אקדמות/בית לוי
|
< הקודם · הבא > |
אקדמות מילין ושריות שותא. כפל הדברים במלות שונות:
מילין. ענין רבוי הדברים. מלשון לצד עלאה ימלל (דניאל ז כה):
ושריות. לשון התחלה. כי תרגום ותחילנה (בראשית מא נד) ושריאה:
שותא. לשון דיבור. כמו שותא דינוקא בשוקא (סוכה נו:):
אולא. לשון התחלה. כי תרגום ויועציך כבתחלה (ישעיה א כו), כד מן אולא:
הרמן. לשון הסכמה. כמו הרמנא דמלכא (ב"מ פג:):
בבבי. לשון שער ופתח. כמו טרף אבבא (ברכות כח.). וכן בבא קמא ודומיהם. כי כן מדרך הקדמונים לחלק ספריהם על שערים והשערים לפרקים:
בנקשותא. לשון (וארכבותא) [וארכבתה] דא לדא נקשן (דניאל ה ו), מחמת הבהלה והפחד:
בברי. לשון רשות. כמו דעייל בבר (סוכה מב.):
דברי. לשון בריאה ויצירה:
וטרי. ענין סבלנות וטרחה. כי תרגומו של כולם אחוזי חרב (שיר השירים ג ח), כולהון אחידן בפתגמי אוריתא ושקלן וטרן בהון:
לקשישותא. לשון זקנה. כי תרגומו של ואתם ישישים (איוב לב ו), ואתון קשישין.
פרישותא. לשון פירוש:
גויל. יריעה לכתוב עליו. והוא לקוח מלשון המקרא (ישעיה ח א) קח לך גליון, וממנו מגילה, וכולם לשון גלילה וקיפול הם:
קני. הוא שם המושאל לקולמוס. כמו שמצינו בפרקי אבות (פ"א מ"ו) וקנה לך חבר לפירוש קצת מפרשים:
חורשתא. יער. כמו בחורשיה קא אכיל (שבועות ו:):
מי כנישותא. מקוה מים:
ורשמי רשותא. מלשון הרשום בכתב אמת (דניאל י כא):
וכבשיה בכבשותא. מלשון בהדי כבשי דרחמנא (ברכות י.):
לאו. עמל ויגיעה. מלשון וילאו למצוא הפתח (בראשית יט יא):
שכלליה. לשון תכלית והשלמה. כי תרגום ויכולו [השמים] (בראשית ב א) ואשתכללא שמיא:
תששותא. מלשון תשש כחו כנקבה (ברכות לב.):
ובאתא קלילא. באות קל. כמ"ש רז"ל בהבראם בה' בראם[1]: