אליה רבה/אורח חיים/רסז

אליה רבה ‏ אורח חיים רסז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] נופלין וכו'. לשון הכלבו אין אומרים תחינה משום כבוד שבת:

ב

[ב] לאכול מיד וכו'. מכל מקום צריך לאכול כזית בלילה ממש כדי לקיים שלוש סעודות בשבת ספר חסידים רס"ט ואחרונים, ולא ידעתי טעם דהא תוספת שבת דאורייתא הוא (עולת תמיד), וכן כתב הט"ז סוף סימן רצ"א עיין שם. ולעניות דעתי הטעם דשלוש סעודות נלמד מתלתא היום, משמע יום שבת ממש בעינן ולא מתוספת, ובשל"ה כתב שיש מדקדקים שלא לאכול אפילו בקיץ עד סמוך לשקיעת החמה ועיין לקמן בסוף סימן רע"א. ומגן אברהם כתב דמשמע בתוס' ורא"ש ור"י דיכול לגמור הסעודה מבעוד יום משום דאחר פלג המנחה חשבינן לילה וסיים ומכל מקום טוב להחמיר, מיהו למי שתאב לאכול ודאי יש לו לסמוך ולהתחיל לאכול אף שנוהג לקרות קריאת שמע בצאת הכוכבים מכל מקום כיון שקרא כבר עם הקהל מבעוד יום מותר ואין איסור אלא למי שלא קרא קריאת שמע מבעוד יום עם הקהל, ואף שכתבתי בסימן רל"ה דטוב ליזהר בחול מכל מקום בשבת אין להחמיר כלל בזה:

ג

[ג] [לבוש] שעה ופחות מרביעית וכו'. היה יכול לומר שעה וחומש שעה והוא חשבון קצר ממה שאמר צא וחשוב ארבע פעמים שכ"ד עולה תתר"ף רט"ז, אבל אמר כך משום דסיים מאי בינייהו דר' יהודה ורבנן שהוא רק חומש רביעי (מלבושי יום טוב), ועיין מעדני מלך פרק קמא דברכות סימן י':

ד

[ד] [לבוש] ואם כן לא יהיה וכו'. עיין לחם חמודות פרק תפילת השחר סימן כ"ה מזה:

ה

[ה] [לבוש] שטעות וכו'. אין זה מוכרח ודברי התוכניים הנחה בעלמא לא מצד הכרח והמופת כלל ודברי חז"ל בפרק ב' דמגילה ופרק קמא דברכות שמעלות השחר עד צאת הכוכבים יום, והאמת כדברי תרומת הדשן וכן דעת התוס' והרא"ש בפרק תפילת השחר ובפרק יום הכיפורים ומן הדין אין להוסיף יותר משעה ורביעי קודם צאת הכוכבים גם די בחצי שעה והמנהג שהזכיר לעיל טעם אחר יש לו נזכר בהגהות מיימוני להקדים שתי שעות כתוספת שביעית שלושים יום לשנה (מלבושי יום טוב). ועיין מעדני מלך שם ובלחם חמודות דף ל"ז לא משמע הכי וצריך עיון, ועיין סימן רס"א ס"ק י"א ובבית יוסף שם:

ו

[ו] [לבוש] ופרוס עלינו וכו'. וכן המנהג וכשנשאלתי לתמוה מנא ליה ללבוש להיות נגד הטור ושולחן ערוך שכתבו ופרוס סכת שלום עלינו ועל ירושלים עירך, ועוד הא בעינן סמוך לחתימה מעין החתימה גם בירושלים, והשבתי חפשתי ומצאתי באבודרהם כנוסחת הלבוש וכן בספר צדה לדרך, גם ממה שכתב הטור בסוף סימן זה בשם המנהיג ופרוס עלינו וכו' משמע הכי לטעמייהו נראה לי כדאיתא בברכות דף מ"ט רב נחמן אמר אפילו פתח ברחם על ישראל חותם בבונה ירושלים והיינו משום דתשועת ישראל וירושלים הכל אחת:

ז

[ז] [לבוש] ואין חותמין שומר וכו'. ואם חתם שומר עמו ישראל לעד אין מחזירין אותו כלבו סימן ל"ה:

ח

[ח] [לבוש] אבל אנו נוהגין וכו'. וגם בזמן הטור היו נוהגין כך אלא שכתב וראוי לומר וכו' ובחינם התמרמר הב"ח על זה (מלבושי יום טוב). ומגן אברהם כתב דבזוהר ויקהל חילק בין רבים ליחיד שיחיד צריך שמירה אם כן דוקא שומר עמו ישראל אין אומרים דמשמע על כלל ישראל אבל ושמור צאתינו סבירא ליה דקאי אכל יחיד ויחיד, וט"ז כתב טעם דאומרים ושמור צאתינו שאנו יודעין שאין אנו בחזקת שומרי שבת כראוי ואם כן אין לנו שמירה בשבת אבל שומר עמו ישראל לעד אין לסיים לפי שזה שם התואר לו יתברך ששומר אותנו לעד בשוה ובאמת בשבת יש מעלה טפי, עד כאן, משמע שמסכימים לאומרו וכן מצאתי בספר צידה לדרך. כתב בשל"ה כשמנשק מזוזה לא יאמר ה' ישמור וכו' כמו שאין אומרים שומר עמו כמו בחול רק יאמר זכור את יום השבת, עד כאן. ולטעם מגן אברהם וט"ז ראוי לאומרו גם דמי למה שאומרים ושמור צאתינו וכו':

ט

[ט] [לבוש] כיון שאין וכו'. בשבלי הלקט כתב עוד שלושה טעמים אחד דשכיחי מזיקין בליל שבת הילכך יש למהר ועוד מקמי דלעקור שרגא ועוד שיש בני אדם שלא אכלו בערב שבת כי אם מעט בבוקר על כן לא רצו לאחר בבית הכנסת:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.