אליה רבה/אורח חיים/תנב

אליה רבה ‏ אורח חיים תנב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] שלא ישהם הרבה וכו'. משמע דצריך קצת שהיה כדי שיהא פנאי אל הרתיחה ליכנוס ולהפליט מה שבלעה, כמו שכתב הט"ז מכלבו. ומה שכתב הלבוש בסמוך ונוהגין וכו' מיד וכו' לאו דוקא מיד:

ב

[ב] [לבוש] ולא הוכנסה וכו'. משמע דכלים שתשמישן מבחוץ כמו קערה שכופין לפעמים על הקדירה או ששואבין בה מקדירה צריך להכניסה ליורה וכן כתבו אחרונים, כלי שפיהו צר שאי אפשר לשפשפו בפנים או שיש לו קנים אסור בהגעלה (מהרי"ל):

ג

[ג] [לבוש] יותר טוב וכו'. ומטה משה כתב לנהוג להגעיל שלושה ימים קודם פסח. כתב ספר חסידים בעל התורה הבקי בהגעלה יגעיל:

ד

[ד] וכן שלא יצטרך וכו'. ומגן אברהם והט"ז כתב דנוהגין להחמיר לכתחילה להגעיל תחילה וסוף אפילו קודם חמישית, ועוד כתב דמותר להגעיל סכין אסור בקדירה כשרה אם יש ששים במים נגד הסכין ולא הוי מבטל איסור לכתחילה דאין כוונתו אלא להפליט הסכין, עד כאן, ומכל מקום אין להשתמש במים דכיון שמשתמש בו הוי כמבטל:

ה

[ה] [לבוש] אבל שלא ינוחו וכו' דהא טעמא וכו'. תמוה לי הא הטעם שלא ינוח מרתיחה הוא שלא יחזירו ויבלעו מה שפלטו כמו שכתב בית יוסף, ועוד תימא דשלא יכניס הכלים עד שירתחו גם הבית יוסף אוסר, ועיין בבית יוסף דאחר זמן איסורו אין ליתן הכלי למים קודם שירתיח אף שמניחו שם עד שירתיח, וקיצרתי כיון דכתבו בתרומת הדשן סימן קל"ח ואגור זה לשונם רגילות הוא כשמכניסין כלי אחד נייחי במים מרתיחתן לכן צריך להמתין בכל כלי עד שיעלו המים אבעבועות, עד כאן, ויש להיזהר למגעילן בזה כי נוהגין בזה קלות גדול ומגעילין במהירות זה אחר זה ואין מדקדקין לראות אם מעלה הרתיחה ואפשר לי ללמוד זכות כי אין דרך להגעיל רק כפות וקערות שמשתמשין על ידי עירוי דבהם מהני הגעלה במים אלו שנחו מרתיחה כשיד סולדת בהם וראיה מפסקי מהרא"י סימן קנ"א כתב דבמילתא דסגי בהגעלה על ידי עירוי מהני נמי הגעלה זו וכבר נתבאר בסימן תנ"א סעיף ה' דכלים הנזכרים לעיל הגעלתן על ידי עירוי, ומכל מקום בקדרות נחושת ודברים שתשמישן בכלי ראשון נראה לי מתרומת הדשן דאפילו בדיעבד לא מהני להם הגעלה זו כלל ודלא כנראה מתשובת רש"ל סימן כ"ו:

ו

[ו] [לבוש] אם הכלי כותי אין בן יומו וכו'. או איכא ששים כנגדו:

ז

[ז] יגלגל וכו'. ויש ליזהר ליקח שתי צבתות (מטה משה), או להשימה במחרוזות קטנה של דגים או סל (איסור והיתר):

ח

[ח] ובדיעבד וכו'. כן כתב בית יוסף בשם ארחות חיים, ונראה לי שמכריע כן בין הרשב"א שמתיר בתשובת סימן תק"ג ובין הרמב"ן דאוסר ולאפוקי משיירי כנסת הגדולה דהבין דגם לרמב"ן מותר דיעבד, ולא נהירא דהא טעמו דשאר משקין אין מפליטין, ומבואר בבית יוסף דגם מים שמעורבין באפר שקורין לושקיאה מותר בדיעבד וכן הורה שיירי כנסת הגדולה במעשה. ובזה מיושב לי מה שמקשין העולם על ש"ך ביורה דעה סימן צ"ה שהקשה על תוס' דלא מצאו תקנה ליורה גדולה בן יומו שצותה התורה להגעיל הא אפשר ליתן בו אפר מקשים, הא אין הגעלה באפר, ולא קשה מידי דכיון דבדיעבד מותר על כרחך מדרבנן הוא והש"ך מקשה על מה שצותה התורה ואין לומר לרמב"ן דאוסר אפילו בדיעבד לפירושו דהא התוס' לא סבירא ליה סברת רמב"ן כמבואר בתשובה שם. אך צריך עיון לדינא דפרי חדש שם כתב דאין לסמוך על ארחות חיים שכתב דמים באפר דינן כשאר משקין שמא אין כח המים במקומם להפליט כמו שכתב הר"ן סוף פרק כל הבשר דכשיש ציר ורוטב במים אין כח המים במקומם לפלוט, עד כאן. ולעניות דעתי שאני התם כדסיים הר"ן וציר ורוטב מבליעין הן, עוד יש לומר כיון דכמו דסבירא ליה לרמב"ן דשאר משקין אינן מפליטין ורשב"א ופוסקים חולקין הוא הדין בזה נראה דחולקין כי הר"ן כתב זה נמי לרמב"ן, עוד יש לומר דמים באפר אינן מונעין מפליטה כמו ציר ורוטב, לכן נראה לי דכדאי ארחות חיים ובית יוסף ושיירי כנסת הגדולה שפסקו כן למעשה לסמוך עליהם:

ט

[ט] [לבוש] דהא וכו' נתחמצו וכו'. בר"ן שם מבואר דאין הטעם כן אלא דהוי כמו מגעיל ברוטב ולפי זה אף במגעיל קודם חמישית יש לאסור ומכל מקום בדיעבד יש להקל מטעמים דפירשתי לעיל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.