ביאור הגר"א/אורח חיים/תנב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תנב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
חק יעקב
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ס"א יש ליזהר להגעיל קודם שעה חמישית כו'. כ"כ התוס' בחולין ק"ח ב' ד"ה שנפל ובע"ג ע"ו א' ד"ה מכאן והרא"ש ומרדכי בפ' כל שעה דקודם שעה חמישית עדיין התירא הוא והוי נ"ט בר נ"ט דהתירא וא"צ לחוש לכ"ז ואף למ"ש תוס' בחולין קי"א ב' בשם רש"י דוקא עלו אבל נתבשלו לא וע"ש בד"ה הלכתא כאן דהוי שלשה נ"ט מן החמץ לכלי ומן הכלי למים ומן המים לכלי וכ"ע מודים בזה וכמ"ש בסימן תמ"ז ס"ה בהג"ה מיהו כו' ואף שהחמיר שם לכתחילה לחומרא בעלמא שם דוקא משא"כ לאחר ד' שעות שאז דאיסורא והוי כמו קדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב כו' דטעם שני הוא באיסור כמ"ש הרא"ש שם בסכ"ט וה"ה לכמה נ"ט שדוקא בהיתירא ורבא לא פליג עליה דאביי שם ק' י"א ב' א"ל רבא כי בלע כו' אלא בטעם ראשון וע"ש תוס' ד"ה אמר ועי"ד סימן צ"ה ואז צריך ליזהר כמ"ש אבל לדעת הרמב"ן שחמץ נקרא איסורא אף קודם זמן איסורו אין חילוק דאף קודם זמן איסורו צריך ליזהר וכ"כ הר"ן בפ' כ"ש על דברי תוס' הנ"ל קודם ד' שעות ואפשר לחלק כו' וכ"כ בת"ה בית ד' ריש ש"ך דאף קודם ה' צריך ליזהר בכ"ז כשיטתו דלא איקרא היתרא וכמש"ש דלא כמ"א ס"ק א' דהא באיסורא אין חילוק בין ב' נ"ט או יותר וע"ש קכ"ג ב' ועי' רשב"א סימן רס"ב וכבר נתבאר בסימן תנ"א שדעת הרי"ף והרא"ש וש"ע כדעת הרמב"ן:

אם הכלים. דשומן בחמין הוי טעם לשבח דלא שרינן בע"ג ל"ח ב' חמין אלא משום דסתם כו' תוס' ורא"ש ור"ל אע"ג שאמרו בחולין ק"ח ב' מבלע בלע מפלט לא פליט מה שבולע עכשיו כמו שפי' ר"ת שם בתוס' הנ"ל במים שהן צלולין אין שייך בליעה אלא מתערב. שם:

או אם כו'. ר"ל אם הכלי בן יומו כמ"ש תוס' שם אע"ג דהגעלה דכלי מדין בכלים ב"י היו כמ"ש בסוף ע"ג שם לא אסרה תורה אלא קדירה בת יומא תירצו תוס' שהיו במים ס' נגד הכלי:

וכן אם מגעיל כו'. ר"ל אף לסברת רשב"ם שכ' תוס' שם כי היכי דאמרינן מבלע בלע מפלט לא פלט כ"ז שבולע וה"ה מפלט פלט מבלע לא בלע כ"ז שפולט וכ"ד ראבי"ה וברא"ש פ"ב ס"ז ואף שדחו תוס' שם סברא זו היינו לפי' ר"ת שאינו פולט כלל בליעת עכשיו (נוכל) לומר גם כן להיפך אבל לסברת רשב"ם לומר כ"ז שטרד לפלוט לא בלעי ודאי סברא אמיתית היא וכמ"ש הראב"ד בפ"ב דפסחים ומצינו סברא זו בכמה מקומות אלא מה שמחמירים הוא בכה"ג שהכלי שבליעתה מועטת ממהרת לפלוט מהכלי האחרת ואז בולעת וכ"ז שהן ב"י ואין במים ששים נגדם וכן בכל הסעיף הזה עד סופו מיירי בכה"ג דוקא דמחמרינן בזה משום פיר"ת שחולק על הרשב"ם ולדידיה פולט בכ"ע ואי הוי נקטינן סברא שדחאה תוס' אז היה מותר בכלי א' אם מגעילה בפ"א אפילו משהה הרבה מאוד אלא שכבר דחאו תוס' והכלל לסברת ר"ת אינו תקנה אחר ה' אלא באינו ב"י או ס' ולסברת רשב"ם מהני אם אינו משהה הרבה:

וכן אם משהה. לסברא הנ"ל דכ"ז שפולטת אינה בולעת אסור להשהות יותר משיעור פליטתה וכמ"ש הטור:

ואינו משהה. ר"ל לפי' רשב"ם שם בתוס' מבלע בלע כו' כ"ז שהוא בולע אינו פולט וכשהוא שבע מלבלוע אז פולט וז"ש שם כי נייח הדר פליט ר"ל כי נייח מלבלוע אז הדר פליט ומשני כשקדם וסילקו קודם ששבע מלבלוע ואינו פולט כלל אף מבליעה אחרת דלא כפיר"ת שם וכ' רשב"ם שם ולכן צריך להשהות בהגעלה שעה גדולה עד כו' וכ"כ הרי"ף ורא"ש בפ"ב ורמב"ם וכ"כ א"ח בשם הראב"ד והקשה עליו ר"ת וכן הטור בשם ראבי"ה על הרי"ף מי יודע לשער כו' אולי ישהה לתוכה וחוזרין ובולעין לכן ירא שמים כו' קודם שעה חמישית כו' ר"ל דאז יכול להשהות הרבה בתוכה כדעת הרי"ף ורשב"ם:

וכן כדי. ר"ל לסברת ר"ת דכ"ז שפולט אינו בולע ואמרינן בגמ' שם דוקא שנפל לתוך יורה רותחת דאז מובלע כו' וה"ה לפולט כנ"ל ופריך שס ס"ס כי נייח כו' ר"ל מרתיחתו בשקדם וסילקו: אד רבים חולקיס כו'. ר"ל כמ"ש סמ"ק דלא מהני בהגעלה יד סולדת בו אלא רותחים שמעלה רתיחה. ועמ"א וכ"כ ב"י בשם הכל בו וכנ"ל ס"ס כי נייח כו'. אבל נראה שגם רותחין א"צ כלל קודם שעה ה' דקי"ל יד סולדת בכ"ד בכ"ר אבל כאן הטעם של סמ"ק כמ"ש בחולין שנפל לתוך יורה רתחת וע"כ לאו לאפוקי שאין היד סולדת דאל"כ הכל מותר ועז"א אך רבים חולקין דס"ל דטעם הסמ"ק משום דכבולעו ברתיחה כך פולטו ברתיחה כן סובר ב"ה בפשט הש"ע וכן משמע בפרק כ"ש ל' ב' ברותחין ובכלי ראשון ויש לדחות דהא אמרינן בשבת האלפס והקדירה שהעבירן מרותחין ושם סגי ביד סולדת. אבל האמת יורה דרכו שפשט הש"ע כמ"ש בב"י בשם כל בו וז"ש שלא ינוחו כו' ואמר גם כן ושלא יכניס כו'. וכמ"ש שנפל לתוך יורה רותחת ור"ל לאפוקי שאח"כ הרתיח וכנ"ל דשמא יבלע וכ"כ ב"י בשם כל בו ע"ש:

וכן כדי. דאל"כ והיורה ב"י אז נאסר המים מהיורה שאין במים ס' נגד היורה דבכולה משערי' כמ"ש בחולין צ"ו ב' פשיטא דבדידיה כו':

וסוף. שבלע מהכלים דהמים אשתהו בתוכה הרבה וכ"ש אם הגעיל תחלה והוא שאין במים ס' נגד הכלים והן ב"י דאם אינן ב"י הטעם פגום והוי נ"ט בר נ"ט דהיתירא אף שנטל"פ לכתחלה אסור מ"מ בכה"ג דהוי נ"ט בר נ"ט מותר אף לכתחלה וצריך שיהא ביורה ס' נגד כל הכלים ואז א"צ להגעיל בסוף וכן מ"ש בהג"ה לעיל או אם יש כו' היינו במגעיל כלי א' אבל בכלים הרבה צריך ס' נגד כל הכלים דלא כרא"ש בפ"ב ס"ז שכתב דכל כלי כו' וכמ"ש הרשב"א בסימן רס"ב אע"ג שאמרו בפ"ב דערלה התרומה מעלה כו' והערלה את הערלה כו' שם לעלות במאתים וכן תרומה במאה אבל אם ניתוסף עד נ"ט אסור כמ"ש בירושל' שם סוף הל' ד' גריסין שנתבשלו עם עדשים של חולין ואין בהם בנ"ט ריבה עליהן גריסין מין מעוררו את מינו לאסור לא תהא גדולה מיי"נ כמה דתימר ביי"נ את רואה את ההיתר כמי שאינו אותו האיסור אם יש בו בנ"ט אסור וא"ל מותר והכא את רואה את ההיתר כמי שאינו אותו האיסור אם יש בו בנ"ט אסור וא"ל מותר ר"ל כאילו לא נתערב כלל וחוזר וניעור הדא אמרה ריבה עליהן גריסין של תרומה אסור וכמ"ש בבכורות כ"ב וכ"ג דמצא מא"מ וניעור וכ"כ תוס' בע"ג ע"ג א' דמ"שש ראשון ראשון בטל עד כדי נ"ט וכ"כ בבכורות שם ושאר מקומות ועי"ד סי' צ"ט ס"ו בהג"ה:

ואם כו' שאז כו'. ולא מהני מה שיש ס' בתוך המים וכן לא מהני מה שאינו ב"י דנטל"פ בפסח אסור כמ"ש בסימן תמ"ז וכשיטתו מש"כ אחר ו' שעות שמותר נטל"פ וכן בטל בס' כמש"ש בס"ב:

צריך ליזהר. ר"ל שיהא ס' במים או שלא יהיה ב"י אבל כל ההיתרים שאינו משהה כ"כ ולא ינוחו כו' אינו מועיל אם היו ב"י ואין ס' במים שכבר דחו בתוס' וכן הרשב"א בסימן רס"ג סברא זו דלעולם בולע ע"כ אין תקנה אלא כנ"ל והש"ע שכ' כן לרווחא דמילתא שאף להמתירין מ"מ צריך ליזהר כו' לכן טוב להגעיל קודם שעה ה' אבל לא לדינא:

קודם שש. קשה להולמו ועט"ז ומ"א וצ"ע כו':

ב[עריכה]

ס"ב יש ליזהר. אפילו קודם ה' מטעם הנ"ל משא"כ כשא' אינו ב"י דב"י מותר שמקבל טעם פגום ושאינו ב"י גם כן מותר דמקבל נ"ט בר נ"ט דהיתירא משא"כ בששניהם ב"י וכמ"ש תוס' בחולין קי"ב כד"ה הלכתא ועי"ד סימן צ"ה ס"ג בהג"ה אבל בש"ע שם ל"פ כן וכאן חשש להחמיר לכתחלה כדעת החולקים שם בהג"ה:

ג[עריכה]

ס"ג לא יניח. אע"ג שאמרו בפ"ג דחגיגה ופ"ו דמקוואות סל שמלאן כו' דוקא לטבילה ולא לרתיחה כמ"ש בפסחים מ' א' לא ליחלוט כו' וז"ש אם מגעיל כו':

ה[עריכה]

ס"ה אין מגעילין. ע' פסחים מ"א א':

מיהו. כנ"ל כבולעו כו':

ואין מגעילין כו'. כן פי' הרמב"ן מ"ש בחולין שם מיבלע כו' בחלב שנבלע בבשר ואינו מפליט את הבשר ומים בעץ הוא להיפך חומץ צומת הבשר ואינו מפליט כו' ע"ש ולפיכך אין מגעילין בשאר משקים רק במים אע"פ שאמרו בזבחים צ"ו ב' א"א ל"צ כו' במים כו' הא אפילו במזוג וביין דוקא ולא שא' משקין ועוד לא קיימא האי תירוצא דרבה ב"ע כו' והרמב"ן גורס במלתיה דרבא אביי ורבא פליג ואוקים באוקימתא אחריתא ע"ש ובזה מתורץ כלי מדין דאפילו ב"י ואין במים ששים כגון יורה גדולה כמ"ש סוף ע"ג יורה גדול' כו' אפ"ה מותר דמים אין מבליע וא"ת קדירה בלוע מבשר נבילה יגעיל בתוכה דצור ורוטב מבליעין הם לפיכך אם נשתנה צורת המים מחמת פליטת כו' וז"ש כאן אם הגעיל הרבה כו':

מיהו בדיעבד. שהרשב"א בסי' תק"ג חולק עליו ממ"ש ע"ג כ"ט ב' נודות הא"י כו' ולדבריו יין אינו מפליט וע"ש:

ו[עריכה]

ס"ו בטיט. שאין יכול בלישה משום חמץ:

ז[עריכה]

ס"ז נוהגין ממ"ש בזבחים שם לשטיפה יתירתא ופי' תוס' בע"א ע"ו א' ס"ד מכאן חוץ משטיפה שצריכה בכל הגעלה וכ"מ לשון יתירתא:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.