרבה דברים שיחה בעלמא הן
(ש) שם בשם בה"ת
(ת) שהרי לא תבעי לוי ולא השטה בו שישטה בו בהודאתו שם בטור:
(א) דהא איכא תובע שם בבה"ת:
(ב) שם סעיף ל' בשם תשו' אביו הרא"ש בסוף כלל ס"ה וכ"כ בה"ת בשער מ"ב שכך מצא בתשוב' שאלה לקמאי
(ג) שם בשם בה"ת
(ד) בה"ת בשער מ"ב הביאו הב"י בסי' ל"ב מס"ה
(ה) ג"ז שם בסי' הנזכר ממשמעות דברי המרדכי מס"ז:
(ו) טור סעיף ל"א כ"כ בה"ת בשער מ"ב שכן השיב הרי"ף בתשובה
(ז) וביאר בתשו' דהוי כאלו נטלו אותם עדים קנין על כך שכן השיבו ממתיבתא הקדושה כגון ענין זה
(ח) טור וכ"כ בבה"ת שם שכן נראה בעיניו והכי סברא דקמאי
(ט) ואם תקע לו כפו על ערבות במקום שצריך קנין עיין בסי' רכ"ט סעיף ה'
(י) שם כ"כ בה"ת שם בשער מ"ב
(כ) וכמ"ש המחבר בב"י בסי' ל"ב ס"ג בשם המרדכי והג"מיי פרק ו' מטוען דלא שייכי אלא בנתבע ולא בתובע וראיה מפרק מי שמת (דף קמ"ט ע"ב) דלא אמרי' אדם עשוי שלא להשביע את עצמו אלא בנתבע אבל לא בתובע וכן כ' מישרים נ"ג ח"ג מס"א
(ל) ביאר שם שאצ"ל כתובו אלא כשמתחייב עצמו בהודאתו שלא תהא עליו כמלוה בשטר בלי שיצוה וכן כת' הריב"ש בסימן תצ"ג בשם ה"ר יונה שאין אדם עשוי לפגום שטרו ולהודות שנפרע ממנו מחמת השטאה וכן כ' הנ"י פ' חזקת בשם הריטב"א בשם כל רבותיו
(מ) טור סל"ד בשם בעל העיטור כ"כ בה"ת בשער מ"ב ולזה הסכים
(נ) בעובדא דהנהו גינאי גיטין דף י"ד ע"א
(ס) שם ושם בשם הראב"ד
(ע) מאחר שנתעסק בממונו משביעו מספק דין שבועת השותפים ב"י
(פ) שם בסוף הסימן בשם ת' אביו הרא"ש כלל ס"ו סימן ז'
(צ) וביאר שם כי פרעו לו חובן מדעתן ע"פ מאמר שמעון וכו' ומה שטוען לוי שאנוסים היו מחמת השטר לאו טענה היא כיון שלא מסרו' מודעה בפני עדים קודם שיפרעו
(ק) ת' הרא"ש כלל ס"ו מחס"ב
(ר) וכיון שכופר אין צריך שבועה וכתב הסמ"ע צ"ל שלא הגיע הז"פ א"נ לא תבע מעותיו דאל"ה ☜חייב ליתן לו הריוח מכאן והלאה כמ"ש בסימן רצ"ב סעיף ז'
(ש) למאן דאמר לחבריה קבל האי פרגמטיא בחובך דאית לך עלאי ואי לא כפרנ' לך כוליה חובא היינו מעשה דפרדיסא (ב"מ דף ע"ב ע"א) ועיטור גבי מודעא מס"ה
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |