דרישה/אורח חיים/רסז

דרישה ‏ אורח חיים רסז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

רק שימתין לקרות שמע כו' עיין בב"י שהקשה וא"ת אע"ג שיכול לאכול מיד ונפיק ידי סעודת שבת מ"מ איכא למיסר לאכול קודם שיקרא ק"ש כדאמרינן בריש ברכות כו' וי"ל דכיון דאיכא רבוותא דפסקו דמפלג המנחה ואילך הוי זמן ק"ש כו' ע"ש. וצריך לומר לפי דבריו דמ"ש רבינו רק שימתין ק"ש עד עונתה כו' היינו שקורא ק"ש מיד וחוזר וקורא ק"ש בעונתה שהוא צאת הכוכבים ועם ברכות דלפניה ולאחריה וע"ד שכתבנו לעיל בסי' רל"ו:

ב

ונוהגין לומר פסוק ושמרו בני ישראל וגומר לומר שאם ישמרו שבת כו' צ"ע למה אנו אומרים ברגלים וידבר משה את מועדי ה' וכו' וביום כיפור כי ביום הזה יכפר כו' ובר"ה תקעו בחדש שופר וכו' ובפרט שלא מצינו בשום פוסק. ואפשר דחשבינן ליה כתפילה אריכתא דכיון שבא להזכיר קדושת היום הילכך צריך להזכיר קודם לכן מעין המאורע ויש סמך לזה מהא דכתב הרשב"א להתיר מה שהשמש מכריז בב"ה קודם תפילת ערבית בתחילת ר"ח יעלה ויבא כיון דצורך תפלה היא וק"ל:

ג

וסיום דבריו בשבת דשכיחי מזיקין וכו' יש להקשות דהא לעיל אמר שאין חותמין שומר עמו ישראל לעד כדאיתא במדרש שבשבת א"צ שימור שהשבת שומר י"ל דמ"ש שבשבת א"צ שומר היינו לומר בעיר מפני חלאים או שאר פגע רע לאפוקי שמירה מפני מזיקין א"צ כ"א בשדה. ועי"ל דמ"ש לעיל דא"צ שמירה ר"ל א"צ להתפלל מהש"י שישמרנו ודי בזה שישמור את עצמו ולא ילך במקום סכנת המזיקין בע"ש דלילי ד' ולילי שבת שכיחי מזיקים וכיון שניתן רשות למשחית וע"ד שכתב בליל פסח מצרים ליל שמורים הוא ואפילו הכי כתיב גביה ואיש אל יצא מפתח ביתו ואיתא בגמרא ורש"י הביאו משום כיון שניתן רשות לחבל וק"ל:

ד

סלקוה לתוספות שהוסיפו על שתים לאחריה ואוקמוה אדאורייתא יש להקשות הלא אין שום שייכות בעולם בתוספת זה עם קריאת שמע רק שתיקנו כן שזהו היו מתפללים במקום י"ח ברכות וע"ק מאי ואוקמוה אדאורייתא וי"ל דכיון שתיקנו לומר קדישים קודם י"ח ברכות א"כ נראה שתוספ' זה מקושר ומחובר על שתי ברכות דלאחר ק"ש. והא דקאמר ואוקמוה אדאורייתא ר"ל שהיו קורין ק"ש ושמונה עשרה ברכות זה אחר זה בלתי שום הפסק וק"ל:

ה

ואין לומר וכו' ושמור צאתנו ובואנו כו' בס"א כתוב ואין לומר כי אל שומרנו ומצילנו כו' ושמור צאתנו ובואנו כו' וכן הוא גירסת רא"פ רק שהוא גרס ואין לומר כי שומרנו כו' דמשמע מדבריו שאין לומר גם בימי החול כי אל שומרנו כו' כמנהגינו:

ו

כי הוא להסמיך מעין חתימת החול כו' צ"ע תיפוק ליה משום דבשבת א"צ שמירה וי"ל דטעם זה אינו מספיק למנוע מלאומרו דהא אין הפסד לאמרו הילכך צריך לומר טעם זה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.