אליה רבה/אורח חיים/רסט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רסט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] נוהגין לקדש וכו'. עיין בטור במה שתמה על רב נטרונאי והאריך הט"ז לפרשו דמה שכתב וטועמים כל הציבור וכו' היינו בביתם משום רפואה אבל בבית הכנסת לא היו טועמים רק נותנים על עיניהם משום רפואה עיין שם באריכות. ומה אעשה שלא עיין בספר המנהיג שכתב רב נטרונאי בזה הלשון שהטעם שטועמין בו הציבור משום רפואה הוא שנותנים ממנו על עיניהם, עד כאן, הרי להדיא דקאי אציבור שטועמין ונותנים על עיניהם וכן מבואר בתשובת הרשב"א סימן תכ"ג, גם תמיהני על בית יוסף וב"ח שהאריכו לפרש דברי רב נטוראי ולא עיינו בתשובת רשב"ם שם שפירשו זה לשונו, משום דקידוש במקום סעודה אינו דבר תורה אלא שדבר תורה לקדש בכניסתו הם תיקנו על הסעודה ומשום אורחים ומשום רפואה אמרו שיהיו מקדשים בציבור, עד כאן, ועיין לקמן סימן רע"א ס"ק [כ"א]. עוד כתב רשב"א שם טעמים על קידוש בזמן הזה עיין שם וכן באבודרהם על כן אין להקל בה במקום שנוהגין, וגדולה מזו כתב בתשובת הרשב"א סימן ל"ז דאי שכח שליח ציבור ולא אייתי יין מהדרינן להביא יין ובמהרי"ל דהיה נוהג לקנות יין לקידוש והבדלה:

ב[עריכה]

[ב] [לבוש] והמקדש בבית הכנסת צריך וכו'. משמע דהציבור אין צריך לעמוד, אבל רמ"א כתבו ונהגו לעמוד בשעה שמקדשין בבית הכנסת, עד כאן, משמע דכל הציבור יעמדו וכן כתב הכלבו סימן ל"ח להדיא וסיים דמעלי לעייפות הברכים וכן כתב ספר המנהיג:

ג[עריכה]

[ג] לקטנים וכו'. שלא הגיע לחינוך ב"ח אבל בתשובת הר"ן סימן פ"ב דאפילו במקום שנהגו ליתן להתינוק הנימול ביום המילה היינו משום שהברכה בשבילו היא אבל בקידוש הוי ברכה לבטלה דהא לא הגיע לחנכו בברכה אלא צריך ליתן לקטן שהגיע לחינוך (מגן אברהם). ואם אין קטן יטעום המקדש (דרשות מהר"ש ומלבושי יום טוב), ומגן אברהם כתב בשם הגהות מיימוני דנותנים לגדול לשתות, ואולי לאו דוקא דודאי עדיף שישתה עצמו, אך מה שכתב מגן אברהם דצריך ליזהר שישתה כשיעור בסימן רע"ג סעיף ה' לא משמע הכי מספר התרומות ומלבושי יום טוב אלא טעימה בעלמא דסגי, וטעמא נראה לי משום שיש לסמוך על השר מקוצי שהביא בית יוסף דמתיר ובתשובת רשב"א שם כתב דיש לומר שהקידוש מוציאו ידי חובה לשתיה דאין קידוש אלא במקום סעודה היינו לאכילה. גם מה שכתב מגן אברהם ונראה לי שהמקדש יהא בדעתו לצאת בביתו בקידוש זה דהא יש אומרים שיוצא, עד כאן, תמוה דמבואר בבית יוסף בריש סימן רע"ג דדוקא בבית אחד מחדר לחדר יוצא אך למה שאפרש לקמן יש ליישב:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.