אליה רבה/אורח חיים/רע

אליה רבה ‏ אורח חיים רע

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] משניות דפרק במה מדליקין וכו'. פירוש פרק זה עיין בכלבו ואבודרהם, ומסידור הטור ושולחן ערוך ולבוש מבואר דאומרים במה מדליקין אחר קידוש וכן כתב הב"ח דעיולי יומא מקדמין וסיים והעולם נוהגים לומר תחילה במה מדליקין והוא טעות ויש למחות בידם, עד כאן. וכן מצאתי בכלבו ואבודרהם ורוקח סימן נ' להדיא, וראיתי שכתב בתשובת רש"ל בסימן פ"ה זה לשונו ראוי לומר קודם קידוש שהרי במה מדליקין הוא נגד הנר ונר קודם לקידוש היין, עד כאן, ותימא עליו מגדולים הנזכרים לעיל, ועוד הא אין טעם אמירת במה מדליקין משום מצות הנר כלל אלא להודיע לפרוש משמנים ופתילות הפסולים, ועוד דבתשובת רש"ל סימן ס"ד משמע נמי שאומרו אחר קידוש. ונראה לי דלא כתב אלא וראוי לומר וכו', אבל באמת אין המנהג כן וכהאי גוונא כתבתי בסימן רס"ז ס"ק ח', והנה בעולת תמיד כתב בשם רש"ל וכדומה שנתחלף לעולת תמיד רש"ל בב"ח שהבאתי מהיפוך. (בגן נטע הביא בשם ספרי אליהו זוטא רש"ל שהביא עולת תמיד וטח עיניו מראות מדברי לא די שלא הביא מה שאני חולק על זה אלא מביא משמי והרבה מכשולים אירעו לו בזה מבלי דעת לו):

ב

[ב] [לבוש] שיש עוד וכו'. וראב"ן סימן מ"ב כתב זה לשונו שידעו לפרוש לשבת הבא ואם תאמר יאמרו לפני מנחה כדי שישמעו ויתקנו מיד אין רוב העם בבית הכנסת, עד כאן. והכלבו כתב כדי להמתין מאן דלא מצלי משום סכנת מזיקין. הר"ם בר יוסף אמר אחר במה מדליקין תניא אמר רבי חנניא חייב אדם למשמש בבגדיו ערב שבת עם חשיכה שמא ישכח ויצא, אמר ר' יוסף הלכתא רבתא לשבת ואחר כך יאמר אמר ר' אלעזר וכו' (כלבו ושל"ה). ורש"ל סימן ס"ד שרגיל שלא לומר אמר ר' אלעזר וכו' כלל דטעמא דאמירתו משום שהוא דברי אגדה שיאמרו קדיש אחריו ואנחנו נוהגין לומר עלינו קודם קדיש אם כן אין אנו צריכין לומר וטוב לדלגו כדי שלא יאחר מלשמוע קדיש בפרט מאחר שהציבור ממהרין לסיים במרוצה:

ג

[ג] [לבוש] שאין יכולין וכו'. שאין מעשרין ביום טוב ויש שאין דוחין מלאומרו שהרי בשעה שאומרו אין עת לעשר (שבלי הלקט ותניא). ומזה ראיה לפסק רש"ל וב"ח וכנסת הגדולה להנהיג לאומרה לעולם, והט"ז כתב טעם אחר דמתוך כך ידעו הדין שאין מעשרין ביום טוב ואשתמיטתיה מה שכתב אבודרהם זה לשונו, נראה בעיני שאין למנעו ושאין לומר שמא יבואו להגביה תרומות ומעשרות ביום טוב כשיבנה בית המקדש שאין האנשים טועים בזה, עד כאן. ולדינא אף שאין לשנות מנהגינו מכל מקום יחיד בפני עצמו יש לאומרו חוץ מיום הכיפור שחל להיות בשבת:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.