ריטב"א/ראש השנה/ד/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רשב"א ריטב"א חידושי הר"ן חי' הלכות מהרש"א פני יהושע ערוך לנר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
לקט שכחה ופיאה. וא"ת ומאי בל תאחר שייך בהן דהא לא כתיבא בהן נתינה אלא עזיבה וי"ל שני הכא שריבה הכתוב עזיבות הרבה מפני גזילן של עניים וכדתנן לא הפריש פיאה מן הקמה מפריש מן העומרים לא הפריש מן העומרים מפריש מן הכרי:
ור"ש מ"ט דתני ר"ש אומר. גר' רש"י אינו צריך לומר בחג הסוכות שבו הכתוב מדבר למה נאמר לומר שזה אהרון פי' בפ' ראה דמסדר סדר המועדות כי קאי בסדר סוכות כתיב שלש פעמים בשנה יראה כל וכו' הילכך לא הי' צריך לכתוב בפסוק זה בפי' חג הסוכות ולימא יראה כל זכורך לפני ה' אלהיך ובחג המצות ובחג השבועות שלשה פעמים ומייתורא שמעינן שבא למנותו אהרון לבל תאחר שיהא חג המצות תחלה ובכולהו נוסחי אשכחן לא הי' צ"ל חג המצות שבו פתה הכתוב תחלה למה נאמר לומר שזה ראשון ונראה פי' לא הי' צ"ל במנין בתחלה חג המצות שבו פתח הכתוב בסדר מועדות כי רחוק הוא מן הפרשה וכיון שהי' מדבר בחג הסוכות ממנה ה"ל להתחיל מניינו ולכתוב הכי בחג הסוכות ובחג המצות ובחג השבועות כיון שנראה חג הסוכות יותר מכולם לדבר בו בענין הראיה יזכירנו תחילה:
דא"ר יונה הוקשו כל המועדים זה לזה. פי' לדין ששעיריהם מכפרין על טומאת מקדש וקדשיו דילפי משעיר ר"ח דכתיב ביה גבי פ' בני אהרן ואותה נתן לכם לשאת את עון העדה וההוא שעיר ר"ח היה כדאיתא בפ' טבול יום ור"ח איקרי מועד כדכתיב [קרא עלי מועד]:
ור"מ ור"א וכו'. וא"ת אמאי לא בעי נמי לראב"ש בחג המצות ובחג השבועות מאי עביד להו וי"ל דאה"נ אלא (דאירף) [דאינך] עדיף ליה דפריך מייתורא דכולהו וכי איפריקו אינהו מדר"א א"ר הושעיא איפריק נמי ראב"ש. עי"ל דמדראב"ש לית ליה למפרך כלל דבשלמא ר"מ וראב"י הא לא אצטריך למכתב חד מנייהו כלל וא"כ מסתייה דלכתוב רחמנא שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך לפני ה' אלהיך ותו לא אבל לראב"ש כיון דאצטריך למכתב בחג הסוכות לא סגי דלא לכתוב נמי בחג המצות ובחג השבועות דהיכי לכתוב שלש פעמים יראה כל זכורך לפני ה' אלהיך בחג הסוכות הוה משמע דחובת ראי' שלש פעמים בסוכות אבל בשאר מועדות כלל לא ואי לא ליכתוב שלש פעמים (וכתב שלש פעמים) [וכתב שלש רגלים] הא נמי לא אתי שפיר וכ"ת הא פרכינן לקמן חג הסוכות למה לי אליבא דר"מ וראב"י ולעיל נמי מיותר לדרשא אליבא דר"ש לפי גרש"י וי"ל דשאני התם דפרכינן מחג הסוכות וההוא ודאי לא הוה צריך כיון דבדידיה משתעי ופשיטא דלהוי במניינא דשלש פעמים אבל דלכתוב חג הסוכות ולא לכתוב אידך הא לא אפשר:
שמיני רגל וכו'. (וא"ת) פי' וליכא אלא ז' ואפ"ה מחג המצות עדיף למעבד היקישא שהוא ז' בלא ספק דאלו שבקי' חג המצות ומקשי' לי' לסוכות ה"א דטעמא משום דהוה ח':
אימור דאמרינן רגל בפ"ע לענין פז"ר קש"ב. פי' בסוכה. ושמעינן מהכא דרגל בפני עצמו לשון כללי לכלם וגם לשון פרטי מדלא קאמר לענין פ"ז קש"ב. ורגל בפני עצמו פרשי לענין הזכרת תפלה וקדוש וברכה בפני עצמה ברכת המלך כדאיתא בתוספתא אבל ר"ת פי' ברכה שמזכירין חג עצרת בתפלה וברכת המזון מדאמר פ' לולב וערבה כשם שז' ימי החג טעונין קרבן ושיר ולינה וברכה כך שמיני עצרת ופרישנא התם דברכה היינו ברכת מזון ותפלה וא"כ צריכין אנו לפרש רגל שלא כפרש"י. ור"ת פי' לענין לינה שטעון לינה לעצמו ונראה יותר למי שלא נראה בתוך החג ונראה עכשיו כגון שנתגייר או שהגדיל שהוא חייב בלינה. ור"ח שפירשה לענין מי שקבר מתו קודם החג (ח') [חשבינן] לאחריו כ"א יום ז' ימי אבילות קודם הרגל ח' ימי החג ויום ח' עצרת שנמנה רגל בפני עצמו ונחשב לז' כדין כל רגל אין זה מחוור דהתם מוכח דרבינא חדש אותו הדין אף אנו נאמר הקובר מתו קודם לחג מונה כ"א יום לאחר החג. ומאי רבותי' דהא סוגיין בכולא תלמודא דשמיני רגל בפני עצמו אף לענין אבילות:
קרבן בפני עצמו. שאין בו אלא פר אחד וז' כבשים ואלו הי' מכלל החג עדיין מתמעטין והולכין היו קרבין בו ו' פרים וי"ד כבשים וכפרש"י:
ושיר בפני עצמו. פרש"י אין שירו שוה לשל סוכות ולא פי' לנו מה שירו ולא נהירא שאפי' ימי החג נמי אין שיר זה כשיר זה כדאיתא בסוכה ותוס' פי' שאומר בו מזמור שיר שלם משא"כ בשאר ימות החג כדאיתא בסוכה ולישנא דשיר בפני עצמו לא משמע הכי כלל ונראה לפרש שאם חל שבת בתוך החג שנדחה שירו של יום מפני שירו של שבת וביום שלאחריו אומר השיר שנדחה מיום שבת וכן דוחין מיום ליום ונמצא אחרון נדחה כדאמר התם ואלו שמיני מכלל החג היו אומרים בשביעי שירו של ששי ובח' שירו של ז' והי' שירו של ח' נדחה אבל עתה השמיני בפני עצמו שיר ז' הוא נדחה ושל ח' עומד במקומו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |