אליה רבה/אורח חיים/רפד

אליה רבה ‏ אורח חיים רפד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] נקרא הפטרה וכו'. ויש אומרים שהוא מלשון אין מפטירין אחר הפסח מן הדבר כלומר אחר הפטרה נסתלקו מתפילת יוצר, ומתחילין מוסף (אבודרהם):

ב

[ב] [לבוש] במקום שאין ספר תורה וכו'. פירוש שלא קראו בה אבל אם קראו בה ואחר כך נטלוה אומרים הפטרה אחריה, וגדולה מזו כתב מרדכי פרק ו' דעירובין אם אין עירוב שיכולין להביא חומש בבית הכנסת הולכין עשרה ומפטירין בבית שיש שם חומש וגם יכול לקרות הפטרה בעל פה אם אי אפשר בענין אחר:

ג

[ג] [לבוש] תמהתי כל ימי וכו'. אישתמיטתיה גיטין דף ס' דפריך והא לא ניתן לכתוב אלא כיון דלא אפשר שאין לכל ציבור וציבור יכולת לכתוב נביאים שלם (מלבושי יום טוב), וכן כתב ט"ז. ולעניות דעתי ידע וראה זה הלבוש תמיהתן כדסיים שקורין בחומשין הנדפסים כיון שאין נכתבין הפטרות לבד וטועים שלא הועילו כיון שאין ספר שלם, וגם עושין שתי עמודים ואנוכי תיקנתי עמודים בקהילה קדישא פראג שלא יהא רק אחד דבבבא בתרא דף י"ג הקפידו שלא לעשות רק אחד לנביאים ועיין לקמן במנהגים ס"ג עד כאן לשונו. ולמה שפירשתי ודאי הועילו שנכתב על קלף וכהלכות ספר תורה ומה שאין ספר שלם כבר כתב דכשר כיון דלא אפשר וכו'. ומגן אברהם כתב זה לשונו השתא שנתגלה מלאכת הדפוס והספרים תודה לאל בזול אסור לכתוב הפטרות דהא קיימא לן דפוס כתיבה מעלייתא הוא, ואף שהם על הנייר כשר בספרי נביאים אף שאינם בגלילה כמו שמברכין על שיר השירים ומגילת איכה עד כאן לשונו. ולאו ראיה כלל משיר השירים ואיכה כמו שכתב הלבוש סימן תקנ"ט סעיף א' עיין שם, ועוד דקצת פוסקים ודאי סבירא להו דוקא קלף בעינן וכמו שכתב בתשובת רמ"א סימן קל"ד עיין שם, ועוד דודאי עדיף כתיבה מדפוס, ועוד שלא נדפסו השמות לקדושה כמו כתיבה ועיין סימן מ' ס"ק ב'. ומכל מקום נראה לי דאותן שאין להם הפטרה כתובה בקלף לא יקראו מחומשין הנדפסים בהפטרה לחוד דכיון שחשיב להו כמו נכתבין אם כן עדיף שיקראו מספר נביאים שלם הנדפסין כיון שאפשר לכל ציבור וציבור, והא דעושין עמוד אחד בתוס' והרא"ש שם דעושין בסופו ובתחילה מניחין קלף חלק כדי לגול על כל היקף:

ד

[ד] [לבוש] הכל הוא סיים וכו'. וברישא פתח בשבח דברי נביאים בחלק הספוריי לומר שאפילו באותו חלק יש לנו לשבח לאשר בחר בהם וכשבא להזכיר חלק הנבואיי הקדים התורה ומשה שמשם נקבע החלק הזה ודקדק לומר נביאי האמת והצדק האמת לאפוקי נביאי השקר, והצדק לומר שדברי הנבואי הם מצודקים, אי נמי לנביאים קאי שהם בעלי צדק ואינם מתגאין בנבואתן לעוות אדם בריבו (כסף משנה פרק י"ב מהלכות תפילה), ובתשובת ר' צהלון סימן ע"ג פירש בנביאי אמת וצדק שכולם באו להזהיר את ישראל שישמרו התורה וזה פירוש נאמרה באמת שכל דברי נביאים נאמרים ביסוד ודת אמת שהיא התורה שנקראת אמת:

ה

[ה] ואינו יודע וכו'. אשתמיטתיה דברי אבודרהם הבאתי בסימן קל"ט ס"ק י"ג, ועוד קשיא לי הא למה שכתב הלבוש ריש סימן זה דקראו בנביאים שבעה אם כן שייך נמי טעמא דלעיל שאמצעיים נמי לא היו מברכין כמו בספר תורה, גם מהרא"ש בפסחים דף ק"ד לא ירד לכל זה עיין שם:

ו

[ו] [לבוש] מנהג אבותינו וכו'. וטוב יותר שלא הפסיק שם משום הטועים (ט"ז), וצריך עיון ועיין ספר המנהיג סימן ל"ז:

ז

[ז] [לבוש] סדר הפטרה יחד וכו'. וכל שכן שלא לברך שנים דאיכא משום ברכה לבטלה וכל שכן שלא לתרגם הברכה ואם יתרגם אותה שלא יזכיר בה שם (ריב"ש סימן ל"ז):

ח

[ח] כמו בספר תורה וכו'. וצריך לברך תחילה (ריב"ש סימן מ'), ולכאורה מה שכתב הלבוש בהג"ה והוא מריב"ש שם סותר למה שכתב הלבוש ריש סימן ק"מ דברכות התורה לעצמו ניתקנה וכו' ובדוחק יש לכוונו באחד ודו"ק, ועיין סימן תרצ"ב ס"ק ג':

ט

[ט] דתרי קלי וכו'. אבל בנחת יקראו עמו מתוך הספר ואין די בשמיעת הפטרה (מגן אברהם):

י

[י] אין המפטיר וכו'. כשמברך אחר הפטרה אינו רשאי לסלק ספר נביאים או ספר הפטורות מלפניו כדי שיראה ויברך על מה שהפטיר (תניא והגהות מיימוני), ומשמע במגן אברהם דסוגר או גולל הספר רק שלא יסלקו כמו בספר תורה, ועיין סימן תר"צ ס"ק י"ג:

יא

[יא] יקום פורקן וכו'. נתקן בבבל ולכך הוא לשון ארמי ותקנוהו משום דאמרינן בשבת יש רשות לשוט בעולם (הגהות מיימוני), ומצאתי בספר חסידים סימן תתש"ע ולפי שאין הרוחות בגיהנום ורוחות של רשעים הם מזיקין כמו תולדות קין שמתו נעשו נשמותיהן מזיקין וניתן להם רשות להזיק למחללי שבתות ולעצבין בשבת או אינן מתעדנין בו וכו' עד כאן, כתב אבודרהם אחד מברך את המלך ואת הקהל:

יב

[יב] [לבוש] ואמרו טעמא וכו'. עוד טעם אחר שצריכין להתפלל עליהם בכל שבת ויום טוב מפני שמהפכין אש של גיהנום לפניהם ולאחריהם אותן שלא שמרו שבת ויום טוב שנאמר והיה מידי חדש בחדשו וגו' ואשם לא תכבה (הגהות מיימוני):

יג

[יג] [לבוש] אפילו בימים הללו וכו'. משמע דאומרים אב הרחמים בספירה אף שיש חתונה ומילה והכי נוהגין וכן בדין דלא עדיף מימי ניסן וסיון שאין אומרים תחנון אפילו הכי אומרים אב הרחמים. עוד ראיתי נוהגין פה פראג שאומרים אב הרחמים כשמברכין חודש אב ונראה דמדמי להו לימי ספירה אבל בגליון ר"מ רבק"ש כתב בשם רש"ל שאין אומרים דלא דמי לראש חודש סיון שאז אומר אב הרחמים על הגזירות שהזכיר ביוצר, עד כאן, ופעם אחת היה מילה פה פראג בשבת שמברכין ראש חודש [אב] והוריתי שלא לומר אב הרחמים דלא להוסיף על מנהג כזה. (כתב הגהות מיימוני) ראש חודש אב שחל בשבת אין אומרים אב הרחמים, ולכאורה היה נראה שגם כשיש מילה בימי ספירה בימים שאין אומרים תחנון אין אומרים אב הרחמים כיון דאיכא תרתי לטיבותא אלא מדקיימא לן בסימן תצ"ג שאומרים אב הרחמים כשמברכין חודש אייר אף דשם נמי איכא תרתי לטיבותא שאין אומרים בו תחנון וגם מברכין ראש חודש אלא דאין חילוק בזה. כתב שיירי כנסת הגדולה אומרים מי שעשה ניסים קודם ראש חודש אבל בניגון נשבר ונדכה, עד כאן, ועיין סימן תכ"א. במקום שאומרים אל מלא רחמים על אדם חשוב שמת אין אומרים ביום שמברכין החודש אם לא שנקבר באותו שבוע (עולת שבת):

יד

[יד] [לבוש] אשרי וכו'. ברגלים שנוהגין לומר מי שברך וכו' יאמר קודם אשרי שלא להפסיק בין קדיש לאשרי (מגן אברהם), ועיין מה שכתבתי ר"ס קל"ב. כתב הכלבו מקום שנהגו לעשות שני חזנים אחד יוצר ואחד מוסף הראשון יקרא ויאמר אשרי ויהללו ומחזיר הספר תורה למקומו ואחר כך יעמוד השני ויאמר קדיש ויתפלל מוסף:

טו

[טו] [לבוש] לומר מזמור וכו'. כבר נתבאר בסוף סימן קל"ד, וכתב מטה משה יש נוהגין לאומרו ארבע פעמים לפי שיש בו י"ח אזכרות וארבע פעמים י"ח ע"ב ועל ידי שם של ע"ב מסר את התורה לישראל שנאמר הנה אנכי בא אליך בע"ב הענן:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.