אליה רבה/אורח חיים/רי

אליה רבה ‏ אורח חיים רי

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] כזית וכו'. כן כתב בית יוסף בסימן זה וסימן קפ"ד דלכולי עלמא מברכין ברכה אחרונה על כזית וכן נוהגין, ולכך תמיהני על ארחות חיים שכתב בשם סדר ברכות דלכתחילה לא יאכל אדם פחות מכביצה ומפרש הוא משום דמסתפקין גבי אכילה בברכה אחרונה אם בכזית אם בכביצה, עיין שם:

ב

[ב] שלא יאכל בריה וכו'. כגון ייגדיש מויל בער לא יאכל אחת לחודיה וכן קטניות אחד:

ג

[ג] הטועם וכו'. פירוש שמתכוין לטעימה דאם אין מתכוין לטעימה צריך לברך אפילו בכל שהוא וכן כתב עולת תמיד כן מצאתי בכסף משנה פרק א' מהלכות ברכות. מיהו כשמתכוין לטעום אחר הבישול אם טוב נראה דלא מיקרי כוונת אכילה, וזה פירוש המדרש ויפדו העם את יהונתן מפני שמטעמת אין צריך ברכה וקל להבין. כתב עולת תמיד דאם אוכל משום טעימה נראה לי דשיעורו בכזית כמו במשקין ברביעית, עד כאן, ומשמע אפילו לעסו:

ד

[ד] אינו צריך וכו'. כן כתב בטור וכתב הב"ח דטעות הוא דמשמע דאם רוצה לברך יברך וליתא אלא אין רשאי לברך דהוי ברכה לבטלה, לכן מגיה בטור דצריך לומר אין לברך עליו עד רביעית. ותימא דבתוס' דף י"ד והרא"ש ופסקי הרא"ש ורמב"ם ושולחן ערוך שכתבו הלשון אין צריך. ומכל מקום נראה דכיון דאין צריך אסור לברך דהוי ברכה לבטלה והיינו דסיים רמ"א ולבוש דהוי ספק ברכות ולהקל, דאי אם רוצה לברך רשאי לברך מאי ספק ברכות להקל שייך בזה, ועיין לקמן סימן רי"ח. עוד קשיא לי על הב"ח דבסימן זה כתב דשיעור רביעית מותר אלא דיותר אסור וכהאי גוונא קשיא על מה שכתב הלבוש לפיכך בפחות מרביעית וכו' דמשמע דמאי דאמרינן בש"ס עד רביעית עד ולא עד בכלל, ולקמן פסק דדוקא יותר מרביעית אסור דמשמע דפירש הש"ס עד ועד בכלל, ועיין במעדני מלך דף י"ב:

ה

[ה] [לבוש] ואם הוא פולטו וכו'. וכתב מלבושי יום טוב ונכון שלא לפלוט משום בל תשחית, עד כאן. כתב עולת תמיד ונראה לי דלכתחילה אין לו ליטעום ולבלוע אפילו פחות מרביעית, אך אם כבר טעם לא יברך, עד כאן. ומגן אברהם פסק לברך אפילו בלע מעט דלא מצינו שום פוסק שכתב בהדיא דבולע פטור, עד כאן. ואני אומר דיהונתן ודאי בלע לדבש, ואם כן מפורש במדרש הוא. כתב מגן אברהם וצריך עיון באותן שנותנין טובאק בשפופרת ושואבין בפיו אם ראוי לברך כיון שהגוף נהנה ושביעין ממנו כמו באוכל:

ו

[ו] [לבוש] אם נטל וכו'. בזה אפילו רבינו יונה מודה אפילו בדבר שדרך לאוכלו שלם כיון שהסיר הגרעין, ומזה קשה על הט"ז שפסק ביין שרף אפילו שתה פחות מרביעית מברך בורא נפשות רבות משום שכתב רבינו יונה דאזלינן בתר דרך העולם עיין שם, גם בלאו הכי לאו ראיה הוא, גם מה דמייתא ראיה מהוצאת שבת דחייב ברובע רביעית כיון שראוי למזוג בו מים עד רביעית לאו ראיה דאין ראוי למזוג מים ביין שרף כמו ביין, גם אין הנידון דומה לראיה. וכן בתשובת בית יעקב סימן נ"ז הקשה מפסחים דף ק"ח ע"ב שתאו חי יצא דפירש רשב"ם דוקא כשיש רביעית לכן אין לברך ברכה אחרונה אלא ברביעית וכן פסק שיירי כנסת הגדולה סימן ר"ד קשה הא הרא"ש ורבינו ירוחם כתבו דאף שניטל הגרעין הוי בריה כיון שהיה בשעת ברכה שלם, ואם כן הוה ליה ללבוש ושולחן ערוך להחמיר גם בניטל הגרעין ואפשר משום דרי"ף ורמב"ם פליגי על עיקר דין זה דבריה לכך פסק לקולא. ואם ריסק אותו קודם אכילה כתב עולת תמיד דלא הוי בריה ואין צריך לברך, עד כאן, ומשמע אף שאכלו עם הגרעין. כתב מגן אברהם אם נפל קצת על ידי בישול מיקרי בריה, ופשוט דאף שיוטל הגרעין אם אוכל מה שבתוך הגרעין מיקרי בריה:

ז

[ז] [לבוש] וכן בורא נפשות רבות מסתפקין וכו'. לפי זה קשה הוה ליה לפסוק דלא ישתה תחילה פחות מכזית. שוב ראיתי בדרישה שהאריך מאוד להוכיח דלמסקנת הרא"ש והטור אין ספק כלל, ונראה לי היינו טעמא שלא הזכיר ספק זה בשולחן ערוך:

ח

[ח] [לבוש] רביעית שלם וכו'. כן כתב בשולחן ערוך, וכתב עולת תמיד יש לתמוה למה צריך רביעית בשני חלקים רביעית סגי דהא ספק הוא דילמא בעינן כדי שביעה שהוא כביצה, ושיעור רביעית הוא כביצה ומחצה, עד כאן. ואישתמיטתיה דברי המחבר כאן וב"ח סוף סימן ק"צ דמקשי ומתרצי זה עיין שם, וכן כתבתי לעיל דבעינן דוקא רביעית. ודע דשיעור רביעית הוא ביצה ומחצה עם הקליפה שהוא כשני ביצים בלא הקליפה ושיעור כזית הוא כחצי ביצה. כתב מגן אברהם תמלא כלי יין ותן לתוכו ביצה ומחצה ומה שיוצא ממנו הוא רביעית, ודוקא ביין שנגדש על גבי כלי ואינו יוצא כל כך, אבל במים יוצא יותר, לכן יעשה כמו שכתב בסימן תנ"ו, עד כאן לשונו. ולא ידעתי מנא ליה הא דבעמק ברכה ושל"ה כתבו בשם מהרי"ל להדיא דילמא במים, וכן כתב הטור לקמן סימן תנ"ו אלא דשם יש מ"ג ביצים לא יוכל לכוין ליתן כולם בנחת, עיין שם, לכן טוב יותר כדלקמן סימן תנ"ו, והוא הדין ביין טוב יותר כמו במים מה שאין כן בביצה ומחצה, וכן כתב הבית יוסף ביו"ד סימן צ"ח בשם מרדכי לענין איסור והיתר. כתב מגן אברהם נראה לי דכל האוכלין מצטרפין לכזית אבל חצי זית משבעת המינים וחצי זית אחר מברך אחריהן בורא נפשות רבות, כנסת הגדולה. ונראה לי דהוא הדין פת ודבר אחר כל משקין מצטרפין לרביעית אבל האוכל ושותה אין מצטרפין. ציר על גבי ירק מצטרף, וכן פת השרוי במשקה או ביין, רוטב עם בשר אין מצטרף. אכל מעט וחזר ואכל מעט אם שהה יותר מכדי אכילת פרס נראה לי דאין מצטרפין כדלקמן סימן תרי"ב ולא כעולת תמיד בשם כנסת הגדולה דמחלק בין יום הכיפורים לברכת הנהנין עד כאן לשונו. ונראה לי דהוא הדין בשתיה אם שהה יותר מכדי שתיית רביעית אין מצטרף, וכן כתב הט"ז. וראיתי בשיירי כנסת הגדולה סימן ר"ד דמחלק גם בזה בין יום הכיפורים דהוא ליתוביה דעתיה, ולא נהירא דאם כן מאי הקשו הפוסקים בבית יוסף סוף סימן תרי"ב מטומאת גוים עיין שם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.