שערי תשובה/אורח חיים/רע
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בשבת עיין בה"ט ועיין בשלמי חגיגה בשם בית דוד שב' שמעתי שאין אומרים לכה דודי ביו"ט שחל בשבת משום שנראה כביוש ליו"ט שאומרים פני שבת נקבלה דמשמע ולא פני יו"ט ונראה דאין להקפיד דשבת א"צ קידוש ב"ד וממילא קאתי הלכך צריך לצאת לקראתו לקבלו כיון שהוא בא אלינו מעצמו. אבל יו"ט שבא אלינו ע"י קידו' ב"ד נמצא שאנו מביאין אותו וא"כ מה צריך לצאת לקראתו לקבלו וא"כ אין שום ביוש בזה כו' ע"ש ונראה דמ"מ בליל יוה"כ אין לאומרו וכ"כ לעיל סי' רס"ב שאין מקבלין שבת בליל יוה"כ שאין שם נשמה יתירה ומשמע דביו"ט שפיר מקבלין שבת וכדברי הב"ד:
(ב) (בש"ע ס"ג) והא דתניא כבוד יום קודם כו' וכ' ביש"ש דגיטין שקורא תגר על שאין נזהרים בזה ואדרבה מוסיפין בליל שבת כו' ואני גדרתי בעצמי שלא לאכול דגים בליל שבת שהוא דבר חשוב ומסוים ואז אפי' יעשו בשבת כמה מעדנים לא ישוו לסעודת שחרית שיש בה דגים עכ"ל והביאו מח"ב ועיין לקמן סי' תקפ"ג שרש"ל לא אכל דגים בר"ה שהיו חביבים עליו ע"ש וא"כ מי שחביב עליו מין מאכל אחר יש לו להניחו על סעודת שחרית:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |