אמרי נועם (הגר"א)/ראש השנה/ד/ב

אמרי נועם (הגר"א) ראש השנה ד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דף ד' ע"ב

תד"ה לקט שכחה ופאה כו' הקשו התוס' ותירצו והקשו עוד אבל רבינו הגאון ז"ל אמר שדין זה שוה לצדקה דלעיל דאם עבר באיסור ולקח כיון דקיימי עניים עובר בבל תאחר לאלתר והג' רגלים שכתב בברייתא לא קאי עליהם כמו בצדקה כנ"ל ואם לקח בהתר הדין כך אם לא היו עניים בשעת קמה יתן מן העומרים לעניים כדאיתא בירושלמי:

לא תכלה פאת שדך לכתחלה צריך לעשות מן המחובר בפאת שדה ואם לא הניח במחובר שדך פי' צריך אתה ליתן מן העומרים שבשדך ואם לא היו עניים בשפת עומרים נותן פאה מן העיסה ולאחר אפיה פטור. כלל הדבר שלקט שכחה פאה שוה לצדקה אם קיימי עניים עובר בבל תאחר לאלתר ולמה לא הוציאו מכלל ג' רגלים כמו שהוציא רבא בצדקה צ"ל בהן בכלל צדקות וראיה לדבר מה שאמר לקמן דף ו' מוצא שפתיך תשמור כו' בפיך זה צדקה כו' וברייתא זו קאי אברייתא דלעיל חייבי הדמין כו'. ולמה לא קחשיב גם לקט שכחה ופאה בשלמא בכור ומעשר ופסח לא קחשיב שהן בכלל לה' אלהיך כדפירש"י דף ה' ע"ב ד"ה עולות ושלמים ה"ה לבכור ומעשר כו' אבל לקט שכחה ופאה קשיא אלא ע"כ צ"ל דנכללו בצדקה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף