אמרי נועם (הגר"א)/ברכות/נג/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
חד עביד במזיד כב"ה התוס' לעיל נ"ב ב' ד"ה בכולי פירקין פסקו כב"ש והרמב"ם פסק כב"ה ואפי' במזיד יצא בדיעבד ואין צריך לחזור למקומו ולברך וקשה האיך משמע דב"ה פליגי ואפי' במזיד וי"ל מדקאמר חד עביד במזיד כב"ה משמע דב"ה ס"ל דאפי' במזיד יצא בדעיבד והרמב"ם דפסק כב"ה משום דאמרינן לעיל בכולי פירקין הלכה כב"ה כו' וראיית התוס' הוא משום דמשמע דהלכה כב"ש ממ"ש דחד עביד במזיד כב"ה ואכליה אריה (פי' ביאורו סי' קפ"ד ס"ק ג'): תדע שהרי גוליירין יורדין ומתגרין כו' פי' גוליירין הן מתחילין וגבורין יורדין ומנצחין נמצא שהגומרים הן חשובין מהמתחילין כך העונה אמן שהוא הגומר הוא חשוב טפי מהמתחיל שהוא המברך: אבל בעידן מפטרייהו עונין הראב"ד פי' [הביאו הרא"ש סי' ה' ע"ש] בשעה שפוטרין עצמן היינו שמתפללים בשביל החיוב אבל אם אין אומרים אלא בדרך למוד אין עונין אחריהם אמן (וכ"כ בשו"ע סי' רט"ו ס"ג): אני זו ברכה כצ"ל. כי בפסוק זה לא כתוב ה' אלהיכם (ולפ"ז אין אנו צריכים למה שנדחק שם במעדני יו"ט סק"א וסק"ג וכן הדעת נוטה דהכא שייך לאתויי האי קרא דפ' שמיני דמיירי שם מעניני אכילה ולא הקרא דפ' קדושים דמיירי מעניני עריות): תוס' בד"ה והייתם קדושים כו' אבל אנו שאין מלח סדומית מצוי בינינו כו' ואינו כן אלא אע"פ שאין מצוי בינינו מלח סדומית ואין חיוב משום סכנה מכל מקום מצוה איכא כמו מים ראשונים דמחד קרא מפיק להו וגם הזוהר מחייב במים אחרונים (וכ"כ בביאורו סי' קפ"א ס"ק י"ב):
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |