אליה רבה/אורח חיים/תרצו

אליה רבה ‏ אורח חיים תרצו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] והאידנא נהגו וכו'. עיין ריש סימן תס"ח דעל ידי כותי מותר ואף ישראל שעבר ועשה אין משמתין אותו ומכל מקום מותר דשמחה הוא (שיירי כנסת הגדולה):

ב

[ב] [לבוש] יש אומרים צריך וכו'. סוף סימן תק"ע פסק כן בסתם ורמ"א כתב דיש להתיר שבועתו וכן פסק הש"ך ביו"ד סימן רט"ו וכן הדין בראש חודש וחנוכה ועיין סוף סימן תי"ח:

ג

[ג] הנשים וכו'. במקום שנהגו שמספידין על הקבר ביום שביעי אין לילך כשחל בפורים אלא האבל עם החזן לבדו ויאמר השכבה ואפילו בערב פורים ולא נכון לעשות כן:

ד

[ד] [לבוש] ומכל מקום אין האבלות וכו'. לכן אין לקרות בערב שבת בבית הכנסת קודם ברכו לילך נגד האבל אלא ילך לבית הכנסת בלא קריאה (ט"ז), וכן בשושן פורים בערב שבת ועיין סימן תקמ"ח סעיף ו':

ה

[ה] [לבוש] ומתפללין בביתו וכו'. ולעניות דעתי משמע מרמ"א דכיון שאין אבילות נוהג מותר לילך לבית הכנסת אפילו לתפילה וכן פסק מטה משה דדוקא בלילה דעדיין לא נכנסו ימי משתה ושמחה הולך אחר התפילה אבל ביום מותר לתפילה וכן נראה דעת הטור ודלא כמו שהבין בהגהות מיימוני ודו"ק, ואפשר דלבוש מחלק הכי מדנפשיה דרמ"א הקשה דברי השולחן ערוך דהכא איו"ד סימן ת"א דפסק שם דאינו נוהג, לכך מחלק דדברים התלוים בשמחה כגון לשתות בשמחה ושלא לישב על גבי קרקע אינו נוהג אבל לענין שלא לצאת מפתח ביתו נוהג אם לא לקריאת מגילה, ואפשר דהוא הדין שיחלוץ מנעליו כשיבוא לביתו וכן פירשתי בספרי ליו"ד לשון הרא"ש בבבא קמא, וכן ראוי להכריע כי הש"ך העיד בשם רש"ל וב"ח שקבלה בידם לנהוג כל דברי אבילות. גם תמהתי שם על גדולי אחרונים שהקשו דברי מהר"ם מרוטנבורג אהדדי עיין שם, כי מצאתי בתשובת מיימוני סוף ספר שופטים דהביא לשניהם ומשמעתו דלפסוק הלכה אין לנהוג אבילות ולענין מנהגא הנהיג שינעול מנעליו למגילה ואחר כך יחזור לאבילתו ויחלוץ מנעליו, גם זה אפשר דעת השולחן ערוך דביו"ד כתב לדינא וכן למנהגא, ומכל מקום בחליצת מנעלים אפשר להקל כתב מגן אברהם דאסור לראות כל מיני שמחה, עד כאן, ואינו מוכרח דימי שמחה הם ועיין ס"ק [ח']:

ו

[ו] לא יצא במנחה וכו'. ומהרי"ל כתב כשהיה אבל באמצע שנה הלך במוצאי שבת ועמד בפתח בית הכנסת עד שאמר ברכו ואחר כך חזר לביתו, עד כאן. ואם כן בפורים כל שכן שמותר לילך לברכו ולהיות בבית הכנסת עד אחר מגילה (מגן אברהם). ומה שהקשה מגן אברהם בס"ק ו' על רמ"א הנזכר לעיל דהוה ליה לכתוב בלשון יש אומרים נראה לי דסבירא ליה מה שכתב בשולחן ערוך שלא יצא מפתח ביתו היינו כשיש לו מנין בביתו והיינו שלא סיים שקורא בעצמו כמו שכתב הרוקח בבית יוסף:

ז

[ז] שהאבל וכו'. בבית יוסף כתב כן בשם הרא"ש ומרדכי ובספר בית הלל ליו"ד סימן ת' לא דק עיין שם. מי שמת אביו בפורים לשנה הבאה לא יניח משלוח מנות ובאותו שנה באותו פורים שולח לעניים בשר או מעות ולא מיני תפנוקים וכל דבר שמחה, עד כאן. משמע לי דסבירא ליה דוקא מתנות לאביונים חייב ולא משלוח מנות לעשירים שאינו במעות כדלעיל וכן כתב ריא"ז בשלטי גיבורים דף שצ"ח וסיים ומכל מקום אחר שבעה שולח בצינעה לאחד מקרובים:

ח

[ח] אבל לו אין שולחין וכו'. אפילו אינו דבר שמחה (מטה משה ומגן אברהם). ואם האבל הוא עני מותר לשלוח לו מעות ובשר אבל לא מיני שמחה ובהכי מיושב לי דברי מהרי"ל וב"ח הנזכרים לעיל שסיימו ולא ישלחו דבר שמחה דקאי על עני ורמ"א ולבוש מיירי בשלוח מנות לעשיר ומגן אברהם חשיב דפליגי, ולעניות דעתי כדפירשתי. כתב הט"ז זה לשונו כיון שכתב רמ"א ביו"ד שמנהגינו להקל בשאילת שלום מותר לשלוח לו מנות גם כן אבל אין נראה לסמוך על זה אם לא שאבל מוחל, עד כאן. ופשוט שיש טעות סופר בדבריו ונראה למחוק תיבת אבל אין וצריך לומר ונראה לסמוך וכו', אך קשיא לי דביו"ד שם לא כתב רמ"א כלל דמנהנגינו להקל וכן מגן אברהם לא כתב להתיר אלא במקום שנהגו ועוד אף דמנהגינו כן הא כתב רמ"א שם סעיף א' שזה מה שאנו נוהגין לא מיקרי שאילת שלום שבימיהם וכן בספר בית הלל שם כתב לאסור בשלוח מנות אף עכשיו שנוהגין בשאילת שלום בשבת ואפשר שטעמו כדפירשתי:

ט

[ט] מותר בבשר וכו'. כן כתב בשולחן ערוך, וכתב עולת שבת דסותר עצמו במה שכתב שאבילות נוהג, עד כאן. ולא דק דהבשר עיקר שמחה וכן משמע בכלבו דף מ"ו אף שאבילות נוהג מכל מקום מותר בבשר ויין:

י

[י] ודוקא בלילה וכו' חייב וכו'. יש לתמוה הא קיימא לן סעודת פורים שעשאה בלילה לא יצא ידי חובתו, ונראה לי דמיירי שמת סמוך ללילה שהוא לזמן הסעודה עיין שם. ולא קשה מידי דרמ"א על מקרא מגילה כדמשמע מלבוש אבל לאכילת בשר אסור בלילה ראשון אף שכתבתי בסימן תרצ"ה דחייב לסעוד מכל מקום כיון דכלבו ושל"ה כתבו דרשות לכל אדם שלא לאכול בשר אין להקל באונן וכן משמע במגן אברהם ומכל שכן בליל שני דאסור:

יא

[יא] קבורת מתו קודם וכו'. ונוהגין לקוברו אחר יציאה מבית הכנסת. ונראה לי שלא יקרא המגילה עד אחר הקבורה דהא זמנה כל היום בסוף סימן תרפ"ח, ודין תפילה וקריאת שמע כמו בשאר ימים ועיין סימן ע"א ודלא כמשמע במגן אברהם שלא יניח תפילין:

יב

[יב] [לבוש] היינו ברגלים וכו'. כן כתב הכלבו סוף הלכות פורים וכן הוא פירוש הרשב"א בבית יוסף ודלא כמגן אברהם שנדחק ומקשה ומתרץ בחינם:

יג

[יג] [לבוש] הכא נמי יש ליזהר וכו'. הלבוש לא ראה הספר דרכי משה שתירץ זה דשאני הכא שהכל בא על ידי שמחה שעושין מעצמן ולא מחייב בהן כבר, גם למגן אברהם אשתמיטתיה וכן נוהגין לעשות בפורים:

יד

[יד] [לבוש] שהוא זמנם וכו'. ליתא דאפילו בחול המועד מותר שלא בזמנה כמו שכתב בסימן תקמ"ו ס"ק ה' בשם תוס':

טו

[טו] אין איסור וכו'. הב"ח והט"ז ביו"ד סימן קפ"ב האריכו וסיימו המחמיר תבוא עליו ברכה כי יש מכשולת שהולכין בלי היכר איש ואשה, ולפי זה בכלאים דרבנן אין להחמיר ומשמע שם דהוא הדין בשמחת חתן וכלה ועוד דלא החמירו במלבושי אשה אלא משום שהוא דאורייתא גם אפשר לדמות לאין מתכוין דהעברת מכס בסימן ש"א ביו"ד אפילו בכלאים גמור ודאי יש לבעל נפש להחמיר בכולהו אך לבטל המנהג אין שומעין ובכנסת הגדולה וטעם לרמז למנהג שלנו בשינוי בגדים חשובין אפשר זכר למרדכי שיצא בלבוש מלכות ובמגילה ותמאן מלכה ושתי מאי טעמא לא, אמר ר' יוסי שפרחה צרעת, וכתב ראב"ן מן אשר נגזר עליה דדריש לה כתב הכא נגזר וכתיב בעוזיה כי נגזר מבית וכו' שנצטרע, במתניתין תנא בא גבריאל ועשה לה זנב מאליה דריש לה דכתוב ואליה, עד כאן. כתוב בערוך מנהג בבבל ועילם כל הבחורים עושין צורה כדמות המן קודם פורים ותולין אותו על גגותיהן ובימי הפורים עושין מדורה ותולין הצורה לתוכה ועומדין סביבה ומזמרין ויש להם טבעת תלוי בתוך האש ותולין בה הצורה וקופצין מצד האש לצד האחר והוא נקרא משוורתא דפורים בפרק ארבע מיתות משוורתא פירוש קפיצה:

טז

[טז] החוטפין וכו'. משעת קריאת המגילה עד ליל סעודת פורים שהם שני לילות ויום אחד, תרומת הדשן סימן ק"י ועיין ס"ק ט"ז:

יז

[יז] אין בו וכו'. ולפי זה מותר לברך עליה מיהו כתב בשל"ה לאו משנת חסידים הוא ושומר נפשו ירחק מללבוש כלאים ולחטוף מחבירו:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.