מחצית השקל/אורח חיים/תרצד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מחצית השקלTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרצד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) (ס"ק א) שתי מתנות משלו כו' דבמעות מעשר ה"ל פורע חובו במעות מעשר:

דלא י"ל קודם פורים. ומנהג העולם ליתן קודם פורים. אף דמתנות לאביונים מצותו דוקא ביום פורים. צ"ל דעכ"פ נותן שתי מתנות לאביונים גם ביום פורים וגם יש הרבה עניים החוזרים על הפתחי' בפורים:

(ג) (ס"ק ג) מבן כ' זהו לדעת הר"ע כו' במסכת שקלים פרק א' משנה ג' וכתב התי"ט שטעם הר"ע דתרי קראי כתיבי בפרשת כי תשא. בחד כתיב זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל. וכתוב השני כתיב כל העובר על הפקודים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת ה'. ודרשו חז"ל שהיו ב' מיני מחצית השקל א' שנעשו מהן האדנים למשכן וא' שלקחו מהן קרבנות צבור כל השנה. וזו שהיה לקרבנות נוהג גם לדורות. וס"ל להר"ע דקרא ב' דכתיב מבן עשרים שנה קאי על מחצית השקל לקרבנות. ולכן בעינן דוקא בן כ'. אבל הרמב"ם ס"ל דקרא קמא דכתיב סתם כל העובד על הפקודים וגו' קאי לקרבנות וא"כ כיון שהוא בן י"ג שנה שהוא נקרא גדול חייב במחצית השקל לקרבנות. וא"כ כיון דמחצית השקל שאנו נותנים בפורים הוא זכר לאותן מחצית השקל שנתנו לצורך הקרבנות. וקבעו בפורים דתנן בא' באדר משמיעין על השקלים שיביא כ"א מחצית השקל שלו. ולכן תליא מנהגינו במחלוקת הר"ע והרמב"ם הנ"ל. ואיתא במשנה כל קטן כו' במשנה הנ"ל וכ הרמב"ם דוקא אביו חייב אבל אם מת האב הקטן פטור דאין האב יכול לחייב את בנו הקטן. וכתב התיו"ט לפרש דברי הר"ע שכתב שגם הקטן אחר מות אביו חייב מיירי שהניח האב נכסים לקטן וא"כ חל החיוב על נכס האב ע"ש:

במקום כו' אבל לא נפקי כו' אפי' החזן עני. מכל מקום כיון דהוא בכלל שכירות החזן ה"ל פורע חובו במתנות לאביונים:

(ד) (ס"ק ד') אין כו' ועיין בי"ד ובח"מ כו' שהביא ב' דעות אי צדקה י"ל דין הקדש וחייב לקיים מחשבתו אפי' לא הוציא בשפתיו. והכריע שם דיש להחמיר:

(ה) (ס"ק ה) ודוקא כו' וכ"מ מלשון רמ"א כאן דתיבות אבל העני יכול לעשות בו מה שירצה שנדפס בש"ע באותיות מרובעות כאלו הוא לשון המחבר הרב"י. הוא טעות. וצ"ל באותיות קטנות כי הם דברי רמ"א. וכ"ה בדפוסים הישנים. ואם כן משמע כיון דרמ"א היתר' אתי לאשמיעינן דהמחבר סתם אין משנים כו' וע"ז הגיה דלפעמים שרי לשנות והיינו העני. ולא אשמעינן רבותא אפי' בני העיר רשאים לשנות. אע"כ דבני עיר אין רשאים לשנות. והא דכתב ברישא ודוקא הגבאים ולא כתב ודוקא בני העיר. לא דקדק ברישא כיון דאין כוונתו בהגהתו זאת כ"א לאשמעינן היתרא כנ"ל דינה כשאר צדקה. ואם רשאים לשנותה לדבר הרשות. ואם יש חילוק בזה בין גבאי לבני העיר עיין ש"ך סי' רנ"ו ס"ק ח':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.