דרישה/אורח חיים/רפד

דרישה ‏ אורח חיים רפד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ומפטירין בנביא מענינה של פרשה ואם ב' פרשיות מחוברות כתב המרדכי שי"א להפטיר בהפטרת פרשה ראשונה וי"א בהפטרת פרשה שנייה וכתב בשבולי הלקט שכך הוא הנכון שהרי בה אנו מפסיקין ובה קורא המפטיר וכ"כ הרמב"ם בסוף סדר התפלות שהוא מנהג ברוב המקומות וכן אנו נוהגין. ואם לא קראו בס"ת אסור לומר הפטורה בברכות תשובה להרמב"ן אבל בלא ברכות אומרים ב"י. גרסינן בסוטה אריב"ל המפטיר לא יפטיר עד שיגלול הס"ת ופי' המרדכי עד שיגמור הגולל כדי שיבין גם הגולל אל המפטיר:

ב

ואין פוחתין וכו'. ובי"ט בט"ו פסוקים סגי להפטיר וכ"כ רמ"א:

ג

וארבעה לאחריה הראשונה פותחת בברוך כו' צ"ע לפי מה שכתב בשם התוספות לעיל בסימן קל"ט דהא דתקנו ברכה אחרונה דס"ת התחלתה בברכה אף שהיא ברכה הסמוכה לחבירתה ה"ט משום דבראשונה היה מנהגם דלא היה מברכין כל אחד אלא הראשון מברך ברכה ראשונה והאחרון ברכה אחרונה וחשיב כהפסק קשה בברכת הפטורה מאי איכא למימר למה תקנו בפתיחתה דברכה אחרונה ברכה ואפשר לומר אגב דתיקנו בקריאת ס"ת תקנו נמי במפטיר כיון דכ"א פסוקים דהפטורה ניתקנו כנגד ז' העולין לס"ת ועוד ט"א יש לומר לפי שהיו רגילין לתרגם הילכך חשיב הפסק כמו גבי ברכת התורה דחשיב הפסק כיון דמרובין הנכנסים והיוצאין בין ברכה ראשונה לברכה האחרונה ה"ה כאן וק"ל:

ד

לא מפני שהוא סיום ברכה פי' ואין אומרים אמן. כדאיתא בפ' ע"פ דצלותא מצמיח קרן ישועה דאפטרתא מגן דוד פי' רשב"ם וז"ל ובצלותא שייך לומר טפי מצמיח קרן ישועה משום דרחמי נינהו ואנו מבקשים שיצמיח קרן ישועה לישראל ורבינו שלמה היה אומר מש"ה לא שייך למימר בתפלה מגן דוד שכבר אמרנו מגן אברהם ותרי חתימות בחד נוסח לא שייך בתפלה עכ"ל וכפי' רשב"ם כן מחלק שם הגמרא גבי ק"ש והלל גאל ישראל דצלותא גואל ישראל מ"ט דרחמי נינהו ע"ש דף קי"ז ע"ב:

ה

אבל א"צ לחתום בשל ר"ח שלא יהא יפה כח ברכות הפטורה בר"ח יותר מג' תפלות הקבועות שאין חותמין בר"ח דהיינו בערבית ושחרית ומנחה. אבל מ"מ מזכירין ר"ח בג' תפלות הקבועות דהיינו בעבודה. והעולם נוהגים כר"י שלא להזכיר כלל של ר"ח שאלמלא שבת אין נביא בר"ח וכ"כ מהרש"ל:

ו

וקטן יכול להפטיר כדתנן כו' ק"ק פשיטא וכי עדיף מז' הקוראין בתורה שקטן שעולה למנין וכמ"ש בסי' רפ"ב וי"ל דבאמת ס"ל להרמב"ם וכמה גאונים דאינו עולה במספר ג' הראשונים כ"א במספר הד' הנוספים אח"כ על ג' שהן עיקר החיוב בכל זמן שקוראין בתורה וה"א כיון דהפטורה שתקנו חז"ל שאחד יקרא בנביאים בכל שבת ויו"ט הוא ענין בפני עצמו לא יוציא הקטן הרבים בעיקר התקנה וחיוב כ"א הגדול קמ"ל. ומ"ש וקטן יכול להפטיר ר"ל לומר הפטורה וכמ"ש בריש הסימן ומפטירין בנביא והעולה לתורה נקרא מפטיר ע"ש הפטורה שבה מסיימין בנביא אחר קריאת התורה ומש"ה א"ש מנהג הקהילות שקורא השמש ומוכר ההפטורה ולא המפטיר כי עיקר עלייתו לתורה אינו מתוקן בשביל התורה כ"א בשביל קריאת הפטורה בנביא אלא משום כבוד התורה נקרא תחלה:

מעבר לתחילת הדף · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.