כף החיים/אורח חיים/קל

כף החיים ‏ אורח חיים קל

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] מאן דחזא חלמא וכו'. עד סוף הסי' הכל בברכות דף נ"ה ע"ב והביאו הטור ולבוש, וכתיב בהגמ"י פי"ד מה"ת שמהר"ם היה רגיל לומר בשעה שאומר וישמרך ויחנך שלום הרבש"ע אני שלך וכו' וכתוב בת"ה סי' כ"ז ע"ז דיש לדקדק שיאמר ממש בשעה שמאריכין בכאף דוישמרך ויחנך מדאמרינן בפ' ואלו נאמרין (סוטה דף מ' ע"א) יש עבד שרבו מברכו ואינו מסביר לו פנים ואע"ג דבסוף פסוק שלישי דהיינו תיבת שלום א"א להמתין עד שסיימו התיבה שהרי מאריכין בניגון קודם שיגמרו המ"ם דשלום מ"מ מאי דאפשר לתקן ולמעבד הלכה עבדינן ע"כ, והביאו ב"י בסי' זה, לבוש בסי' קכ"ח סעי' כ"ו ובזה הסי' עו"ת שם אות ס' ובזה הסי' אות ב' מ"א שם אות ע"ג, אמנם בשער הכוו' דף נ"א ע"ג בנוסח התפלה כתב וז"ל כשמגיעים אל וישם לך שלום ייאמר החולם רבש"ע אני שלך וכו' ככתיב בסידור ויש לו להשלים תפי' זו עם גמר ב"כ כדי שיענו הקהל אמן אחר תפלתו ג"כ וכו' עכ"ל והב"ד לעיל בסי' מ"ח יעו"ש וא"כ משמע ראין לומר אותו עד שמגיעים לוישם לך שלום וגם אין לומר אותו כ"א פעם א' ועיין לקמן אות ד':

ב

ב) שם מאן דחזא חלמא וכו'. ואע"ג דבסי' קכ"ח סעי' כ"ו כתב שאין לומר שום פסוק יש לימר דחשיב שפיר מאזין שמראה עצמו דמקבל ב"כ ומשו"ה קאמר ליה שתתקיים בי ב"כ ויתהפך חלומו, ב"י בשם תשו' אשכנזית והיא תשובת מהרי"ל סי' קנ"ח כמ"ש הכנה"ג בהגב"י, פר"ח אות א' עו"ת אות ב':

ג

ג) שם מאן דחזא חלמא וכו'. אבל לומר כן בכל יום לאו שפיר דמי דאפשר שלא חלם אותו יום שום חלים והיאך יאמר חלים חלמתי והלא אין לו חלום כלל, ט"ז סק"ג וכ"כ המ"א סק"א דלא ישר לאומרו בכל יום, וכ"כ הפר"ח שם, א"ר אות א' י"א בהגה"ט סו"ב אות א' ומ"ש שם הט"ז והמ"א דכל ישראל אומרים אותו ברגל היינו לבני אשכנז שאין נוהגין לעשות נ"כ כ"א מרגל לרגל כמ"ש בסי' קכ"ח סעי' מ"ד בהגה והטעם לפי שא"א שלא ראה חלום שצריך רפואה בין רגל לרגל כמ"ש בט"ז ומ"א שם, ומיהו גם ע"ז המנהג שאומרים כל ישראל ברגל כתב הת"ח ב"ק ספ"ה דלא שפיר עבדו אלא מי שיראה יאמר והביאו א"ר שם וע"כ שב וא"ת עדיף דהא התו' בסוטה דף מ' ע"א כתבו דמשום סכנה התירו שמא חלום מסוכן הוא משמע הא לאו הכי אין לאומרו, והביאו הפר"ח שם מש"ז או' ג':

ד

ד) שם ויכוין דלסיים גם בהדי כהני וכו'. היינו בסוף כל פסוק שמסיימין, והיינוי שאומרים ג"פ כן ע"פ הכוונה דלעיל דאחר שמסיימים פסוק ראשון וישמרך דהיינו מן המזיקין הוא נגד חלום הכא ע"י המזיקין ובפסוק שני יאר ה וכו' ויחנך, היינו נגד חלום הבא מן מערכת השמים, ובפסוק שלישי ישא ה' וכו' וישם לך שלום מחלום הכא ע"י מלאכי מעלה, מהרש"א בח"א פ' הרואה (ברכות דף נ"ה ע"ב), והביאו א"ר אות ו' והיפ"ל אות ד' אבל לפ"ד האר"י ז"ל משמע דא"ץ לאומרו כ"א פ"א כמש"ל סוף אות א':

ה

ה) שם ויכוין דלסיים גם בהדי כהני וכו'. וכתב מהרש"ל ואני קבלתי שיוסיף בה בסוף ותבא עלי ברכת כהניך ותרצני, עוד מ"כ שבתחלה אומר ותשמרני דהיינו מעין וישמרך ואח"כ יאמר ותחנני מעין ויחנך ולבסוף יאמר ותרצני שהוא רצון ושלום, כי אין רצון בלא שלום, ב"ח, וכ"כ בס' מטה משה סי' קצ"ה ולבוש, שכנה"ג בהגב"י, עו"ת בסי' קכ"ח אות ס' מ"א בזה הסי' סק"ב וכתב וכן המנהג דלא כרש"ל, וכתב המחה"ש דר"ל כשאומר הרבון כשהכהנים מסיימים פסוק א' וישמרך יסיים הוא הרבון ותשמרני כי לשון נופל על לשון, וכן כשהכהנים מסיימים ויחנך והוא אומר הרבון יסיים הרבין ותחנני, ובפעם ג' כשמסיימים הכהנים שלום יסיים הרבון ותרצני דהיינו שלום ודלא כרש"ל שכתב לסיים כל פעם הרבון ותרצני אפי' מסיימים הכהנים וישמרך או ויחנך עכ"ל אבל הט"ז כתב דבכל פעם יסיים הרבין ותבא עלי ברכת כהניך אלא גבי ישמרך יסיים אח"ז ותשמרני ובויחנך יסיים ותחנני, ובשלום יסיים ותרצני בשלים יעו"ש ובמחה"ש:

ו

ו) שם. ואי לא לימא הכי וכו'. פי' שאם לא סיימו הכהנים אף לאחר שגמר לומר רבש"ע אז יאמר אדיר במרום וכו' כדי לסיים עם הכהנים. ב"ח ט"ז סק"ב. עו"ת או' ג' מ"א סק"ג (ומ"ש שם המ"א דהעו"ת לא עיין בססי' קכ"ת כבר כתבנו עליו בסי' קכ"ח או' רע"ט יעו"ש) פר"ח או' א' וכתב שם המ"א דלא כהאנשים שא"א אותו אלא בסוף דאינו נכון עכ"ל. אבל הט"ז שם כתב דעכשיו נהגו שאומרים אותו בשעת גמר תפלת ש"ץ בשעה שאומר וטוב בעיניך וכו' וכ"מ לשין הרי"פ שכתב וכי מהדרי כהני אפייהו לימא השוכן בגבורה וכו' עכ"ל. וכ"כ מהרש"א ז"ל בתי' הלכות ברכות נ"ה ע"ב דבגי' הרי"ף והרא"ש וכי מהדרי כהני אנפייהו לימא אדיר וכו' עכ"ל. ובאגודה כתב דאם אינו יכול להאריך לימא הכי אדיר וכו' והביאו א"ר או' ז' ור"ל דאם אין לו שהות להאריך ולומר הרבון יאמר אדיר וכו' וכ"מ מדברי מערי"ט בפ' הרואה או' יו"ד כדברי האגידה והביאו שכנה"ג בהגה"ט או' ב' יעו"ש. וכתב שם הא"ר נראה דאפי' לדברי הרי"ף דאם משער שא"א לומר רבון קודם שיסיימו הכהנים אלא רואה שיהיו מהדרי אפייהו מכח שמקצרים יאמר אדיר וכו' שהיא קצרה במקום רבון ופי' הש"ס כן ואי לא וכו' ר"ל שאין מאריכין ומינה שאם מאריכין ביותר יאמר ג"כ רבון, וכתב עוד הא דלא כתבו הטור והאחרונים דין דהרי"ף משום דאנו נוהגים שמאריכין הכהנים לעולם כדלעיל סי' קכ"ח סעי' כ"ו יעו"ש. ועיין מאמ"ר או"ג ויפ"ל או' ה'

ז

ז) שם הגה. ובמקום שאין עולין לדוכן וכו'. עיין מ"א סי' קכ"ח סק"ע במקום שעולין לדוכן ביו"ט כשחל בשבת אי אומרים הרבון או לא והא"ר בזה הסי' אות א' הסכים דלא יאמר בשבת אלא כשחלם לו חלום רע באותו לילה יעו"ש, והביאו א"א בזה הסי' אות א':

ח

ח) שם שאין עולין לדוכן, דוכן הנזכר בכל מקום הוא אצטבא בל' ישמעאל ור"ל האצטבא שעומדים עליה הכהנים בשעה שמברכין ולכן אומרים עולין לדוכן כלומר עולין על האצטבא לברך את העם לבוש סוף הסי' ט"ז סק"ב וכתב המש"ז אות ב' דעכשיו עולין על מעלות שלפני ארון הקודש:

ט

ט) שם בהגה, יאמר כ"ז בשעה שהש"ץ אומר שים שלום וכו'. וטעמו דבשעה שאומר הש"ץ ב"כ א"א שיאמר כלום לפי שעל כל פעם הוא אומר כן יה"ר כמ"ש ב"י ריש סי' קכ"ח בשם הרד"א אבל נ"ל שמי שירצה להתחיל כשאומר הש"ץ יברכך וכו' ולא יענה כלל לא הפסיד ל"ח פ' הרואה אות כ"ב ועי"ש, והביאו שכנה"כ בהגה"ט אות א' מ"א סק"ד וכ"כ הלבוש דיאמר כ"ז בשעה שהש"ץ אומר או"א ושים שלום ויסיים בהדי ש"ץ כדי שיענו הקהל אחריו אמן, א"ר אות ח' ש"ץ דף ק"מ ע"א, חס"ל אות א' מיהו בזוה"ק פ' תרומה דף קכ"ח ע"ב בסופו משמע דאסור לבקש רחמים או לשאול שום דבר בעת ברכת שים שלום שכתב וז"ל כיון דמטו לשים שלום כדין עביד שמושא ההוא נהר דנפיק מעדן וכו' ולא אצטריך ב"נ ולא אחרא לאשתכחא תמן ולא למשאל שאלתין אלא למנפל על אנפין וכו' יעו"ש והביאו מ"א סק"ד משמע דמהתחלת ש"ש עד נ"א אין לשאול שום דבר דבאותה שעה יהיה זויג בבחי' העולמות העליונים וע"כ יש ליזהר לסיים הרבון עם או"א שאומר הש"ץ וכן יה"ר שאומרים הקהל אחר ברכת כהנים של הש"ץ יהיה גם על הרבון שלו וזאת תהיה במקום אמן ולא יאריך יותר לחוש לדברי הזוה"ק, ועיין בדברינו לעיל סי' קכ"ז אות ח"י:

י

י) אמרו במדרש קוהלת ע"פ כי ברוב חלומות וכו' אם ראית חלומות קשים קפוץ לג' דברים תפלה צדקה תשובה. והביאו הרו"ח וכתב דצדקה נמי צ"ל בו ביום יעו"ש:

יא

יא) אם ראה חלום מסוכן בודאי הגם דלא שייך לומר הרבון שכל הל' מורה שהוא מסופק בחלום מ"מ עמידתו לפני הכהנים בשעת נ"כ מהני לבטל החלום רע כמבואר במד"ר פ' נשא פי"א דדריש קרא דכולם אחוזי חרב מלומדי מלחמה איש חרבו ע"י בברכת כהנים דב"כ נלחמים כנגד כל פרעניות שבתו' איש חרבו ע"י שאפי' אם רואה בחלומו כאלו חרב מתחכות בירכו מה יעשה ישכים לבהכ"נ ויעמיד לפני הכהנים וישמע ב"כ ואין דבר מזיקו ע"כ פתה"ד או' ב':

יב

יב) המתפלל על חלומו יתפלל בלב נשבר ונדכה. דארז"ל על המתפלל על חלומו מאן רבעי צלותא בצערא יתהפך ליה דינא לרחמי, הרב מעבר יבק ז"ל דף ר"א ע"ב, פתה"ד או' ג':

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---