פתחי תשובה/חושן משפט/פא
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) או שתקו. עבה"ט ועמ"ש לקמן סימן רנ"ב ס"ב סק"א וגם מ"ש בסימן רמ"ג ס"ב סק"א:
(ב) הודאה לפני עד אחד. עש"ך סק"י מ"ש והנה מ"ש הרמב"ן ז"ל והא ההוא אוקימתא אדחי לה לא ירדתי לסוף דעתו דמה בכך דאדחי לה כו' עד וחוץ מכ"ת של הרמב"ן שנראה שלא ירד לסוף דעת בעל המאור בזה. וע' בשו"ת ח"צ דפוס לבוב בליקוטים שבסוף הספר סי' כ"ז שתמה על הש"ך וכתב ושרא ליה מאריה שחשד להרמב"ן בדבר שאפי' תינוקות של בית רבן יודעים אותו ואיהו הוא דלא נחית לסוף דעת בעל המאור ולא לתחלת דעת הרמב"ן ז"ל כו' ע"ש:
(ג) המביא לו עדים בכילה. ע' בקצה"ח ובנה"מ בענין אי יכולין להעיד על פי טביעת עינא דקלא ע"ש ועמ"ש בזה בפ"ת לאה"ע סי' י"ז סק"ג (ולקמן סי' ר"פ ס"א סק"א) וע' בת' ח"ס חח"מ ס"ס ב' שכתב דאפילו אי נימא דמי שאינו סומא יכול להעיד על פי היכר קול היינו אם לפי תומו שמע א' ומכירו בקול אבל היכא שהכמינו עדים והכניסו שם אחד אפשר שהכניסו אחר ונתכווין להשוות קולו כקול הנתבע וכמ"ש הרמב"ן בתורה גבי הקול קול יעקב העיד דבני אדם יכולים לעשות כן להשוות קולם להטעות שיסברו אחר הוא אך באמת נראה דאפי' כפי תומו אין להוציא ממון ע"פ הכרת קול לחוד אא"כ איכא ג"כ היכר אחר על ידי משמוש היד וכדומה כדמצינו ביצחק גשה נא ואמשך בני ומסי' ל"ה סי"ב אין ראיה לפמ"ש בפרישה שם כו' (עמ"ש בסימן נ"ה שם סק"ח) והאריך קצת בזה ומסיים דאפי' בב' עדים המכירים בט"ע דקלא לא נ"ל להוציא ממון מכ"ש בעד אחד (לצרפו עם עד שראה) דאמר בדדמי כמבואר בסוגיא ר"פ האש' שלום ומכל שכן כשידע העד שעתידים להביא כאן גברא פלוני אז מדמה בנפשו זהו קולו של זה כו' ע"ש:
(ד) ודוקא כתב ידו. עבה"ט עד אבל בנמצא כתוב בפנקסו בכתב ידו בלא"ה לא שייך שלא להשביע כו' וע' בת' ח"ס חח"מ סימן קל"ז ויובא לקמן סימן רנ"ה ע"ב סק"ב:
(ה) הוי הודאה. ע' באר היטב מ"ש והוא הדין אם אמר לו לו לשון זה אני חייב לך מנה בשטר כו' עד דאף להחולקים שם מודים כאן. ובגש"ע דהגר"ע זצ"ל נ"ב ולכאורה ה"ה באומר אני חייב לך מנה בכת"י ועסמ"ע לעיל סימן ס"ט ס"ק כ' ובקצה"ח שם:
(ו) משתבע כו'. ע' באר הגולה אות ע' בשם ב"י וע' בתשו' ר' עקיבא איגר סי' כ"ג ועמ"ש לקמן סימן ל"ג ס"א סק"ה:
(ז) ויש מי שאומר. עבה"ט מ"ש אבל אם יש לו שטר כו' וע' בתשו' חמדת שלמה חי"ד סימן כ"ז שכתב הא דמבואר בש"ך דבמלוה בשטר א"צ הודאת הלוה היינו דהמלוה נאמן שנתן לו לשם ריוח דכיון דשטרו בידו אין הלוה נאמן כלל שנתן רק משום הודאת המלוה והמלוה אינו מודה שקיבל רק על הריוח אבל היכא שהמלוה מודה שקיבל סתם אף במלוה בשטר נאמן הלוה שמה שנתן היה על הקרן כיון שהמלוה מודה שקיבל מעות איך יכול להוציא נגד הברי של הלוה שהנתינה הוה על הקרן כו' ע"ש עוד:
(ח) לשם קרן. עבה"ט וע' בתשו' ושב הכהן סימן פ"ד בשני שותפין שהיה חשבון ביניהם מכל השותפות ואחר החשבון נשאר חייב שותף א' להשני סך כו"כ והודה כן בפני עדים בהודא' גמור' ואח"כ טען שטע' בחשבון ואינו חייב לו כלל ואדרבא שלפי חשבונו כהיום חייב לו השני כך וכך והשותף השני טען ששכח כל החשבונות ואינו יודע כלל לחשוב עמו מחדש ותובע ממנו מה שהוד' כבר בפני עדים שחייב לו. והעל' בנד"ז שהוד' בפני עדים שחייב להשותף כ"כ אינו יכול לומר שטע' אע"פ שהשותף א"י כלל אם טעה או לא וישבע שאינו יודע כלל מהטעות שאומר לו שותפו ולא מבעיא שיכול לפטור עצמו בשבוע' זו דא"י משום דהוה כא"י אם נתחייבתי אלא אפי' שיכול להוציא משותפו כפי שהוד' בפני עדים ללא הוי כתבעו מספק ע"ש:
(ט) ומפני כח השטר כו'. עיין בתשובת ושב הכהן סימן פ"ד מ"ש בביאור דברי ת' הרא"ש מקור דין זה:
(י) ויכול לחזור בו. ע' באר הגול' בשם סמ"ע ובבה"ט בשם ש"ך ועמ"ש בזה בפ"ת ליו"ד סימן קפ"א סק"א בשם ת' שבו"י:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |