אליה רבה/אורח חיים/רט

אליה רבה ‏ אורח חיים רט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] הוא הדין כשסיים בשתיה וכו'. וסבור שהוא יין וכו'. קשה דלקמן סימן תפ"ז כתב אחרי שהוא יודע שהוא יום טוב משמע דאם לא ידע לא יצא, בשלמא על השולחן ערוך יש לומר דמיירי הכי נמי דידע שהוא יין אלא שטעה בדיבורו, וכן פירש מגן אברהם וכן מצאתי בפרישה, אבל על הלבוש תימא, ויותר תימא עליהם שלא הרגישו בתמיה זו. ועוד תמיהני דאי מיירי השולחן ערוך בידע קשה הא קל וחומר מרישא במים דפתח על דעת לומר שהכל וסיים בורא פרי הגפן דיצא, כל שכן אם מתקן תוך כדי דיבור ואומר שהכל יצא אלא ודאי גם השולחן ערוך מיירי בלא ידע, ומה שהקשה מגן אברהם דהוה ליה לכתוב בשם יש אומרים לא קשה מידי דקאי למעלה על יש אומרים דאם לקח וכו'. ועיקר הקושיא מסימן תפ"ז יש לומר דסבירא ליה בתפילה להחמיר יותר מברכות דספיקא לקולא משום ברכה לבטלה מה שאין כן בתפילה. עוד יש לומר דהשולחן ערוך שם מילתא דפסיקא נקט מה שמודים כולי עלמא בידע ובלא ידע סמך אהכא, אי נמי נקט לשון תוס' ברכות דף י"ג שכתבו הכי אפילו לר"י דמחמיר, אבל באמת לדידן יצא אפילו לא ידע. ובזה מיושב היטב תמיהת מעדני מלך דף ט' במאי שמקשה הרא"ש על רש"י מפתח ביוצר אור עיין שם, דנראה לי דאפשר לפרש הברייתא בידע וטעה בדיבורו דאפילו לר"י דמחמיר לפירש רש"י מודה בזה, ודו"ק:

ב

[ב] [לבוש] ויש אומרים עוד וכו' או מים וכו'. והב"ח והאחרונים כתבו דדוקא בשכר היוצא מגפן אבל בשכר שעורים פשיטא דלא יצא ואם כן כל שכן במים דלא יצא עיין שם. וברמב"ם פרק ח' מהלכות ברכות כתב דהוא הדין אם היו לפניו פירות הארץ והתחיל הברכה על מנת לומר בורא פרי האדמה וטעה ואמר בורא פרי העץ אין מחזירין אותו, וכן אם היה לפניו תבשיל של דגן ופתח על מנת לומר בורא מיני מזונות וטעה ואמר המוציא יצא, עד כאן. וטעמא כתב בלחם המשנה דסיום הברכה אינו שקר ששכר יוצא מן הגפן הוא וכן בפירות האדמה פרי עץ מיקרי דהא לר' יהודה חיטה מין אילן הוא, וכן בתבשיל של דגן אינו שקר שהרי דגן לחם מיקרי, אבל אם סיום הברכה הוא שקר אינו יוצא. כתב משפט צדק מי שאומר אחר ברכת יין בורא מאורי האש ונזכר וסיים על הבשמים צריך לחזור ולברך בורא מאורי האש ולא על הבשמים כיון שכיוון בשעת הברכה על הבשמים אבל כשנתכוין על האש יצא ומברך אחר כך על הבשמים:

ג

[ג] [לבוש] כיון שברכתו וכו'. בדרכי משה מבואר דאף שלא היתה הברכה להוציא אחרים אם בדעתו לישתות הימנה אין צריך לחזור ולברך כששותה, והוא הדין כשאין דעתו לשתות אם היתה להוציא אחרים ועיין בסעיף ז' מה שהאריך לתמוה על בית יוסף ורמ"א שלא זכרו דמהרא"י חולק, ולא קשה מידי דמהרא"י מיירי באין דעתו לשתות ותימא עליו דבסוף סימן רע"א מבואר כדבריו גופיה דמהרא"י בהכי מיירי ועיין סימן ר"ו סק"י. כתב ארחות חיים מעשה שבירך אחד ברכת המזון על כוס מים וסבר שהוא יין ולא היה כוס לפני המסובין ולא נשאר רק בקנקן והורו דצריך לברך בורא פרי הגפן אם רוצה לשתות יין אחר שאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד על הברכה לבטלה, דהא לא היה דעתו ודעתם לשתות רק מכוס זה, עד כאן, ועיין לעיל סימן קפ"ב ס"ק ט' וצריך עיון:

ד

[ד] [לבוש] דכולהו רבנן וכו'. הרבה פוסקים חולקים דברכה מעין שלוש נמי דאורייתא ולכן כל ירא שמים יאכל עוד מאותו מין:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.