אליה רבה/אורח חיים/רפה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רפה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] שנים מקרא ואחד תרגום וכו'. פירוש זה אחר זה ואחר כך תרגום, ומצוה מן המובחר לקרות בכל פרשה מקרא ותרגום עליה קודם שיתחיל אחרת וכל מקום שיש פרשה בין פתוחה בין סתומה ואפילו כשיש פסיק באמצע פסוק כגון ויהי אחרי המגפה ובעציון גבר דפרשת דברים נקרא פרשה לענין זה (של"ה). ולחם חמודות ס"ק מ"א דקדק מדאמר שנים לשון זכר שיקרא על כל פסוק ופסוק דאי קאי אפרשה הוה ליה למיתניה שתים לשון נקבה, ומה שתירץ רש"ל דח"ה עיין שם (ועולת תמיד לא עיין בלחם חמודות וגן נטע טעה בדעת רש"ל) וכן כתבו האר"י ומגן אברהם וסיים והפסוק האחרון אמרו אחר התרגום כדי לסיים בתורה, עד כאן, פירוש שאמרו קודם תרגום וגם אחר תרגום וכן משמע בטור ריש סימן רפ"ד. כתב בסדר היום אם אין בידו חומש עם תרגום יקרא שנים מקרא וכשיגיע לישוב יקרא התרגום ולא יקרא פסוק מאוחר קודם המוקדם אלא כסדר:

ב[עריכה]

[ב] [לבוש] שיהיה בקי וכו'. ישים לבו ועיניו להתבונן הן במצוות או במוסר הן במדות היוצאת מן הפסוקים (של"ה דף קל"א), האר"י לא היה קורא התרגום עם הטעמים רק המקרא (הג"ה של"ה), וטוב שלא להפסיק בשום דבר רק יקרא הכל בפעם אחת ובמעמד אחד (עולת שבת בשם המקובלין). כתב שיירי כנסת הגדולה זה לשונו כתב מטה משה סימן תמ"ד שמעתי טעם כנגד התורה שניתנו שלוש פעמים בסיני ובאהל מועד ובמשנה תורה, עד כאן, וקשה למה אין קוראין שלוש פעמים מקרא, ואפשר דטעמו ז"ל אעיקרא דמילתא למה תיקנו שלוש פעמים אבל תרגום טעמו כמו שכתב מטה משה נגד המתרגם, עד כאן. ותמיהני הא זה לשון מטה משה הראשון בסיני השני באהל מועד שלישית באר היטב משום הכי קורין מקרא שתי פעמים והשלישית תרגום נגד באר היטב עד כאן לשונו, והרי הטעם מבואר על התרגום שמבאר המקרא נגד משנה תורה שהיה באר היטב. כתבו האחרונים בשם רדב"ז דמי שהוא בקי בטעמים בעל פה מצוה לקרות בספר תורה, עד כאן, וט"ז כתב שירא שמים יקרא לפחות פעם אחת בספר תורה, אבל בפרישה כתב דוקא להוציא אחרים בעינן ספר תורה:

ג[עריכה]

[ג] [לבוש] מאריכין ימיו וכו'. איצטריך לומר ימים לזקן שבא בימים, עוד נראה לי דאריכות ימים וקיצור ימים יש לפרש על הטובה ועל הרעה (מעדני מלך דף ה'). אף עמלים ומרי נפש שקצים בחייהם מחויבים בשתים מקרא ואחד תרגום. ואל יקרא אדם בשתים מקרא ואחד תרגום לקבל פרס אריכות ימים אלא יקרא לשם מי שאמר ואריכות ימים ממילא בא (ספר חסידים ש"א): אבל בתוס' ראש השנה דף ד' דבישראל מותר שאין תוהא על הראשונות:

ד[עריכה]

[ד] עטרות ודיבון וכו'. אף שהם שמות של עבודה זרה (בחיי):

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] אבל בלשון לע"ז וכו'. דוקא מי שיכול להבין פירוש רש"י אבל מי שאינו בר הכי יקרא בספר צאינה וראינה וכיוצא בו שיש בלע"ז כדי שיבין ענין הפרשה (ט"ז):

ו[עריכה]

[ו] מיום ראשון וכו'. ושל"ה כתב שיקרא ביום ששי אחר חצות דוקא, והכלבו והרוקח ושאר פוסקים כתבו דוקא בשחרית קודם הליכה לבית הכנסת ועיין סעיף ה':

ז[עריכה]

[ז] [לבוש] עד יום שמחת תורה וכו'. פירוש שיש לקרות אז שתים מקרא ואחד תרגום ודלא כאותן שקורין המקרא לחוד (בית יוסף מגן אברהם), ובדרכי משה כתב שטוב להשלימה בעשרת ימי תשובה:

ח[עריכה]

[ח] בשעת קריאה וכו'. מב"ח סוף סימן זה משמע שזה מצוה מן המובחר וכן נהג זקיני הגאון זכרונו לברכה, ועיין לעיל סימן קמ"ו סק"ג:

ט[עריכה]

[ט] [לבוש] אך מדברי וכו'. בפרישה מחלק אם קורא מלה במלה עם החזן סגי בכך ואם רק שומע שאינו יוצא, וסיים שזה פירוש עם הציבור שיקרא עם החזן מלה במלה, עד כאן, ועיין סימן קמ"ו ס"ק ו', ובלחם חמודות ומגן אברהם מקילין בדיעבד אף בשומע:

י[עריכה]

[י] ולקרות הפרשה וכו'. ומכל מקום תרגום צריך לקרות (לחם חמודות), ומה שכתב מגן אברהם בזה לא נהירא:

יא[עריכה]

[יא] [לבוש] ביום טוב וכו'. ובערב שמחת תורה יקרא וזאת הברכה (כוונות). בתשובת מהר"מ מינץ נוטה דגם פרשיות של ימים טובים (ומס') ומוספין ישלים וכן אני נוהג דלא יהא אלא כקורא בתורה (של"ה):

יב[עריכה]

[יב] ההפטרה וכו'. ומכל מקום נהגו לקרות הפטרה ובשבת של החתונה יקרא ההפטרה של שבת ולא שוש אשיש (מהרא"י). והלבוש השמיטו נראה משום דלא ראה לנהוג כך, ועיין לקמן במנהגים ס"ג, ומי שנהג לאומרו אין צריך רק פעם אחת מקרא ואחד תרגום ואחר כך מזמור מכתובים משיר של יום אחד מקרא ואחד תרגום או לע"ז אחר ואחר כך משנה אחת (מגן אברהם בשם של"ה), ובארבע פרשיות יקרא הפטרת ארבע פרשיות שם:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.