אליה רבה/אורח חיים/קכט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קכט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שונה הלכות
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] והמנהג שלנו וכו'. פירוש שנתבאר לעיל שלא לישא אלא ביום טוב, אבל לבוש כתב דאין נוהגין משום דלא פלוג, תימא מנא ליה זה גם לא עיין בכלבו הנזכר לעיל, ועוד כן מצאתי להדיא בכלבו סימן קכ"ח כל הראשונים כתבו דיש לישא כפיו במנחה דשאר תעניות ולא אישתמיט חדא מינייהו לחוש ללא פלוג, אלא ודאי לא שייך בזה לא פלוג דאין מתחלפות כיון שמתפללין סמוך לשקיעת החמה, ועוד דדין שיכור גופיה אינה אלא דרבנן. לכך אני אומר דבכל מקום שנשיאת כפים בכל יום שיש להם לישא בלי פקפוק גם במנחה דתשעה באב ושבעה עשר בתמוז וצום גדליה ועשרה בטבת וצום אסתר:

ב[עריכה]

[ב] ולכן וכו'. ביום כיפור והוא הדין בכל התעניות לבוש, ונראה דאזיל לטעמיה דבכל התעניות אין נשיאת כפים במנחה משום ולא פלוג וכבר כתבתי דליתא ואם כן לא צריכין לטעם הואיל ואם עלה וכו' דראוין הן לנשיאת כפים, וכן בשולחן ערוך ורמ"א לא הזכיר שאר תעניות כלל, גם לדידיה יש לחלק בין יום כיפור ותענית ציבור גמור שידוע לכל שאר תעניות שאין הדבר ידוע כל כך שמתענין הכל. וזה נראה לי טעמא דר' יעקב ווייל שכתב בלקוטים סימן מ"א, שהמתענין בראש חודש ניסן עד חצות ומתפללין בציבור שלא לומר אלהינו וכו' שאין ראוי לנשיאת כפים דאתו למיטעי אטו מנחה דשאר יומי, עד כאן. והיינו משום דבזה אפילו עלה ירד דאין ידוע כל כך כדפירשתי, אפילו נאמר דבכל תעניות ידוע הוא מכל מקום בזה שאין מתענין כל היום אין ידוע כל כך כן נראה לי. ולאפוקי ממגן אברהם שכתב דמהר"ר יעקב ווייל חולק וסבירא ליה דגם ביום כיפור אין אומרים אלהינו, ולדידן דקיימא לן כרמ"א אומרים גם בדין דמהר"ר יעקב ווייל. ולעניות דעתי דלא פליגי וכדאמרן, ועוד דגם ביום כיפור במנחה כתב הב"ח דאינו נראה מנהג נכון שאומרים אלהינו עיין שם, והבו דלא להוסיף עליהו, ועיין לעיל סוף סימן קכ"ז. כתב בספר צידה לדרך כל כהן המברך מתברך ומקללין לא יראו אור שנאמר ומקלליך אאור, עד כאן. ונראה דדייק דהוה ליה למימר ומקלליך אקלל כדכתיב ומברכיך ברוך אלא פירש אאור שאחסר האור מהם. כתב שיירי כנסת הגדולה מנהגי לכוין להתחיל תפילת נעילה בכדי שיהא שהות לברך ברכת כהנים קודם צאת הכוכבים, עד כאן. ועיין לקמן סימן תרכ"ג דמשמע דאף שאירע שיש שהות ביום לישא בנעילה אין נשיאת כפים, דלא ליתי לאחלופי בשאר שנים דלעולם מסיימין בלילה ושירות דומיא דעבודה:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.