אליה רבה/אורח חיים/תרצד
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
[א] חייב כל אדם וכו'. אפילו המקבל צדקה ליתן לשאר עניים ואביונים ממה שנתנו לו כמו בארבע כוסות (ב"ח) וכן הדין בשלוח מנות:
ב[עריכה]
[ב] ואין חייב וכו'. עיין בסימן תרפ"ו ס"ק ג' ד' מזה:
ג[עריכה]
[ג] אבל העני וכו'. והאידנא נהגו לקבץ ליתומים ולאביונים ולעניים ופרנסה ומלבוש דעל דעת כן נותנין (שיירי כנסת הגדולה), בשם מחזור רומניא ואם חשב בלב ליתן עיין סימן רנ"ב:
ד[עריכה]
[ד] [לבוש] אסור וכו'. ועוברים למען ספות הרוה וגו' וספר המנהיג וספר אמרכל:
ה[עריכה]
[ה] שאין שם עניים וכו'. כן כתב בית יוסף בשם המרדכי, אבל במהרי"ל כתב במקום שאין עניים מנין יכול וכו' וכן כתב בתשב"ץ סימן קע"ג ובכלבו הלכות פורים, ודוחק לומר שנפל טעות סופר בכולהו וצריך לומר עניים במקום מנינן ואדרבה יותר נאמר שנפל טעות במרדכי וצריך לומר מנינן וצריך עיון:
ו[עריכה]
[ו] [לבוש] לשני עניים וכו'. אף דבסימן תרצ"ה סעיף ד' משלוח מנות לאיש אחד היינו לעשירים אבל הכא לאביונים די לכל אחד ואחד במתנה אחת שהיא נחשבת בעיניהם כדבר גדול (ר"ן), ומגן אברהם לקמן כתב טעם אחר דמצוה לחלק וכן כתב הב"ח וצריך עיון. כתב הרמב"ם מוטב להרבות במנות אביונים מלהרבות בסעודתו ובשלוח מנות שאין שמחה גדולה ומפואר, אלא לשמוח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים ודומה לשכינה שנאמר להחיות לב נדכאים:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |