אליה רבה/אורח חיים/תרצג

אליה רבה ‏ אורח חיים תרצג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] על הניסים וכו'. עיין סימן תרפ"ב בשלושה עשר וכו'. יש לשאול כיון שהפיל פור והגיע לחודש אדר למה המתין עד י"ג בו ולא כתב בספרים להיות עתידים בראש חודש אדר או לשבעה בו שמת משה, ויש לומר לפי שתגבורת האבל ביום שבעה, על כן אמר בי"ג באדר שהוא שביעי למיתת משה עד כאן לשון אבודרהם. ובספר אמרכל מצאתי היה סבור המן באדר היה שלושה ימים באפילה שמתו פושעי ישראל אם כן אוכל להם ולא חשב ולכל בני ישראל היה אור במושבותם לכך גרם ליהודים היתה אורה וכו':

ב

[ב] ולא בט"ו וכו'. מיהו אם אמר אין מחזירין אותו כמו שכתב סוף סימן ק"ח (ט"ז ומגן אברהם):

ג

[ג] [לבוש] אלא חצי קדיש וכו'. באמת שכן הוא בכלבו ואבודרהם אבל בתוס' [מגילה] דף ד' ורוקח והגהות מיימוניות ותשובת מהרי"ל סימן נ"ב כתבו קדיש משלם וכן פסק מלבושי יום טוב. שוב ראיתי בספר אמרכל שמביא שני דעות המנהגים דמקומות מקומות ואם כן כיון דנוהגין במקומות אלו בקדיש שלם חלילה לשנות:

ד

[ד] [לבוש] ואם כן מאי שנא בערבית וכו'. יש לומר דבשחרית נוהגין בלאו הכי להפסיק בקריאת התורה, אבל בערבית שאין הדרך בהכי להפסיק. עוד יש לומר לפי מנהגינו שמתפללין מעריב ביום וממתינין בקריאת מגילה עד הלילה כמו שכתב מטה משה אם כן הוי הפסק גמור, אלא דלפי זה קשה כשחל במוצאי שבת דאז קורין מיד אחר מעריב וצריך לומר דלא פלוג:

ה

[ה] [לבוש] שאין אומרים תתקבל וכו'. ולי נראה דלאו אורח ארעא לומר חצי קדיש או לדלג תתקבל לבסוף ואומרים הקדיש שלם כמות שהוא ויחזור תתקבל על תפילה דבסדר קדושה דובא לציון (מלבושי יום טוב), וכן נוהגין ודלא כמגן אברהם שכתב לדלג תתקבל. ומה שכתב ואפשר שכן דעת המנהגים, עד כאן, ליתא שהרי כתב בלשון אחד קדיש שלם בשחרית וערבית וכן מקודם מגילה ופשיטא דמיירי עם תתקבל:

ו

[ו] [לבוש] שאין עיקר וכו'. הטעם באבודרהם דף מ"ו שלא יאמרו גנבים הם שברחו בלילה לכך כתיב בגאולת מצרים ויהי בעצם היום:

ז

[ז] קורין את המגילה וכו'. זה לשון מלבושי יום טוב כן כתב רמ"א מדנפשיה יהיב טעמא שמאחרים וכו' ואין בו טעם שאף אם מקדימין קריאת מגילה כל שאין מבדילין הרי מאחרין, ועוד קשה שהרי בחול אומרים אחריה ואתה קדוש טעמא שאסתר אמרה במזמור אלי אלי למה עזבתני אם כן הוא הדין במוצאי שבת וכן כתב במנהגים, ומהתימה שמזכיר עכשיו ממנהגים ולא הזכיר מזה כלל עד כאן לשונו. ואני אומר דיותר הוה ליה לתמוה דלקמן במנהגים לבוש סעיף כ' פסק כמנהגים ועוד שם פסק כדרכי משה וכל הפוסקים. לכן נראה לי שגם רמ"א ולבוש סבירא להו דקורים המגילה ואחר כך אומרים ויהי נועם ואתה קדוש ויתן לך, ומה שכתב וקורין המגילה ואחר כך מבדילין והיינו לאפוקי מאבודרהם שכתב להבדיל קודם המגילה אף שאומרים אחריה ויהי נועם ואתה קדוש ויתן לך קא משמע לן דלא, ועל זה שפיר כתב הלבוש הטעם שמאחרין וכו' בזה מיושב הכל:

ח

[ח] שחרית וכו'. משכימין לבית הכנסת (מעגלי צדק). ואין לחלוץ תפילין עד אחר המגילה דדרשינן ויקר אלו תפילין שבראש מטה משה:

ט

[ט] [לבוש] ואחר כך אומרים וכו'. היינו אשרי וסדר קדושה כתב כלבו אין אומרים שיר מזמור לאסף, ויש אומרים במקומו מזמור אלי אלי וגו', עד כאן. ובשיירי כנסת הגדולה כתב לומר גם מזמור שגיון לדוד ובתוס' מגילה דף ד' כתב לאומרו מזמור לאסף משום דיש בה מפלת עמלק וכן נהוג פה פראג:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.