אליה רבה/אורח חיים/ריא

אליה רבה ‏ אורח חיים ריא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] מין שבעה מקדים וכו'. אפילו הוא חצי הפרי והשני שלם, ואם שניהם מין שבעה, או שניהם אינם מין שבעה אז מקדים השלם, מכל מקום אם האחד חביב והאחד שלם השלם עדיף מגן אברהם ועיין לעיל סימן קס"ח:

ב

[ב] ואם אין ברכותיהן שוות וכו'. סברא זו היא דעת הרא"ש ורבינו יונה, וסברת יש אומרים דחביב קודם, כתב הטור ובית יוסף בשם הסמ"ק. ותמהתי באליה זוטא דבסמ"ק סימן קנ"א משמע דמין שבעה קודם אף באין ברכותיהן שוות, ועתה מצאתי בפסקי הרקנט"י סימן ע"ח שכתב להדיא הכי בשם הסמ"ק. והנראה לעניות דעתי אחר העיון שרבינו הטור זכרונו לברכה לא דקדק שפיר בסמ"ק דמה שכתב בין ברכותיהן שוות בין אינן שווין קאי אדוקא דאם יש בהן ממין שבעה מקדימו אף על גב דאינו חביב דאפילו באין ברכותיהן שוות דינא הכי, וכמו שכתב בהגהות סמ"ק שם. ורבינו הטור שגה בפירושו והבין דקאי על החביב קודם, ויותר תמיהני על הב"ח ומגן אברהם וכל האחרונים שכתבו דבעל הלכות גדולות שהוא יש אומרים דסעיף ג' דבורא פרי העץ קודם לברכת פרי האדמה חולק אסמ"ק ועל כן פסקו דפרי העץ אינו קודם וכתבו דבעל הלכות גדולות יחידאי הוא. ותימא גדולה דבסמ"ק שם פסק להדיא כבעל הלכות גדולות דפרי העץ קודם, וכן כתב הרקנט"י בשמו. ועוד תימא הא בסמ"ג סימן כ"ז ומרדכי ואגודה פרק כיצד מברכין ורוקח סימן שכ"ט ושבלי הלקט ותניא וספר יראים ותשב"ץ סימן שכ"ב ופסקי רקנט"י וכפתור ופרח פסקו כבעל הלכות גדולות, הרי להיפך דהרא"ש ורבינו יונה הויין יחידאין לגבי כל הנך גדולים ראשונים ואחרונים. גם הטעם שדחה הרא"ש דברי בעל הלכות גדולות הוא משום שפירש דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה לא בא להשמיענו דין קדימה כלל אלא שאין האחד פוטר את חבירו והקשה עליו דאין הלשון משמע כן, עיין שם. ותמיהני דבתוס' [ברכות] דף מ"א מפרש דגם בעל הלכות גדולות פירשו לענין קדימה אלא שפסק כמאן דאמר דפליגי נמי כשאין ברכותיהן שוות, וכן מפורש באגודה, וכן נראה לי פירוש דברי הרמב"ם ודלא כבית יוסף וכסף משנה. והנה הבית יוסף כתב בשם מרדכי ורבינו פרץ דגם באין ברכתן שוות מברך אמין שבעה, ונדחק בפירוש הש"ס לדבריהם, ולעניות דעתי ברור דפירוש הש"ס כדפירשתי בבעל הלכות גדולות. גם מה שכתב שהוא נגד כל המפרשים תמיהני דבכל הפוסקים שהבאתי מוכח ומבואר כן וכן משמע באגודה, וכן נראה לי להלכה דהא לסברא ראשונה איזה שירצה יקדים. ואם כן ודאי לא עביד איסורא כשמברך אשבעת המינין וכן אם אין בו משבעת המינים פרי העץ קודם לפרי האדמה ולא אזלינן בתר החביב, ועיין לקמן ס"ק [ז']:

ג

[ג] [לבוש] יכול להקדים וכו'. הקשה הב"ח הא כתב הטור חיטה קודם לזית דמוקדם בקרא קודם, כל שכן הכא דצנון אינו מין שבעה כלל, והאריך מאוד לישבו בדוחק. והט"ז ומגן אברהם ושל"ה דף פ"ט חילקו דמעלת מוקדם בקרא עדיף ממעלת שבעת המינים בדבר שאין ברכותיהן שוות, עיין שם. ותימא עליהם דבחידושי הרשב"א דף ל"ג ע"ב, וכלבו דף כ' ורבינו יונה פרק כיצד מברכין מוכח ומבואר דמעלת שבעה עדיף לעולם, עיין שם כי קיצרתי. ולעניות דעתי דזה בא להם שלא ירדו לעומק דברי הטור, כמו שכתבתי. אבל לסברת אדוני אבי שהן שוות אפשר דמיירי אף בכוסס החיטה, רוצה לומר דלהרא"ש גופיה דסבירא ליה איזה שירצה יקדים, אי אפשר דמיירי בכוסס חיטה דקודם לזית אלא לסברתו דפרי העץ ופרי האדמה שווין, אפשר דמיירי בכוסס חיטה ומפרשים דסבירא ליה באין ברכתן שוות מין שבעה קודם, וראיה ברורה לזה דבקיצור פסקי הרא"ש פסק חיטה וזית זית קודם. ואין להקשות למה פסק דזית קודם הא פסק דאיזה שירצה יקדים, נראה לי משום דבזה חש לבעל הלכות גדולות משום דחיטה דקרא לא מיירי מכוסס חיטה כלל, דהא לא מברכינן עלה ברכת המזון ועל המחיה עיין שם, דלא חשיב כלל וגרע משאר דברים שאינו משבעת מינים:

ד

[ד] אם ברכותיהן שוות וכו'. קשה הא כבר כתב ואם אין ביניהם וכו' מקדים החביב. ויש לומר דקא משמע לן דאף ליש אומרים אלו דבאין ברכתן שוות מקדימין החביב אף שיש בו משבעת מינים מכל מקום בברכתן שוות מודה דלא מקדימין החביב אלא כשאין ביניהם ממין השבעה, ועוד יש לחלק ודוחק:

ה

[ה] [לבוש] החביב לו עכשיו וכו'. וכן כתב בספר החינוך פרשת עקב:

ו

[ו] [לבוש] אף על פי שהמין וכו'. ולכך מי שיש לו יין שרף ומרקחת מפרי עץ או האדמה אסור לו לברך תחילה על היין שרף אף שהיין שרף חביב עליו, אלא מברך על המרקחת תחילה, אבל אם המרקחת מברכת שהכל מברך על היין שרף ופוטר למרקחת, כן כתב של"ה שם, וסיים דלא כהמונים שמברכין לעולם תחילה על היין שרף. ולעניות דעתי אפשר ללמוד עליהם זכות שאין טוב ומועיל המרקחת אם אינו שותה תחילה יין שרף ודמי קצת למי שאין רוצה לאכול משניהם בסעיף ה', ודוגמא לזה תירץ הבית יוסף על דין דהרי"ף דהיין אינו בא אלא להפג טעם מתיקת הפירות וכו', גם הוא הדין הכא המרקחת בא להפיג טעם דיין שרף, עיין סימן רע"ב סעיף ט' שמקדשין על שכר אף שמוציא קודם וצריך לומר דהכרח הוא משום קידושי:

ז

[ז] ויש אומרים שגם בזו וכו'. זה לשון מגן אברהם אפילו השני מין שבעה כגון הכוסס חיטה ותפוח, בעל הלכות גדולות, עד כאן, אבל בנחלת צבי כתב דלבעל הלכות גדולות חיטה קודם לתפוח. ובאמת עיינתי בבעל הלכות גדולות פרק כיצד מברכין וראיתי שכתב אבל קליות ועינבי מברך ברישא על עינבי דאחשבינהו קרא, עד כאן לשונו, וכן כתב הסמ"ק בשמו עשין כ"ז. משמע דדוקא ענבים שהוא משבעת מינים דאחשיבה קרא הוא דקודם פרי העץ אף דחיטה מוקדם בקרא, אבל דבר שאינו משבעת מינים חיטה קודם שהוא משבעת מינים, וכן משמע בסמ"ק ורקאנטי שהבאתיו לעיל שכתבו שני הדינים אחד דשבעת מינים קודם בדבר שאין ברכתן שווין שני דפרי העץ קודם לפרי האדמה. משמע דהא דפרי העץ קודם היינו כשאין בו משבעת המינים. ובזה יתפרשו דברי תוס' ברכות דף מ"א ד"ה מיתבי וכו' ומהרש"א שהגיה בתוס' לא ירד לזה, עיין שם ודו"ק:

ח

[ח] [לבוש] וברכת הכוסס שעורה וכו'. גדולה מזו הוי ליה להקשות דברכות שעורים שהכל כדלעיל סימן ר"ח סעיף ד', ולפי זה לא מתרץ בתשובה כלום דאף שהזית לא גדל הנץ ברכתו בורא פרי האדמה והוא קודם לברכת שהכל, ולפי מה שכתבתי לעיל דדוקא קלוין אבל נתבשל אפילו הם שלימים מברך בורא פרי האדמה לא קשה מידי, דיש לומר דמיירי בהכי, והא דקאמר בסעיף ה' בשעשה מהם תבשיל היינו שאינו שלימין:

ט

[ט] [לבוש] ואם כן ממילא הקדים בורא פרי העץ וכו'. לא ידעתי מאי נתחבטו בזה, דהא יש לומר דניחא ליה לומר טעם דמוקדם שהוא לכולי עלמא דהא בסעיף ג' יש שני דעות אי בורא פרי העץ קודם, והאחרונים כתבו דסברא ראשונה עיקר דאינו קודם, מיהו כתבתי לעיל ס"ק [ג'] דכוסס חיטה ושעורה גרע דאינו חשוב, אבל מלבוש סעיף ה' מבואר דלא גרע, ועוד דאף לפירושו לאו כולי עלמא הוא להמעיין בפוסקים:

י

[י] [לבוש] זיתים שאינן מבושלין וכו'. הקשה מגן אברהם דלא מקדימין שבעת המינים אלא כשנגמר פריו דלא משתבח קרא במידי דלא חזי וכן מצאתי ברא"ש שהקשה על בעל הלכות גדולות מדמברך על חיטה ושעורה מקמי גפן, ואין קושיא הא איכא למימר דמיירי בבוסר, עד כאן דבריו. ונראה לעניות דעתי דקושיות הרא"ש הוא נמי מדקאמר מוקדם בקרא משמע דמברך נמי אחיטה מקמי תמרים ובתמרים אי אפשר למצוא בורא פרי האדמה כמו שכתב השואל אחר כך:

יא

[יא] [לבוש] השעורה קודם לתמרים וכו' בפת וכו'. תמיה לי דאם כן מאי איריא ששעורה קודם לתמרים הא תבשיל דשעורים קודם אפילו לזית לדבריו, גם הטעם שכתב דזה שני וזה שני לא אתי שפיר:

יב

[יב] [לבוש] נפלאתי ממעלת כבוד תורתו וכו'. אבל הט"ז ומגן אברהם הסכימו לשואל דזית קודם למעשה קדירה דשעורים, עיין שם באריכות. ובאמת שכן משמע בהגהות סמ"ק וברמזים, אבל באגודה פרק כיצד מברכין ראיתי זה לשונו, היו לפניו תבשיל דשעורים ויין וזית וצריך עיון מה יעשה דהא היין קודם לזית, ושעורים קודמת ליין וזית קודם לשעורים, עד כאן. ולפי מה שכתבתי בשם סמ"ק ודאי ראוי לסמוך עליו בזה לברך תחילה אתבשיל דשעורים ואחר כך יין וזית:

יג

[יג] [לבוש] ודינא כשאר בורא פרי האדמה וכו'. בשולחן ערוך לא נזכר זה ומשמע דחיטה ושעורה ויין גרע בזה כדפירשתי לעיל וכן משמע בקיצור פסקי הרא"ש, ודלא כמגן אברהם:

יד

[יד] [לבוש] חמשת המינים וכו'. במלבושי יום טוב כתב נראה לי דצריך לומר ג' מינים, עד כאן לשונו. ונראה לי כוונתו על כוסמין ושבולת שועל ושיפון דאלו לאו משבעת המינים כדלעיל סימן ר"ח סעיף א' בהגהה אבל בלשון חמשת המינים נכלל גם חיטה ושעורה וזה הוא משבעת המינים, והכי קאמר ואיהו לאו ממין שבעה. מיהו נראה לי לקיים נוסחת הספרים דכיון דעיקר תבשיל מקמח אורז ומיני קטניות, אלא דמיעוטו מקמח חמשת המינים יש בו דלא מיקרי משבעת המינים לענין זה:

טו

[טו] [לבוש] גפן ותאינה וכו'. כן כתב בית יוסף בשם הגהות מיימוני, ומדלא הזכיר נמי זיתים ותמרים נראה לי דסבירא ליה דזית קודם להן אף שכוסמין מין חיטים, ותמרים קודם לשבולת ושיפון שהוא מין שעורים אף שחיטים ושעורים נאמר סמוך לארץ קמא, מכל מקום כיון דלא הוזכרו בהדיא בקרא לא קדמי, מה שאין כן בגפן ותאינה ורימון שכתובין אחר חיטה ושעורה, ומכל מקום ללבוש שכתב לעיל דאפילו תבשיל שעורים קודם לזית קשה:

טז

[טז] [לבוש] פת נראה לי וכו'. כתב מלבושי יום טוב לא ידעתי אמאי תליא בסברא דנפשיה, וכל זה הוא בהגהות מיימוני וכתבו הבית יוסף ושולחן ערוך עד כאן לשונו. ובמה שכתבתי לעיל מזה לא קשה מידי דשם לא נזכר מקמח אורז וקטניות אלא קמח ג' מינים בלבד עיין שם, קא משמע לן הלבוש דגם בתערובות דינא הכי:

יז

[יז] המוציא קודמת וכו'. מיירי באדם שרוצה לאכול פת פחות מכזית דאז אין צריך נטילה כדלעיל סימן קנ"ח דאם לא כן הא אין רשאי להפסיק בין נטילה להמוציא, אי נמי מיירי אם רוצה לאכול דבר החביב עליו העומד על השולחן קודם נטילה, כן כתב בשל"ה דף צ' באריכות, ועיין לעיל סימן קע"ד סק"ו דיש לומר דמיירי בין נטילה להמוציא:

יח

[יח] [לבוש] אין שניהם לפניו וכו'. פירוש אין צריך להמתין על מה שיביאו לו וכן כתב של"ה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.