אמרי נועם (הגר"א)/ראש השנה/ה/א

אמרי נועם (הגר"א) ראש השנה ה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דף ה' ע"א

תוס' ד"ה מה חג המצות טעון לינה כו' רש"י פסק שאין טעון לינה אלא לילי חול המועד והקשו תוס' ע"ז וראיתם מספרי ופנית בבוקר עשאן הכתוב כמו בוקר אחד כו' ושאר ראיות ובחגיגה (דף י"ז ע"ב) מביא התוס' תוספתא בפירוש ג"כ שכן הדין ורבינו הגאון ז"ל הביא ראיה ג"כ לפסק התוס' מדקאמר לעיל מקיש חג השבועות לחג המצות ולענין תשלומין ולפירש"י הא יכול לאקשויי חג השבועות לענין לינה לחג המצות וא"כ תשלומין בעצרת מנא ליה אבל לפי' התוס' אתי שפיר שאין אנו יכולים לאקשויי ללינה חג השבועות לחג המצות כמו בחג הסוכות פי' כמו דמקשינן חג הסוכות לחג המצות] דחג השבועות אינו רק יום א' וההיקש היא כל שבעה אמנם מה שדרשו ז"ל ופנית בבוקר עשאן הכתוב בוקר א' קשה היאך שייך לומר כן דמשמעות הפסוק דקאי אדלעיל שם תזבח את הפסח בערב כו' ועלה קאי ופנית בבוקר משמע בחוה"מ אך אמר רבינו ז"ל דהפסוק קאי אדלעיל שבעת ימים תאכל עליו מצות ומאי עליו ע"כ מוכרח לאכול עליו בירושלים דאי אפשר לאכול הפסח במקום אחר ועליו קאי ופנית בבוקר פי' לאחר ז' ואח"כ כתב ששת ימים תאכל מצות והלא ביום השביעי צריך ג"כ לאכול אלא הכי פירושו דזה הפסוק קאי ג"כ אדלעיל שבעת ימים תאכל עליו מצות דהתורה הזהירה לאכול מצות במקום הפסח ומפרש אח"כ דמה שאמרתי לך שבעה כך הוא הששה דששה ימים אינו כי אם לאכול מצות וא"צ להיות בירושלים ויום השביעי עצרת ר"ל שעל יום הז' יש עוד טעם להיות בירושלים משום עצרת לה' משום אכילת מצה במקום הפסח פי' עצרת מלשון אין מעצור לה' (שמואל א' י"ד) [א"ה פי' שביום השביעי המצוה להיות גם כן בירושלים וא"כ ממילא יאכל שם מצות במקום שהקריב הפסח והיינו עליו כנ"ל]:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף