אליה רבה/אורח חיים/קעג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קעג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] [לבוש] אין חובה וכו'. אבל רמ"א ביו"ד סימן פ"ט סעיף ג' כתב דיש מצריכים נטילה אפילו בין תבשיל של חלב לתבשיל של בשר או איפכא וכן כתב בתורת חטאת כלל ע"ו ושכן נוהגין, וכן פסק במטה משה סימן רצ"ג שהוא חובה ולא רשות:

ב[עריכה]

[ב] [לבוש] דשערי וכו'. דמלבושי יום טוב חולק על הלבוש דבכל קמח אסור, וכן פסק הש"ך ביו"ד סימן פ"ט, ובאליה רבה הבאתי לשון בדק הבית לרא"ה דף פ"ג חוץ מקמחא ותמרי וירקי ודכוותייהו, עד כאן:

ג[עריכה]

[ג] [לבוש] נוהגין היתר וכו'. מלבושי יום טוב ולחם חמודות דף רי"ח תמהו על הלבוש דביו"ד פסק רמ"א והוא גופיה דאף בשומן עוף אסור. ולי נראה דגם הלבוש סמך עצמו על מה שכתב בסוף בשם הזוהר דיש להחמיר אף בעוף והוא הדין באוכל שומן עוף מקודם ודו"ק. ובספרי כתבתי דמרק של בשר יש לו דין תבשיל, ואם הוא עב כגון ירקות יש לו דין בשר עצמו עוד הוכחתי שם בספר אפי רברבי דף מ' מתורת חטאת דמה שכתב רמ"א שם שנוהגין שלא לאכול גבינה אחר תבשיל בשר כמו בבשר עצמו, היינו גבינה אבל תבשיל של גבינה מותר לאכול אחר תבשיל של בשר על ידי קינוח והדחה. ולענין לאכול בשר אחר תבשיל שיש בו גבינה או חלב מוכח מתורת חטאת כלל ע"ו דבעי נטילה וקינוח אבל לאכול תבשיל של בשר אחר תבשיל של חלב מוכח שם דלא בעינן קינוח והדחה, ותמהתי על זה בספרי דרמ"א הוציאו מהגהות שערי דורא ושם מבואר להיפך דאף בתבשיל של בשר בעינן קינוח והדחה, ושכן מצאתי שפסק ר' נתן שפירא ומהר"י מקרעמניץ:

ד[עריכה]

[ד] [לבוש] בקדירה שמבשלין וכו'. כן כתב רמ"א ביו"ד סימן פ"ט והקשה עליו הש"ך דלקמן ריש סימן צ"ה יתבאר דאפילו לאוכלן עם הגבינה מותר, ותירץ דכאן מיירי אפילו נתבשל בקדירה שלא הודח יפה דבכאי גוונא אסור לאוכלו עם הגבינה, עד כאן. וכתבתי באליה רבה דלא דק הש"ך בזה דבסימן צ"ה כתב רמ"א דהמנהג לאסור לכתחילה לאכול עם גבינה, לזה כתב רמ"א בסימן פ"ט דמותר אפילו לכתחילה לאכול אחר גבינה והבאתי שם ראיות ברורות מרבינו ירוחם נתיב ט"ו אות כ"ח ומספר בדק הבית לבית יוסף וכלבו דמיירי בהכי ובספר הזה דרכי לקצר ולכוין פסק הלכה, וכן נראה דעת הלבוש כאן שכתב דלא נהגו להחמיר, גם הוכחתי שם דלא בעינן קינוח ונטילה כלל בזה. ובדין קדירה שלא הודח יפה ראיתי שגם הב"ח מתיר לאכול אחריו גבינה, ולא יראה לי כן, ושם בררתי דברי:

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] להסירו וכו'. רמ"א לבוש ביו"ד שם כתבו צריך להסירו ולהדיח פיו, וכתב הש"ך שם דבעינן נמי קינוח ואני בררתי שם דסגי או הדחה:

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] ואפילו לאלתר וכו'. ביו"ד שם שמסתפק רמ"א ולבוש גופיה דנוהגין להמתין שעה אחת ולברך ברכת המזון. וכתב רש"ל ואחרונים דכל מי שיש בו ריח תורה ימתין עד ששה שעות ולשון הלבוש המחמיר להמתין עד ששה שעות תבוא עליו ברכה, ומשמע אפילו אין בעל תורה. ועיין באליה רבה שם שהוכחתי דאם אוכל בשר אחר גבינה אין להחמיר כלל יותר משעה, וכן מצאתי במטה משה סימן רצ"ז ועיין לקמן סוף סימן תצ"ד בשם הכלבו דאין צריך להמתין בחג השבועות ששה שעות:

ז[עריכה]

[ז] [לבוש] נראה לי שודאי וכו'. כתב מלבושי יום טוב לא שלו הוא, שהרי רבו ביו"ד סימן פ"ט כתב כן, אבל באמת שלפי הדין אין צריך כמו שכתב בלחם חמודות, עד כאן. ואני השגתי על לחם חמודות גופיה באריכות בספרי אליה רבה, דסבר הלחם חמודות דסמכינן על בעל הלכות גדולות ורבינו תם, וליתא אלא על תוס' וראבי"ה כדאיתא בהגהות (ט"ז ס"י ע"י) [שערי דורא סימן ע"ו] והגהות איסור והיתר הארוך עיין שם ודו"ק. ומכל מקום העליתי שם לדינא כשממתין שעה ומברך ברכת המזון דאין צריך קינוח והדחה כמו שכתב הש"ך בשם איסור והיתר הארוך, ומביאו תורת חטאת לפסק הלכה. ואף שתמהתי שם דבסימני תורת חטאת כלל ע"ו פסק דבעיא קינוח והדחה וסותר אהדדי, מכל מקום הבאתי ראיה מכולם וסמ"ק דף כ"ח דאין צריך עיין שם שהבאתי עוד ראיות:

ח[עריכה]

[ח] [לבוש] ואפילו בשר עוף וכו'. כתב מלבושי יום טוב ואני אומר שאין לדחות מה שמבורר להיתר בש"ס משום ספר הזוהר כלל ע"ב, ועיין בלחם חמודות דף רי"ח שהאריך ומתיר בעוף אחר גבינה. ונראה דאף להזוהר מותר לאכול תבשיל של בשר אחר גבינה בסעודה אחת ועיין באליה רבה שם, ובסימן פ"ח שם יתבאר כל דינים מאוכל בשר וגבינה בשולחן אחד:

ט[עריכה]

[ט] חובה וכו'. קשה הא ביו"ד סימן קי"ו כתב דיש אומרים שאין לחוש לזה אלא כשאוכלין ביחד, שוב ראיתי בלבושים ישנים שסיים ועיין ביו"ד סימן קי"ו, עד כאן, ואפשר שכיוון לזה, וכן כתב רמ"א שם דנוהגין שלא לרחוץ הפה ולא הידים בנתיים ומכל מקום יש לאכול דבר ביניהם ולשתות דהוי קינוח והדחה, אך ראיתי שהב"ח כתב בסימן זה דנהגו עלמא ליטול ידיו ולא הזכיר מדברי רמ"א שהעיד להיפך. כתב הלבוש יו"ד סימן פ"ז אין לאכול דגים בחלב מפני הסכנה, וכתב דרכי משה וט"ז דטעות סופר הוא וצריך לומר דגים בבשר, ובשיירי כנסת הגדולה השיג עליו וכתב דגם בדגים בחלב אמרו הרופאים דאיכא סכנתא, ויש נוהגין אפילו ליטול ידיו בין גבינה לדגים, עד כאן. ומגן אברהם מראה לספר שיירי כנסת הגדולה, עיין שם, ומכל מקום לא ראיתי מקפידין בזה:

י[עריכה]

[י] בין להחמיר וכו'. משמע דאמצעים אין נוטלין על גבי קרקע כמו מים אחרונים וכן כתב הדרישה לקמן סימן קפ"א וסיים ואין חילוק בין אמצעים דרשות או חובה דאזל בתר טעמא דהוא משום עניות ורוח רעה עד כאן לשונו. אבל רש"ל בים של שלמה פרק כל הבשר סימן י' פסק דאמצעים נוטלין על גבי קרקע כראשונים, ולא ידעתי מנא ליה, ועיינתי בפנים שכתב זה לשונו, ובדבר הרשב"א שוים לכל דינים חוץ שבאמצעים נוטלים בין בכלי בין בקרקע וצריכים ניגוב עד כאן לשונו, וצריך לומר שסמך על הרשב"א והוא תמוה דיותר לפסוק כארחות חיים וכלבו וראב"ד שכתבו בלשון שולחן ערוך ולבוש ועוד שפסקו להחמיר ובפרט במילי דסכנתא. שוב עיינתי שגם הרשב"א פוסק כוותייהו ורש"ל אגב חורפיה טעה בהבנת דברי רשב"א שכתב זה לשונו, אמצעים נוטלין בין בכלי בין שלא בכלי ודינם כדין מים אחרונים לכל דבר ויתר עליהם שצריכים ניגוב כמים ראשונים עד כאן לשון הרשב"א בתורת הבית הקצר דף נ"ט הביאו בית יוסף, והבין רש"ל מה שכתב בין בכלי בין שלא בכלי, רצה לומר בין בתוך הכלי בין על גבי קרקע. ולעניות דעתי אי אפשר לומר כן דהא כתב ודינם כדין מים אחרונים לכל דבר ויתר עליהם וכו' משמע דאין יתר אלא בניגוב, אבל בכל שאר דינים שוין הן, ועוד הכי הוה ליה למימר בין על גבי כלי בין שלא על גבי כלי. ועוד תימא דבתורת הבית (דף הוציא) הרשב"א הקצר לא נזכר מזה כלום אלא כתב שאין צריכין כלי דדוקא בראשונים דמברכין על נטילת צריך ליטול מכלי שהוא לשון נטלא, ועוד בתורת חטאת כלל ע"ו כתב דרשב"א פסק כראב"ד. לכן נראה לי דהכי פירושו אמצעים נוטלים בין בכלי בין שלא בכלי רצה לומר בין שנוטל מכלי או בלא כלי כי דוקא מים הראשונים צריכין לינטל מכלי דוקא, אבל לאמצעים דינו בכל דבר כאחרונים דאין צריכין ליטול מכלי, וכן כתב הלשון בתורת הבית הקצר שם סוף שער ג' מים אחרונים נוטלין בין בכלי בין שלא בכלי ואין נוטלין אלא על גבי כלי, עד כאן. הרי להדיא דמה שכתב בין בכלי היינו ליטול מכלי אבל שיטול אמצעים בתוך הכלי או בקרקע לא קאמר כלל אלא נכלל במה שכתב הרשב"א ודינם כדין מים אחרונים לכל דבר דבעינן דוקא על גבי קרקע וכדפסק הראב"ד וסייעתו, וכל זה נראה לי ברור:

יא[עריכה]

[יא] מהיסח הדעת וכו'. זה לשון בית יוסף חוץ משפשוף בגופו או בכותל או בהיסח הדעת שפוסל וכו', והבין רש"ל פרק כל הבשר סימן י' דרצה לומר דבמים אחרונים לא בעינן מים, אלא בשיפשוף בגופו או בכותל סגי ודקאמר דבאמצעים בעינן מים וליתא דודאי לא מהני זה אפילו במים אחרונים לכולי עלמא כמבואר לקמן סימן קפ"א, אלא פירושו כמו שכתב גיסי הרב מהר"י כלל ע"ו בשם ספר תמים דעים זה לשונו מים אחרונים אם שיפשוף בגופו או בכותלו אחר הנטילה צריך נטילה אחרת שמא נגע במאכולת או בזיעה או ברוק שעליו ומים אחרונים אין צריך רחיצה אחרת, עד כאן. ואם כן קאמר דמים אמצעים נמי אם שיפשוף בגופו או בכותל אחר הנטילה והניגוב צריך רחיצה אחרת, וכן מבואר בכלבו דף ט"ז עמוד ד'. ונראה לי דמשום הכי השמיטו המחבר ורמ"א שהוא דבר פשוט דאם נוגע בתוך אכילה במקום טינופת דצריך נטילה אחרת כדלעיל סוף סימן קס"ז, והא דכתב רמ"א ויש אומרים שאמצעים צריכין מים דוקא מה שאין כן באחרונים כדלקמן סימן קפ"א, היינו לאפוקי משאר משקין דמותרין למים אחרונים כמפורש לקמן סימן קפ"א, אבל אין כוונתו כלל על שיפשוף בגוף דיועיל במקום מים דהא לא נזכר מזה כלל בסימן קפ"א, וכן מבואר במה שכתב הלבוש וחוץ משאר משקים וכו'. וכתבתי לזה להסיר תלונות גיסי הרב הנזכר לעיל מרמ"א שכתב דנראה מהג"ה הנזכר לעיל שהבין נמי כרש"ל:

יב[עריכה]

[יב] [לבוש] וחוץ משאר וכו'. ורש"ל שם פסק כרשב"א דמותר בכל משקין, והש"ך ליו"ד בסימן פ"ט כתב דאין להקל מדברי ראב"ד, וכן נראה לעניות דעתי דאין ראיה מרשב"א דאזיל לטעמא דגם לראשונים מותרין כל משקין כמו שכתב בסימן ???ק"ס וסבירא ליה דאין להחמיר באמצעים יותר מראשונים ואחרונים וכדמשמע הלשון, וכן משמע בכלבו שם. והשתא ניחא שכתב בתורת חטאת שם על דברי הראב"ד הנזכר לעיל וכן כתב הרשב"א עיין שם ודו"ק ועיין לקמן סוף סימן קפ"א:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.