אליה רבה/אורח חיים/תס

אליה רבה ‏ אורח חיים תס

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] לא ללוש ולא לערוך וכו'. (מהרי"ו) ואפילו לנקר המצה ראוי ליזהר (ט"ז). טחינה תליא בפלוגתא דש"ס סוף פרק כל שעה וכמו שכתב הרשב"א בתשובת סימן כ"ז ודלא כט"ז ודו"ק כי קיצרתי. וכל זה בשל מצוה אבל בשאר מצות אף דטוב ליזהר בהן גם כן מכל מקום אין להחמיר בקטנים וכיוצא ועיין שיירי כנסת הגדולה בסימן תס"א:

ב

[ב] חרש שוטה וקטן וכו'. חרש שאינו שומע ואינו מדבר, שוטה עיין יו"ד סימן י"א, קטן שלא הגיע לשלוש עשרה שנים ויום אחד, ובשעת הדחק יש להתיר אפילו אפאה כותי בפני ישראל:

ג

[ג] במצות של מצוה וכו'. וראוי כן בכל המצות (מהרי"ל). המטריח במצות עד שמזיע משבר הקליפות שנולדו משכבת זרע לבטלה (מהאר"י):

ד

[ד] יאמר וכו'. תמה אני למה צריך לבטלה הא קיימא לן דפירורין הפקר ומבוטלין מעצמן (עולת שבת), ואשתמטתיה דמהרי"ל מקשה זה ומתרץ דחיישינן דלאחר אפיה מכבדין הבית ויתקבצו יחד וראוי להחשב, ומהר"ז רונקי"ל תירץ דדוקא פירורי פת בטלין ולא פירורי בצק וכן כתב מטה משה וסיים רבים שוגים בזה שאומרים סתמא פירורים הפקר דמשמע פירורים מסתמא הם הפקר וזה טעות גמור כדכתיבנא אלא צריך לומר פרורים יהיו הפקר עד כאן לשונו, משמעות דבריו כיון דבאמת פירורין הם הפקר אלא שיש חילוק ומסתמא פרשינן דעת האומר כן ולא נחית לחילוק הנזכר לעיל. ובזה מיושב מה שהקשה בחק יעקב מאי אמר ככר זה הקדש מהני אף שאינו אומר יהא עיין שם דהכא גרע כדאמרן כנ"ל:

ה

[ה] אין עושין וכו'. ובדיעבד יוצא (שם ט"ז):

ו

[ו] במסרק וכו'. פירוש אף על פי שהוא כעין ציור כיון שאינו מכוין לצייר וקצת נהגו בחול המועד לעשות ציורים ואינו נכון (מגן אברהם) ורוקח בסימן ר"פ מה שנדחקו בדפוס אינה כתיבה דוקא לגבי גט אבל ביום טוב אסור לסמן בו הכא נמי הוי ככותב או מצייר, עד כאן, ובספר אמרכל סיים ואפילו בחול המועד. כתב מלבושי יום טוב אין לעשות במצות חתיכות בענין שיתכפלו:

ז

[ז] רקיקים וכו'. וקטנים לא עבין וגדולים שאין זה לחם עוני (כלבו). המנהג לעשות המצות כעובי אצבע (בית הלל חק יעקב), ובדיעבד אין לאסור בעבה טפח:

ח

[ח] [לבוש] יגרדנו וכו'. עיין סימן תנ"ט ס"ק ט"ו. שלא יגעו וכו' ובדיעבד מותרין אף תוך הפסח אף שנושכין זו בזו כיון ששניהם נוגעין בתנור למטה אז חום האש שולט למטה ונאפה כדינו (רש"ל סימן נ"ז):

ט

[ט] פנאדוש וכו'. פירוש שממולא בבשר:

י

[י] [לבוש] ויש לחוש וכו'. ואפילו בדיעבד אסור כמו מצה כפולה אבל נתן לתוכה זרעונים שאינם חמים אפילו אינם כתושים או קטנית שרי בדיעבד דדבר קטן כזה אינו מעכב אפייתן מידי דהוי אגחלים ואבנים קטנים (מגן אברהם וחק יעקב):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.