אליה רבה/אורח חיים/קל

אליה רבה ‏ אורח חיים קל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] מאן דחזא וכו'. לאפוקי מאותן שאומרים אותו בכל יום וגם אינו מועיל אלא אם כן אומרו בו ביום שראה החלום, תורת חיים בבא קמא סוף פרק ה'. ואינו נראה לי דאם כן למה אנו אומרים אותו כל ישראל ברגל, דאטו כולם ראו חלום רע בו ביום אלא על כרחך אומרים אותו על חלומות שראו בימים אחרים, כן כתב מגן אברהם. ותמיהני שראיתי דתורת חיים עצמו כתב מנהג זה שאומרים כל ישראל ברגל וכתב דלא שפיר עבדו אלא מי שרואה יאמר, וכן משמע לי מש"ס ופוסקים דקאמר דליסיים בהדי דעני ציבורא אמן משמע דהוא לבדו אמרו ולא ציבור, ועוד הא מביא תורת חיים ראיה דדמי לתעניות שהוא בו ביום, גם הלשון חלום חלמתי משמע הכי, גם מגן אברהם סיים דלא ישר לאומרו בכל יום, וכן כתב הט"ז אלא באם בא לו חלום בלילה שלפניו, מיהו ברגל בשעת הדוכן דעתם שיאמרו כולם צריך עיון. כתב בספר מגן אברהם בשם פתרון חלומות דחולק על תשובת הגאונים אם מותר להתענות בשבת קל וחומר לומר הרבון, עד כאן. והשיג עליו מגן אברהם דבשלמא תענית מבטל החלום כאש לנעורת מה שאין כן הרבון, עד כאן. ולעניות דעתי ראיה לפתרון חלומות מתשובת הר"מ מרוטנבורג סימן תר"ג שכתב דרשאי ליפול על פניו בשבת אם צריך לרחמים, מקל וחומר דתעניות עיין שם, ומכל מקום ודאי לא יאמר בשבת אלא כשחלם לו חלום רע:

ב

[ב] ולא ידע מאי חזא וכו'. אי טבא הוא אי בישא הוא:

ג

[ג] וחלומותי שלך וכו'. בלבוש מביא נוסחא חלום חלמתי יהי רצון מלפניך וכו' בין חלומות שחלמתי לעצמי בין חלומות שחלמו אחרים [עלי] אם טובים וכו' רפאם כמי מרה וכו', עד כאן. והנה בש"ס קאמר נמי בין שחלמתי על אחרים אבל ברי"ף והרא"ש והטור וכלבו ליתא אלא כנוסח הלבוש, וכן עיקר דמסתמא היה כן בנוסחת הש"ס שלהם, והנה במגן אברהם כתב בשם ברכות מהר"ם דיאמר תחילה שחלמתי על אחרים דצריך לבקש על חבירו תחילה, עד כאן. ולא די שהוא נגד פוסקים הנזכרים לעיל אלא הוא נמי נגד הש"ס דנקטו לסוף וכן הוא בכל הנוסחאות הסידורים:

ד

[ד] [לבוש] ומה שכתב רפאם כמי מרה וכו'. ודלא אמר אם רעים הם יסתלקו החלומות אלא רצונו שיהא החלום קיים אלא שיתרפא מרעות החלום ההוא שיהיה לו יתרון ההוא מאשר היה לו כבר ולזה מביא דמיון ממי מרה שלא התפלל משה שיסלקו אותו המרים שאז היה רע להם כבראשונה שלא יוכלו למצוא מים אלא התפלל שימתיקו וזה היה יתרון מאילו לא היו מרים כלל וכן במי יריחו, וכן מצרעת מרים היה תועלת גדול לישראל להרחיק מלשון הרע, וכן גבי נעמן נתקדש שמו של השם יתברך ובחזקיה שעלה השמש עשר מעלות (פרישה), ועיין בתרומת הדשן שם, ובחידושי אגדות פרק הרואה:

ה

[ה] [לבוש] כמי מרה וכו'. בש"ס הנוסחא נשתנה וכן בנוסחת הסידורים, אבל עיקר כלבוש שכן הוא בכל הפוסקים הנזכרים לעיל, וטעמא נראה לי שהוא כסדר הזמן שיהיו זה אחר זה, והא דחשבי מי מרה ומי יריחו קודם מרים היינו לסמוך מי מרה, וקל להבין:

ו

[ו] בהדי כהני. היינו בסוף כל פסוק שמסיימין והם שלושה פעמים. וכתב מהרש"א אחד מן החלום על ידי מזיקין ואחד מחלום הבא מן המערכת השמים, ואחד מחלום הבא על ידי מלאכי מעלה:

ז

[ז] ואי לא וכו'. פירוש שלא סיימו עדיין הכהנים, ולפי זה אם מסיימין עם הכהנים אין מקום לומר אדיר וכו' אלא סיים וכו', ועכשיו נהגו שבכל פעם אומר אותו בשעה שאומר וטוב בעיניך, וכן משמע לשון הרי"ף שכתב וכי מהדרי כהנים אפייהו לימא שוכן בגבורה עד כאן לשונו (ט"ז). אבל ראיתי באגודה זה לשונו ואם אינו יכול להאריך לימא הכי אדיר וכו' עד כאן לשונו, נראה דאפילו דברי הרי"ף דאם משער שאי אפשר לומר רבון קודם שיסיימו הכהנים אלא רואה שיהיה מהדרי אפייהו מכח שמקצרים יאמר אדיר וכו' שהוא קצרה במקום רבון, ופירש כן הש"ס ואם לא וכו', רצה לומר שאין מאריכין ומינה דאם מאריכין ביותר יאמר גם כן רבון, והא דלא כתבו הטור והאחרונים כן דין דהרי"ף משום דאנו נוהגין שמאריכין הכהנים לעולם כדלעיל סימן קכ"ח סעיף כ"ז ועיין במעדני מלך דף ע' וצריך עיון:

ח

[ח] [לבוש] בשעה שהשליח ציבור אומר אלהינו ואלהי אבותינו וכו'. לשון רמ"א בשעה שהשליח ציבור אומר שים שלום וכו', משמע דבשעה ששליח ציבור אומר אלהינו ואלהי אבותינו לא יאמר רבון משום דאומר כן יהי רצון כדלעיל סימן קכ"ז. ודעת הלבוש נראה כיון דעוסק בבקשת רחמים אין צריך לומר כן יהי רצון, ועוד הא כתב מטה משה דמהרי"ל לא ענה כן יהי רצון, וכן בלחם חמודות פסק כלבוש, וכן כתב הכלבו סימן ל"ג ומטה משה. אך צריך עיון מאי שנא מברכו ומודים דלעיל דיאריך בניגון כדי שישמעו, ונראה לי דהתם אומרים כל הציבור מה שאין כן הכא שאין אומרים כל הציבור רק מי שחלם לו כדלעיל ס"ק א' ואם כן אכתי הציבור שומעין:

ט

[ט] ויסיים בהדי שליח ציבור וכו'. נראה גם בזה אם לא סיים השליח ציבור עדיין יאמר אדיר וכו':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.